סיקור הופעות

גריילסאמר, האריה הירושלמי בפריז

מיכאל ושמרית גריילסאמר, מופע השקה "בפריז", תאטרון תמונע ת"א, 21.12.2011 22:30, היה, שמע, ראה, קיפץ וצילם, גם כתב – יובל אראל ל"חדשות המוסיקה" ו"הבלוג של יובל אראל".

הזוג גריילסאמר  "בפריז".  צילום רשמי – טל גליק
הזוג גריילסאמר "בפריז". צילום רשמי – טל גליק

לא כל יום נולד אלבום מתוך אהבה. "בפריז" הוא פרי יצירה משותפת של בני הזוג מיכאל ושמרית גריילסאמר מתוך אהבה גדולה למוזיקה ואחד לשני. בעוד מיכאל מתפרע על הכינור ומפגין ווירטואוזיות. שמרית שרה בקולה המלאכי ושניהם משתלבים .

מיכאל גריילסאמר נולד להורים אשר עלו מצרפת ומבלגיה, בילדותו נחשב לילד פלא, ובטרם גילה את הרוק והרגאיי, למד מוזיקה קלאסית בישראל ומחוץ לה.  כשהיה בן 5 החליט גריילסאמר כי הוא מעוניין ללמוד לנגן בכינור. בגיל 16 קנה מיכאל את הגיטרה הראשונה שלו, והחל לכתוב שירים פרי עטו.

השיר הראשון של גריילסאמר שיצא לרדיו היה "אשתי היקרה – לא נרדם", אותו כתב והלחין בהפקתו המוזיקלית של אסי אילון. אפשר להאזין לו כאן ב"ענן הצלילים".

 'אם יש כזה דבר'  הוא שיר  התשובה של שמרית גריילסאמר למיכאל  אשר הפך משיר פרטי להמנון של אהבה בשנת 2009. גם אותו אפשר לשמוע כאן, היישר מ"ענן הצלילים" (בשניהם תוכלו לצפות בסוף הכתבה).

בספטמבר 2009 חתם גריילסאמר על חוזה עם חברת התקליטים הצרפתית Naiv, שבה חתומות גם  קרלה ברוני ומריאן פיית'פול. האלבום הבינלאומי של מיכאל  "Je me réveille"  מתעורר בתרגום לעברית, יצא בצרפת בתחילת מרץ 2010 ונמכר בכל החנויות בצרפת וב- iTunes . מאז השקתו נחשף מיכאל גרייסלאמר בפני קהל רב באירופה ואף הספיק להופיע יחד עם הזמרת מסי גריי מול עשרות אלפי אנשים. במרץ 2011 ניסו מיכאל גריילסאמר ו אשתו שמרית להתמודד על הזכות לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון בדיסלדורף גרמניה.

באלבום החדש – "בפריז" – איחדו כאמור מיכאל ואשתו שמרית כוחות, האלבום לוקח את הקשר ביניהם לרמה חדשה לגמרי. כתיבה, הלחנה וביצוע יחד, הגיטרה האקוסטית של שמרית ו"קול המלאכים" שלה מוסיף טעמים מעודנים למארג העשיר הזה הנבנה על צלילי הכינור של מיכאל.  שניהם משתלבים במקצבים וגרובים מצוינים . התוצאה היא המשך ישיר של אלבום הבכורה המפתיע של מיכאל שהיה תגלית השנה ב – 2009. הנה כאן טעימה היישר מ"ענן הצלילים" מהשיר הפותח את האלבום, בו משלבים מיכאל ושמרית שירה בעברית וצרפתית Tou dou dou.

ההופעות החיות של הלהקה ממלאות באנרגיה וסוחפות  את הקהל הישר  לרחבת הריקודים! באמת, תקראו בהמשך.

מיכאל ושמרית גריילסאמר , תמונע. צילום: יובל אראל
מיכאל ושמרית גריילסאמר , תמונע. צילום: יובל אראל

אמש בתאטרון תמונע השיקו בני הזוג גרייסלאמר יחד עם להקתם, את האלבום "בפריז", האלבום שהופק בידי מיכאל עצמו כולל 12 שירים שנכתבו על ידו ועל ידי אשתו ביחד ולבד בצרוף בונוס, עיבוד של מיכאל לשירו של יענקלה רוטבליט "לאן שאלך".

האולם התמלא במהרה בקהל רב בו נרשמה נוכחות גבוהה ל"פרנקופונים", עדות לפעילות בני הזוג גם בהקשר האירופאי. הכיסאות באולם הוסטו למחסן ונותרו רק כמה פינות ישיבה סמליות, החלטה מוצלחת שהוכיחה את עצמה יותר מאוחר כאשר הקהל החל להתקרב לבמה ופשוט לרקוד לצלילי המוסיקה.

כן, המוסיקה של מיכאל ושמרית גריילסאמר וחברי להקתם הנה מעין קוקטייל או תערובת תבלינים המשלבת באופן חכם, מה גם נאיבי, את הצבעים והצלילים של מוסיקת רגאיי, פופ, רוק, פולק אירי וצועני. כאמור אל בני הזוג מצטרפים חברי הלהקה – אוהד עילם: באס, אוריאל סוורדין: תופים, תמיר גרוס: קלידים ובונגוס, עמית שגיא: גיטרה חשמלית.

המופע נפתח בשיר "רוצה לחיות איתך" מתוך האלבום החדש, מעין דיאלוג זוגי על מצע של מוסיקת רגאי, היווה את שורת המוטו של המופע, הצביע על הסגנון והתוכן שסביבם עוסק האלבום.

שירי האלבום המשיכו וזרמו, כן  שולבו עוד חמישה שירים נוספים מעבר לשירי האלבום החדש וביניהם אחד מהמנוני הרגאי האולטימטיביים אם לא האלמותיים "Iron, Lion, Zion " של בוב מארלי המנוח. השיר שהיה בטבורו של המופע סחף את הקהל עוד ועוד לחגיגת הריקוד והשמחה שנבעה מהבמה. הלהקה היטיבה להעניק לשיר את המגע הנכון, העדכני והפסאודו אלקטרוני. מגע שהיה נכון לכל קטעי המוסיקה שבוצעו במהלך הערב.

מיכאל גריילסאמר, אריה ציוני...צילום: יובל אראל
מיכאל גריילסאמר, אריה ציוני...צילום: יובל אראל

מיכאל הוא דמות מיוחדת, ויזואלית הוא מעין שילוב בין רסטאפרי נונשאלנטי העוטה רעמת רסטות מדובללות נוצצות בזהוב הבלונד, זקן מעטר את פניו ועיניו חמושות במשקפי ראיה מעוצבות באדום.

בתמונותיו הרשמיות הוא עוטה מעין מעיל של ספק קפטן ספינת שודדי ים ספק אקס חיפושית מתקופת הפסיכדליה שלהם, הערב שמר על הופעה רגועה יחסית בחולצה שחורה משובצת כפתורים שלא נעשה בהם שימוש…חושף את חזהו ובטנו. הוא נע ונד על הבמה, מקפץ ומדלג, לרגע נעמד נועץ את קשתו במיתרי הכינור ובמשנהו הוא כבר פוצח בריקוד ושוב חוזר אל המיקרופון וממשיך לשיר, בכמה הזדמנויות לא חשש לנתר ולגשת אל הקהל, להתחפר בין השורות ולשיר יחד עם האנשים השמחים שעטפוהו באהבה והערצה.

שמרית, העזר כנגדו...צילום: יובל אראל
שמרית, העזר כנגדו...צילום: יובל אראל

 שמרית, זוגתו, בשמלה שחורה, בטנה ההרה תופחת אך לא מונעת ממנה גם כן לקפץ ולדלג תוך כדי שירה, מעת לעת הם מתקרבים איש לרעותו מחייכים ושרים, מקפצים כשני עזי הרים וחוזרים אל המיקרופונים וממשיכים לשיר, התחושה ששרתה באוויר כל הערב הייתה של חגיגה אמיתית בידי אנשים שאוהבים לחגוג ולשמוח, אנשים שאוהבים את המוסיקה שלהם.

אמנם שמעתי מידה מרמזת של נאיביות בשירים, חלקה אף בתמלילים, לעיתים התמלילים כן עוסקים בדברים שמעבר לרגע, בזיכרונות מושרשים ואף בעיסוק בעצמי האישי, אולם הקו השזור לאורכם של השירים, הן במופע והן באלבום עצמו הוא קו של אהבה, חיבה ונתינה.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150468939399654.383564.721654653&type=1&l=99145f9f35

 מתוך המופע החגיגי, המקפיץ והשמח הזה אתן לכם הקוראים אפשרות לחזות בכמה מהשירים, ביניהם – "בפריז" שיר הנושא של האלבום אותו כתבו מיכאל ושמרית, "אם יש כזה דבר" השיר שכתבה והלחינה שמרית, Iron, Lion, Zion" " של בוב מארלי, שיר שלקחו אותו חברי הלהקה למקומות חדשים, נועזים ולא פחות שמחים. השיר "טו דו דו – Tou dou dou,  הפותח את האלבום ומשלב בין העברית לצרפתית ומהווה את אחד משירי האהבה המרגשים ששובצו באלבום הזה. את המנה הכמעט האחרונה אני מגיש לכם מחלקו הראשון של ההדרן "אשתי היקרה" שהיה הלהיט הראשון של מיכאל ובפן האישי שלי היא תחגוג את יום הולדתה בחודש הקרוב. הקינוח הסופי הוא דווקא השיר שפתח את המופע – "רוצה לחיות איתך". תהנו…

וידיאו – בפריז

וידיאו – אם יש כזה דבר

וידיאו – iron, Lion, Zion

וידיאו – Tou dou dou

וידיאו – אשתי היקרה

וידיאו – רוצה לחיות איתך

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

תגובה אחת

  1. סוף סוף יש בלוג שמתייחס לזוג היפה הזה. הם לא "מ-אגניבים" מספיק לאינדי ואיכותיים מדי בשביל המיינסטרים. האלבום המשותף והחדש שלהם יפה מאוד וכזה ש"מתאים לכל המשפחה". אני מתכוון לכך במובן הכי טוב שאפשר. אפשר להרגיש את האהבה מהבמה.

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: