מופע השקת אלבום שני לזמר נועם פנחסוב – "משחק מטומטמם", מועדון בארבי 12.03.2012, 23:00, היה, ראה ושמע, צילם ומדווח – יובל אראל ל"חדשות המוסיקה" והבלוג של יובל אראל.
נועם פנחסוב הינו מוזיקאי וזמר ייחודי ומרגש הפועל ומופיע זה כשבע שנים באופן רצוף ותדיר בכל רחבי הארץ. במהלך הופעותיו בבמות קטנות כגדולות מהצפון עד הדרום הספיק לכבוש נועם את ליבותיהם של רבים, תוך שהוא צובר קהל מעריצים מאמין הולך וגדל העוקב אחריו וממלא את הופעותיו.
מסירותו של נועם ואהבתו לקהל, להופעות ולדרך, נושאת פירות ומאפשרת לו למלא אולמות גדולים ומכובדים כבארבי ,סוזן דלל, הביט בחיפה, המעבדה בירושלים, הבארקה בב"ש, הפטריה בקיבוץ דן ועוד.
נועם שסרב להשתתף פעמיים בתוכנית הטלוויזיה 'כוכב נולד', לא מקפל זוויות ולא חותך קווים בדרך להכרה האמנותית. הוא מאמין ביכולת האישית ובעבודה מאומצת וארוכת טווח להגיע להכרה מבלי להשתמש בסוכנים מקצרי טווחים…
הנה חלק משיריו של נועם הלקוחים מהאלבום הראשון בענן הצלילים
עתה, שנתיים לאחר שהשיק את אלבום הבכורה שלו "אני וכל המחשבות", שנה לאחר שכתב טור לצעירים בוואלה בשם "בדרכים", שם עסק בין היתר בדיווח אודות התנסותו בסדנה למשחק וסדנת יצירה מוסיקלית, לאחר שהשיק ספר שירים וסיפורים "עשרים ושמונה חיוכים", משיק נועם את אלבומו השני הקרוי "משחק מטומטם" הכולל 12 שירים אותם כתב והלחין, את העיבוד המוסיקלי חלק נועם עם חברו ניר זגדנסקי , המנגן ומופיע לצדו במשך שנים. התוצר הסופי הוא אלבום רוק ישראלי, חם, נוגע ואיכותי.
אמש, במופע ההשקה במועדון בארבי הדבר הראשון שמשך את תשומת ליבי הייתה הכמות הגדולה של הבנות, נערות, נשים צעירות וכמובן בני משפחה וחברים, שגדשו את המקום לקראת המופע, מישהי, יודעת דבר, גילתה את אוזני כי לנועם יש פורום של נערות ההולכות שבי אחריו לכל הופעה, ואכן, כשהחל המופע הבנתי במה מדובר.
נועם, דמות צנומה ושברירית קמעה, בלורית ענקית משוכה מסביב לראשו, לא משך את תשומת ליבי עד שפתח את פיו והחל לשיר, הקול המתנגן, המלודי, נעים לשמיעה, מפיק שורות שורות של משפטים מצוינים, מלאי רגש, סיפוריים, מצליחים להעביר בך תחושה של שייכות.
הוא פותח עם שיר הנושא של האלבום – משחק מטומטם.
יום אחד אברח מפה | אמצא מקום, שלווה | את ראשי אניח קצת | יצופו לידי | הצבעים שלא דהו | התערבבו…
המופע זורם בין שירי האלבום הראשון לבין שירי האלבום החדש, נועם עושה אתנחתאות קלות מעת לעת ומשלב סיפורים,הקדשות, הקהל, יותר נכון, הבנות, עיניהן צמודות אליו. הן מכירות את השירים, אני שומע אותן שרות יחד עימו. המופע מלא ריגושים, תחושות ואהבה, שירים שלמים העוסקים בינו לבינה, ביחסים, געגועים.
הנה תופס אותי שיר נוסף, מלא רגשות, אהבה, תיאורים – אני רואה אותך
אני רואה אותך | לאט לאט נעלמת | מורידה אתה בגדים שאת אוהבת | מנסה להיות כמוהו, עיוורת | אני שומע ממך | לא מעט מאושרת | מכסה עם החיוך הרחב | מפתחת לך כישוף של אהבה | נשרפת…
בהמשך הוא פוצח בשיר אהבה, פרידה וגעגועים – אין מה לאבד, שיר המלא במתח הבונה את עצמו אט אט עד לכדי זעקה אדירה מלווה בעוצמת כלי הנגינה.
אני אוהבת אותך, פחות מאיך שאתה | אני אוהבת אותך, פחות מאיך שזה נראה | שומרת אותך קרוב | ומשתדלת שלא לחשוב | להיות קצת לבד | לחיות בנפרד | אולי קמת יותר
בינתיים מסתבר לי שנועם בכלל לא מכאן, הוא מעמק חפר, זה אולי מסביר קצת את השלווה שלו, מתמקד במוסיקה, בעשייה וביצירה ופחות בדברים בטלים, בהמשך המופע הוא מתחיל להתפרע קצת, מראה שרוק'נרול זה גם לאהבה ורומנטיקה, מחליף גיטרות מאקוסטית לחשמלית, יוצא לסולו עם דיסטורשין פרוע מול חברו, ארבל, נועם לא שוכח להציג את חבריו להרכב – קלידים – ניר זגדנסקי, גיטרות – ארבל ארוך, בס – אלדד אורלב, תופים – רן לבנון וכמובן הפקה מוסיקלית – אלדד ציטרין.
סוף המופע קרב, נועם יורד מהבמה, מדלג לעבר שולחן עמוס ביושבים, עולה עליו, ממשיך לשיר משם, מכניס חשמל באווירה החמה. זה הזמן כעת לסיום. מופע חם, רומנטי משהו ועטוף ברוקנ'רול הגיע לסיומו, הבנות לא עוזבות את האולם, הן ממתינות ליד חדר האומנים, מצפות. אני אוסף את הציוד, בדרך הביתה.
לחצו לצפייה בתמונות מהמופע
https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150657574534654.411105.721654653&type=3&l=19b1dc49f9
וידיאו
