קרוזנשטרן ופארוחוד, הספינה שטה…

גשם לא יפחיד את האדמירל קרוזנשטרן להשיט את הפארוחוד – חוגגים עשר שנים ללהקה, משיקים שני אלבומים חדשים, ליל חמישי 16.02.2012 23:59, לבונטין 7 ת"א. הפליג בספינת הקיטור, שמע, ראה, צילם ומדווח – יובל אראל.

קרוזנשטרן ופארוחוד הנה להקת כליזמר-רוק ישראלית, המשלבת ביצירותיה האוונגרדיות גווני פאנק, ג'אז, ומוזיקת כליזמרים. הלהקה הוקמה ב-2002 על ידי מוסיקאים שעלו מחבר העמים.

שם הלהקה נגזר מספינת קיטור דמיונית "אדמירל איוואן פיודורוביץ' קרוזנשטרן". (פירוש המילה "פארוחוד" ברוסית – ספינת קיטור). כשחקרתי לפשר העניין התחוור לי כי שם ברוסיה, בשנות השבעים והשמונים צפו הילדים בסדרה מצויירת בטלויזיה שבאחד מפרקיה "חמאת חורף…" שולח הגיבור את חבריו להפליג בפארוחוד של קרוזנשטרן,  המשפט הזה הפך לקאלט, כפי שכאן, כל ילד בזמנו הכיר את קשקשתא והבית של פיסטוק….

נגן הבס בהרכב איגור קרוטוגולוב, הנו כותב החומרים, לעתים הוא משתמש גם בבללייקה, אקורדיון, ואף מסור… אליו מצטרפים רוסלאן גרוס המנגן בקלרינט, גיא שכטר בתופים, (הלא רוסי היחיד בהרכב…) ובשנים האחרונות בוריס מרצינובסקי האוחז באקורדיון וניזון כדרך קבע מדפי תווים.

חברי ההרכב מכנים את סגנונם המוסיקאלי כ"קרטה-איגרוף-ג'אז". למעשה מדובר בערב רב של סגנונות ממוזיקת כליזמר שהייתה נהוגה בעיירות יהודיות במזרח אירופה, עובר ל- Fאנק-רוק, פאנק ,מטאל, ג'אז חופשי ורעשים. הסגנון הייחודי באמצעות שימוש בכלי נגינה כגיטרת בס, תופים, קלרינט ואקורדיון, יחד עם קולות רעש, צרחות, לחישות ומלמולים, במהלך ההופעה משתמש איגור גם במסור עץ עליו הוא מותח את קשת הכינור, מצרף לכך אקט של קימוט ותלישת דפי נייר.

רוב רובו של החומר המנוגן ומבוצע בידי קרוזנשטרן ופארוחוד הוא מקורי לחלוטין, אולם הם משבצים גם השפעות כקטעי יצירות של שוסטקוביץ, ג'ון זורן ואפילו שמעתי את המרסייז הצרפתי בכמה קטעים…

לפני שאמשיך עם המוסיקה, ההופעה הביזארית באישון לילה, האורות, התמונות והצלילים אני רוצה להוסיף כמה מילים בעניין האדמירל….

איוון יוהאן בן פיודור פון קרוזנשטרן או איוון פיודורוביץ' קרוזנשטרן ( Иван Федорович Крузенштерн). היה אדמירל בחיל הים של האימפריה הרוסית ומגלה ארצות רוסי, מוצאו הגרמני לא הפריע לו להעפיל למעמד חשוב ואף לפקד, יחד עם יורי ליסיאנסקי, על מסע החקר הרוסי הראשון סביב כדור הארץ במאה השמונה עשרה.

עד כאן לגבי ההיסטוריה הרוסית, מכאן ואילך אפשר גם להאזין לקטע מוסיקה שיצרו חברי ההרכב האוונגרדי,  הנה כמה אלבומים וקטעי האזנה לשיתופי פעולה או יצירות עצמאיות עם האדמירל והספינה שלו…

התירוץ הבסיסי למופע הערב, שהיה אחד מתוך ארבעה בסוף שבוע הנוכחי הנו ציון עשר שנות פעילות של ההרכב והזדמנות להשיק שני אלבומים שכוללים חומרים שרק עתה רואים אור לראשונה, הראשון  "Noize 2005" אסופת הקלטות מאולפן נויז, כן, האולפן מעל פלאפל ג'ינה בשוקן, זהו אלבום המסכם את תקופת הטריו של קרוזנשטרן. מדובר בחומרי הקלטה שלא עברו כלל עריכה. השני – "Hidden Album" – זהו אלבום שהוקפא משנת 2008, מדובר באלבום  EP, כולל חמישה קטעים המוכרים למעריצי קרוזנשטרן מהופעות, היוצאים לראשונה בצורה רשמית, באלבום זה כבר אפשר לשמוע את האקורדיוניסט בוריס מרצינובסקי שהצטרף להרכב.

אמש, נפתחו ארובות השמיים בכוונה עמוקה להרטיב את כל מה שזז על פני האדמה, ובכלל זה את רחובות תל אביב, אבל בתל אביב כמו בתל אביב, גשם לא ממש משנה תוכניות….לקראת חצות החלו דמויות רבות להתקבץ להן אל תוכו של המרתף בלבונטין 7, לרגע נראה המקום כנקודת מפגש של חבורת פרטיזנים ממלחמת העולם השנייה, דמויות ייחודיות, זקנים, מעילים, אפילו כובע ששימש פעם טייס קרב בין מלחמת העולם הראשונה לשנייה, ואלכוהול, הרבה אלכוהול. האווירה הייתה חמה ומוכנה להופעה.

הם ארבעה על הבמה, מתופף, קלרינט, גיטרת בס ואקורדיון, הם עושים צחוק מהמוסיקה, מנגנים ולפתע שוברים מקצבים, סוטים הצידה במסלול הנגינה, פעם ממהרים ופעם מזדחלים, הם נותנים פרשנות שונה למוסיקה כפי שהייתה מוכרת עד היום, אין להם חוקים, אנרכיה לשמה, הם עושים מה שבא להם לעשות, אני בטוח שהמורים שלהם למוסיקה היו מצליפים בהם הערב במקלות לחים אם ובמידה והיו נוכחים במועדון, הם פשוט מתפרעים ללא גבולות, תגידו פרנק זאפה…אפשר לאמר שהם עקפו אותו מימין, תאמרו סנטנה…השאירו להם ענן של פיח שחור בפנים….תאמרו פיטר והזאב, אפשר לאמר שהזאב נשאר לפצח גרעינים על שפת האגם…אי אפשר לשים את האצבע במדויק על ההתרחשות, צריך לראות, להרגיש ולחוות עם העיניים, האוזניים והגוף את החוויה הזו, כמה פעמים, כבר לא ספרתי, הפסקתי לצלם, התרכזתי בהתרחשות במבט נקי ללא מתווכים, לא להחמיץ אף תעלול, לא את העוויתות של איגור שהוביל את השערורייה המוסיקלית, לא את הנונשלנטיות של בוריס שישב בשלווה עם האקורדיון, ולבטח לא את התעלולים של רוסלאן עם הקלרינט שהתנשף בעוד המיקרופון צמוד לו בין הברכיים…

והתופעה הכי בולטת במהלך הערב הייתה התיעוד, לדעתי זה היה הערב הכי מצולם ומוסרט, מסרטות גו פרו על ראשי המוסיקאים, על המיקרופון, חוליית צלמי וידיאו עוקפת אותי מימין ומשמאל, יש להם תגבורת עורפית בדמות מסרטה נוספת המציצה מאחורי הפסנתר בשולי הבמה, עוד צעיר שמנסה בעת ובעונה אחת גם לרקוד ולהתנועע וגם לאחוז במצלמה עם עדשת פיקס ולהוסיף עוד זווית למתופף\ לבס, קצת לרצפה…שערורייה, טוב, הבנתי שמתקפת ההופעות הקודמת הייתה מזמן, בנובמבר האחרון, הקינוח היה בדמות זמרת שאינני מכיר, עלתה לבמה ושרה ברוסית, שפה שאינני דובר, כנראה שזו הייתה הדובדבן שמעל הקצפת שהוקצפה באוזני הקהל הלילה, לילה טוב….

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150604440014654.402982.721654653&type=1&l=b0e75212c1