שבת, אוקטובר 31, 2026

נוכלי הג'ימבורי יוצאים למהפכת נגד

לנוכח ההתפתחויות החמורות במצב הכללי, לא נותרה לנוכלי הג'ימבורי  ברירה אלא לקיים פסטיבל חירום מיוחד, ליל שני, 09.07.2012, 23:00 אוזן בר. (איש אינו נושא באחריות למה שמתואר ומתועד כאן), היה, צילם, תיעד וכעת מלשין – יובל אראל.

בהצהרה כלל עולמית (גלובלית) הכריזו נוכלי הג'ימבורי (תופעה בלתי מוסברת הנחשפת אחת לכמה חודשים עם החרפת המצב בכנס חירום במועדון אוזן בר): " היינו מתאפקים, אבל הם לא השאירו לנו כל אפשרות אחרת. אנחנו, הנוכלים, לא רואים כל מוצא אחר. הם לא יסתמו לנו את הפה. הם לא ישתיקו את הזעם שלנו. הם לא יכריחו אותנו לאכול מעדני חלב אחרי הארוחה. הם ננעלו. הם – רק כוח הם מבינים. אצלנו הם יקבלו את מה שמגיע להם"

כן המנה הנגדית כללה – סקס, סמים ורוקנ'רול. על המזימה הנגדית הזו היו אחראים מבחינה אישית, מוסיקלית, פלילית, פילוסופית, תבונתית, היתולית ועוד מילים כבדות משקל – הנוכלים הללו – גלעד כהנא, רם אוריון, קוואמי, אביטל תמיר, איתן רדושינסקי האיש עם העיתון, ספי אפרתי, גיא שמי, שלז, לאון פלדמן וגם M, ג'נה ג'יימסון ואורחים…

בהודעה שלא נמסרה לתקשורת הוצהר כי לכל קונה כרטיס מובטח שלא יקבל את כספו בחזרה לעולם. מי שיתעקש על העניין של הכסף ייתקל באלימות משטרתית. מי שיש לו בעיה עם אלימות משטרתית שיילך לחיות בקנדה.

גם ביקורות שמעולם לא הופיעו בעיתונות הגדירו את הנוכלים כתופעה המנצחת של המאה ה-21, חזון מוזיקלי שכמותו לא נחווה לעולם", גם דברי בלע שהושמעו על ידי מפגינים פה ושם נשמעו יותר כמו – "מצדי אל תתנו לי משכורת ואל תתנו לי לאכול, רק תשאירו לי את הג'ימבורי", לעומת זאת בהקלטה שמעולם לא הושמעה ואף לא נשמרה אמר אחד מחברי הכנופייה הזו, שלז  – "יש לגרש את נוכלי הג'ימבורי לסודן או לבלגיה, או לאחת מהמדינות האלה שלהם, שיקחו איתם את התרבות הרעה שלהם, את המחלות שלהם, את הנזלת, את ההתחכמויות של שמי ושייצאו לנו ממדינת היהודים שהיא שלנו ורק שלנו, כי אנחנו גזע עליון, וזה לא לוויכוח, נקודה".

גם מצד מערכת הביטחון נשמעו הערכות המבצע האלו – "נוכלי הג'ימבורי – האיום הגדול ביותר על היציבות במזרח התיכון. אבל אנחנו ערוכים לכל תרחיש ונדע להגיב לכל התפתחות. למשל, אם האיש עם העיתון יתחיל עם הפסיכדליה, נראה לי שאני אשתה בירה, כאילו מה עוד אפשר לעשות?" (קצין בכיר מאוד בצבא, זה שאחראי..)

עם תמונת מצב איומה שכזו לא הייתה ברירה ואמש נאלצתי בעל כורחי ולמרות נסיונות כושלים להתחמק, לעמוד בשורה הראשונה אל מול הבמה באוזן בר ולהשתדל לצלם כל תזוזה חשודה על הבמה ובתוך הקהל, לעשות כמיטב יכולתי לתעד במסרטת HD כל מילה, ביטוי או סתם תזוזת גוף של כל אחד מהחשודים המרכזיים בכנופיית נוכלי הג'ימבורי. (הערה: חלק מהקטעים האסורים לצפייה מטעמי דת, מסורת ותביעת לשון הרע הוסרו בעוד מועד, בכל אופן כל האחריות המשפטית נופלת אך ורק על כתפי הפושעים, אני רק השליח… رسول الله)

להלן דו"ח מצב:

הערות והארות אגב אורחה אודות מצבים במדיניות, בפוליטיקה, בהנהגה, בהתנהגות, במוסר, תבונה, בינה ודעת ועוד דיווחים מצמררי שיער (למי שאין קרחת…)

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151008360864654.445385.721654653&type=3&l=21b9e3206a

 

וידיאו 12345

פיתחון פה על אחריותם של הפותחים, הנה חמישה מהדוברים בכנס החירום:

 בכלל..

הכי חדשים

גאווה ישראלית: הצלילים שחזרו למרוקו

לפעמים המוזיקה מצליחה לחצות גבולות שהמציאות הפוליטית מתקשה לעבור. אמש, חמישי 29 באוקטובר, קיבלנו לכך תזכורת מרגשת...

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

5 הערות

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...