דיווח מהשטח

יפעת גורן בצידו האחר של הלילה

מופע השקת אלבום בכורה "יום בצידו האחר של הלילה", יפעת גורן, תיאטרון תמונע, 27.03.2012, 23:00. היה, שמע, האזין ומדווח – יובל אראל. מתפרסם גם ב"חדשות המוסיקה" ובפורטל "סלונה".

יפעת גורן, השקה, תמונע. צילום: יובל אראל
יפעת גורן, השקה, תמונע. צילום: יובל אראל

יפעת גורן, מורה לפיתוח קול, זמרת ויוצרת ייחודית בעלת גוון קול צלול ומרגש, יפעת הינה מוסיקאית פעילה המופיעה מזה כמה שנים ברחבי הארץ, הן בהרכב מלא והן בהופעות אינטימיות כאשר היא מלווה עצמה בגיטרה ובמקלדת רגל.

כעת, לאחר שעברה כברת דרך כמבצעת מרגשת ויוצרת מגובשת , מגישה יפעת באלבום הבכורה את שיריה האישיים אשר נבחרו בקפידה לאורך יצירה של שנים.

פרסומת

בהאזנה לאלבום אפשר לאמר בביטחון מלא כי מדובר באלבום מרתק, איכותי ומיוחד מנקודת מבטה הבוגרת, כיוצרת, בחרה יפעת לצבוע את שיריה בהפקה מוסיקאלית השואבת מסגנונות הטריפ-הופ והפולק- רוק מהם הושפעה. קולה של יפעת משול באוזני המאזין למעין שמיכת צמר רכה וחמימה עימה אפשר להתכרבל בליל סגריר ולספוג את החמימות הקורנת ומערסלת את הגוף.

הפקתו של האלבום הוטלה על ידיו של אודי שמחון, אשר ליווה את תהליך יצירת האלבום מראשיתו ויחד הצליחו השניים ליצור אלבום מושקע ומוקפד המעניק למאזיניו חוויה מוסיקאלית מרגשת וייחודית.

שותפים ליצירה – גיטרה אקוסטית וחשמלית – אודי שמחון,  פנדר רודס – גדי רונן, גיטרה חשמלית – ניר גבע, תופים – שחר חזיזה, גיטרה בס – בנצי גפני, כינור – קרן טננבאום, ויולה – גליה חי, צ'לו – מאיה בלזיצמן, שירה וקולות – אודי שמחון, אלון עדר ויפעת גורן.

פרסומת
יפעת גורן, בצידו של הלילה...צילום: יובל אראל
יפעת גורן, בצידו של הלילה…צילום: יובל אראל

השיר הפותח את האלבום "מקום" נוגע ביחסים שבינו ובינה, בקשר המחייב להיות ביחד במיוחד כשאת מתפרקת במחשבות רעות…

שום דבר לא הולך לי היום | אני כועסת | אתה בא, נעמד ממול | החצים שאני זורקת | או, הלוואי שהיה לי מקום | להתפרק בלעדיך | אל תשאיר אותי פה | בלעדיך

השימוש שיפעת עושה בקולה המלטף, המעוטר בכלי המיתר הקלאסיים וכניסות קטנטנות של גיטרה מייבבת מעמידים את השיר לא בכדי בפתחו של האלבום, מציגים את כל הטוב שעושה את ההפקה הזו למשובחת.

וכמו עלילה מתפתלת עוברת יפעת לשיר השני "שמור אותי" הפותח אט אט, התמליל עוסק בשמירה מפני הרע, מפני הרוע, מפני הדיכאון, המרה השחורה, צלילי הגיטרה מלווים ובאת שומרים על המקצב, וכאחת הצלילים מתפרצים באמצעות כלי המיתר הסימפוניים לתרועה גדולה, נוהמת ושואגת, מכניסה את הטריפ הופ עמוק עמוק לשיר. כבר היו מי שלקחו את השיר הזה למאגר שירי האהבה היותר מרגשים לטקסי הנישואין…

שמור אותי | מפחד | מקנאה | מעין הרע | הבל | סבל | שמור אותי מגבר | מהשגרה | ואשמור אותך ואשמור אותך…

אדלג ישירות לשיר השמיני באלבום – "הכי טוב", הוא הושק כסינגל השני לקראת ולא בכדי, כאן השירה נשמעת כל כך אינטימית וסמוכה לאוזני המאזין, בקצב מדוד, מעוטר בצלילים קטנטנים, ענוגים, שלווים, מדגישים את המילים, גם הפעם עסקינן באהבה, רומנטיקה, קשר בינה לבינו, פרידה עצובה, איך שזה לא יגמר..

להחזיק חזק | לפתוח החוצה | את כל המילים | את כל התחושות | גחלים בבטן | לקחת אוויר | לעצום עיניים | לא לראות חומות של קש נשרפות | איך שזה לא יגמר בסוף | תמיד הייתי | הכי טוב שידעתי להיות…

 

דילוג אחרון, ישירות לשיר החותם את האלבום – "רגע" במקצב חצי לטיני וגיטרה אקוסטית שרה יפעת שיר נוסף בנופך רומנטי, נושא היחסים בינו לבינה מעסיק אותה כחוט שדרה לאורכו של האלבום, אך בכל שיר קיימת פרשנות שונה לנושא, באווירה, בכלי הנגינה, המקצבים, וכמובן, הכי חשוב – המילים.

כשהוא קורא היא נעלמת | בציור ירוק כחול | כשהוא נוגע זה מעבר | לאלפי שנות אור מרוחקות | עכשיו, כמו אז יש רגע | שזורח באור | כמו כוכב שביט | שפתאום מופיע וחולף

כשהיא כבר איתו היא מהממת | בתנועות אגן מסתלסלות | כשהיא איתו עמוק חורטת | בבשר שלו שבילים אליה | עכשיו, כמו אז יש רגע | שזורח באור | כמו כוכב שביט | שפתאום מופיע וחולף

זהו אלבום של שעת דמדומים, עם כוס משקה חם או יין אדום כבד, על כורסא לצד ווילון ואורות עמומים, להתענג על הצלילים, להרהר במילים, אלבום רומנטי של יוצרת ללא מעצורים, הפורקת את דמיונה ומחשבותיה, אם גם בעדינות מרומזת לתוככי האפרכסת של המאזין.

ועוד כמה מילים שהספקתי להחליף עם יפעת כשבוע לפני מופע ההשקה, יפעת מספרת כי אכן היא עוסקת בהוראת והדרכת תחום פיתוח הקול למוסיקאים צעירים ושחקנים, לדבריה שקדה על חומרי האלבום זמן רב עד שהעיזה להוציא את השירים מהמגירה, קרוב לשש שנים לקח לחומרי המגירה להבשיל לכדי אלבום מושלם.

יפעת גורן ואודי שמחון, תמונע. צילום: יובל אראל
יפעת גורן ואודי שמחון, תמונע. צילום: יובל אראל

והנה לאחר שש שנים של עבודה אינטנסיבית, השקעה אינסופית ואהבה, הגיע הרגע להוציא את הילד הבכור לעולם …."יום בצידו האחר של הלילה", יפעת מזמינה את המאזינים בהתרגשות גדולה לבוא ולחגוג.

אמש נצצו האורות על בימת תיאטרון תמונע, התפאורה שהכינה עדי קולקר בדמות עצי נורות קטנטנים הוסיפה נופך רומנטי ומסתורי להרגשה שהנה מתחיל צידו האחר של הלילה..

אודי שמחון בגיטרות, ניר גבע בגיטרת בס, יוסי מור בקלידים וכישופים ואסף רייז על תופים נתנו את האות לפתיחת המופע, מופעה של יפעת גורן שלווה בחלקו בידי צמד זמרות – הגר לוי ורחלי עזוז.

המופע נפתח אט אט בשיר "ערב של שגרה", מציב בהדרגה את קולה של יפעת מעל הצלילים הרגועים, הממתנים, כאן ממש מורגשת השפעת הטריפ הופ במבנה השיר, הקצב מנענע את הגוף בעדינות, נערות המקהלה מלוות את יפעת בשירה, יוצרות מעין דואט עם שירת הסולו, יפעת עוברת לשיר הבא "תצללי", גם בשיר הזה נותנת יפעת תצוגה מצויינת ליכולות הווקליות המעודנות, מורה לפיתוח קול אמרתי כבר מקודם?…וכעת היא עוברת לשיר "מקום" השיר הראשון באלבום, כבר נגעתי בו בחלק הקודם, פשוט מעביר את כל האיכויות בחבילה אחת, ערוכה ומופקת למיטב.

כעת לוקחת יפעת אתנחתא, היא צוחקת, זה קורה הא, זה היה ממש אלבום בזק, בסך הכל שש שנים, נכון אודי, אתם מכירים את אודי? אודי שמחון, עומד מאחורי האלבום, האבא של האלבום הזה...

המופע ממשיך, עוד שלושה שירים בסט השני, "קולות", "אמנזיה", השיר הזה לא מופיע באלבום, כאן ניתן חופש לאודי בגיטרה הצולבת את הצלילים, מכניסה טעם של רוקנ'רול לקצב, השלישי בסט "שמור אותי", זהו השיר השני באלבום, הוא ממשיך את הקו.

בסט הבא, ארוך יותר ומהווה למעשה את חלקו השני של המופע, צמד הבנות המלווה משאיר את הנגנים ויפעת על הבמה, חמישה שירים, "הכי טוב", "רגע", "לא תוכל לברוח", השיר הרביעי "מאה אחוז", הוא כבר מיועד לאלבום הבא, כך אומרת יפעת, הוא ממשיך את אותו קו מוסיקלי המאפיין את האלבום, היא חוזרת לשירי האלבום – "גורם לי", כעת יפעת עוצרת שוב, מקריאה מילות תודה לכל אלו שנטלו חלק בהפקת האלבום ונוגעת כעת בשיר נוסף שלא נכלל בו "משחררת", קצב מהיר, גיטרות נועזות, מהירות. הרשימה הסתיימה, יפעת והנגנים אומרים תודה רבה ויורדים מהבמה. הקהל מוחא כפיים, לא מוכן לוותר, הם חוזרים, להדרן. הקהל מחליט מה יבוצע – "מאה אחוז".

לחצו לרכישה מקוונת של האלבום

http://www.ilovemusic.co.il/product/977

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150690811689654.415869.721654653&type=1&l=d198fdead0

וידיאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: