יום רביעי, מאי 27, 2026

רות נודלמן חושפת שירתה

רות נודלמן, בין מסורת לאוונגרד, בין קודש לחול, בין אינדי לקלאסי, מופע השקה לסינגל "מלח", 06.12.2011, 22:30 תיאטרון תמונע, ת"א. היה, שמע, ראה וצילם – יובל אראל ל"חדשות המוסיקה" ולבלוג הזה.

רות נודלמן, פסנתר, תמונע. צילום: יובל אראל
רות נודלמן, פסנתר, תמונע. צילום: יובל אראל

רות נודלמן, כותבת, יוצרת, זמרת ופסנתרנית, עוסקת בהוראת נגינה בפסנתר וקלידים, עובדת בימים אלה על אלבום בכורה מבטיח, בד בבד עם יציאתה לסבב הופעות עם להקה מגובשת הכוללת ארבעה נגנים מוכשרים. רות יוצרת "רוק פסנתר" בסגנון אישי, ייחודי, בלתי מתפשר.

כמי שמגיעה מהעולם המסורתי ומלימודים בבית הספר הדתי הנאור לבנות "פלך" בירושלים, משלבת רות ביצירתה את הזיקה העמוקה לטקסטים המכוננים של היהדות יחד עם האהבה למוסיקה אלטרנטיבית וידע מוסיקלי שנצבר בשנות הלימודים בבית הספר "רימון".

המוסיקה של רות ניזונה מהשפעות מגוונות הנעות בין המוסיקה קלאסית של באך ושופן, בין הרוק של פי-ג'יי הארווי, פורטיסהד, ועד קריצה לגיבורי פסנתר מקומיים דוגמת יוני רכטר, שלמה גרוניך ושלומי שבן.

המוסיקה תמיד מפתיעה, לוקחת פניות לא צפויות וטעונה ברגש והבעה מדויקים. הטקסטים בוגרים וחדים, בהם רות חושפת את עולמה הפנימי ללא רחמים – הקונפליקטים עם הדת, אהבות וחלומות, כולם מוגשים במקצועיות וסאונד עדכני שלא יבייש אף אמן בינלאומי. רות נודלמן יוצקת שילובים בין תמלילים של אלתרמן, פנחס שדה וספר תהלים.

רות נודלמן, מופע השקת סינגל- מלח. צילום: יובל אראל
רות נודלמן, מופע השקת סינגל- מלח. צילום: יובל אראל

ליל שלישי, אמצעו של השבוע, תיאטרון תמונע, מקבל נופך אחר, אל אולם ההופעות מתקבצים דמויות קצת שונות מהקהל הקבוע, קרובי משפחה, חלק חובשי כיפה ולובשות שמלות, חברים מלימודי המוסיקה והבית.

במרכזה של הבמה מוצב פסנתר הכנף אותו עוטפים מסביב כלי נגינה נוספים, כמה דקות לפני השעה 23:00 האולם מחשיך, בחורה עדינת גו עולה ומתיישבת אל מול הפסנתר, גם עמדת התופים מאויישת, המופע נפתח, תיפוף קל מלווה את נגינת הפסנתר, בתחילה ללא מילים, שיעור קטן ביכולות נגינה, קורטוב של מבנה קלאסי וקריצה לפופ.

די מהר מצטרפים הנגנים הנוספים , ובסך הכל – רות נודלמן  בשירה ופסנתר, נעמן שדמי בלפטופ וקלידים, הוא גם אחראי על ההפקה המוסיקלית, טל אברהם  בגיטרה חשמלית, רונן ניסנבוים  בגיטרת הבס ויוסי עדי – על התופים וכלי הקשה.

המופע מורכב משירים המתבססים על נגינת הפסנתר וקולה של רות, המחשבות רצות במוחי, אקטואליה, שורשיה המסורתיים של רות המשתלבים עם הלימודים ברימון, שוב אקטואליה, שירת נשים, ויכוח ציבורי או פנים צה"לי, הערב בדיחות חסרות טעם של הצמרת הביטחונית, שוב אקטואליה, המילים בשירים, אינן עוברות כך, משקלן כבד, רבות משמעות, חלק מהשירים ניזון מהמקורות והמורשת של העם היהודי, קורטוב יידישקייט, אבל מעל הכל, הקול, קולה של רות, עולה ומרחף מעל הצלילים, מעל המנגינות והכלים, יוצר מעין אווירה נעימה.

תוך כדי המופע מבצעת רות גם גרסה אישית, שונה בפרשנות לאחד משירי החלונות הגבוהים "אינך יכולה", שונה, יותר מהוסס, מתחיל טיפה בפאתוס, אט אט השירה מתחזקת, המנגינה הופכת לסוערת וקצבית יותר, השיר הופך לרוק'נ'רול סוער וזוכה למחיאות כפיים רבות בסיומו. רות צלחה את הדרך שהציבה לעצמה בביצוע זה.

רות נודלמן ונעמן שדמי, תמונע. צילום: יובל אראל
רות נודלמן ונעמן שדמי, תמונע. צילום: יובל אראל

המופע מתקדם, שיר רודף שיר, עתה קמה רות ממקום מושבה ליד הפסנתר, לצלילי הנגנים היא פוסעת ומטפסת על  העמדה המוגבהת בפאתי הבמה, ביצוע פומבי לסינגל הראשון אותו היא משחררת לעולם, השיר נקרא מלח –  הוא עוסק בפחד מההתמודדות עם העבר, עם מערכות יחסים הרסניות, הפחד להראות חולשה ולקבל את כל אלו כחלק ממך.

בוא גלה לי סוד רק לי ולא עוד

שונאת שירי אהבה

למה שאכתוב אותך, שאי פעם אסתכל אחור

 

ידיים באוויר, הראש עמוק בקרקע

הלב אולי מזכיר, מה מתרחש בשכחה

לומדת את הכללים, רק בשביל לשבור אותם

לא סובלת הבל , אולי אני הטיפשה

 

אם אסתכל אחור, המלח אותי ישטוף

 

בוא ותיעלם, בירכתי המחשבה

כבר לא קפואה לנצח, טווה חוטים של קירבה

אני ככל הארץ, קציר וזרע קור וחום

קיץ וגם חורף, אתן ללילה קצת יום

זהו שיר רוק-פסנתר סוחף, מעין גרסת רוק אישית לסיפור "אשת לוט" התנ"כי. המספק טעימה ממשית מהחומרים באלבום המתהווה של רות, היא נסחפת עם השירה, תשכחו את הישיבה מול הפסנתר, זמרת, מבצעת, רוקעת ברגליה ומניפה את ידיה, והנה היא כבר בצידה השני של הבמה, עולה על העמדה המוגבהת השנייה, כעת טל אברהם פוצח בסולו גיטרה רועש ומלוכלך, רות בהתלהבותה יורדת מהבמה אל חברותיה שמחבקות אותה, היא עוד לא הפנימה שכעת היא הגיבורה על הבמה, היא מתעשתת, חוזרת ומסיימת את השיר.

המופע קרב לסופו, כעת ההרכב יורד, רות נשארת לבד על הבמה, ואני, קצת הרהורים שלי, בתחילה חששתי מהמופע, אמרו לי דתל"שית (דתיה לשעבר), נושאים מהדת, מה לכאן ולרוק'נ'רול? חששותיי התבדו, רות יודעת לשלב, יחד עם הרכב הנגנים שלה, קורטוב מכל דבר, כפי שציינתי בפתיחה – בין מסורת לאוונגרד, בין קודש לחול, בין אינדי לקלאסי.

תעקבו אחריה, האלבום בוודאי יושק במהלך החודשים הקרובים.

לחצו לצפייה ב גלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150435686654654.379234.721654653&type=1&l=cdab73bc78

וידיאו

הכי חדשים

יוני רכטר פותח מחדש את הג'אז

מעטים היוצרים שהצליחו לעצב את הצליל הישראלי כמו יוני רכטר. במשך יותר מחמישה עשורים הוא מחבר בין...

נטפליקס לא נותנת לנשום אבל קיילי גונבת את ההצגה

יש משהו כמעט בלתי נתפס בקריירה של קיילי מינו (ג) Kylie Minogue. ארבעה עשורים של להיטים, אינספור...

נבוקו חוזרת הביתה

האופרה הישראלית תציין בחודש יוני 40 שנות פעילות עם "נבוקו" מאת ג'וזפה ורדי. ההפקה החדשה תעלה בבית...

בר צברי – ככה באמת

שיר חדש חושף צד אישי ורך לקראת האלבום הבא הזמר והיוצר בר צברי משיק הבוקר את "ככה באמת"....

ג'ימבו ג'יי וקובי אוז – אוטוטו

ג'ימבו ג'יי וקובי אוז מחכים לשלום ב"אוטוטו" שיתוף הפעולה בין ג'ימבו ג'יי לקובי אוז מרגיש טבעי מהרגע הראשון....

ציונה ת'גר העירו את בוגרשוב בלייב ברחוב

אמש הפך רחוב בוגרשוב בתל אביב לזירת מוזיקה חיה תחת כיפת השמיים כאשר להקת ציונה ת'גר עלתה...

הערה 1

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

המדבר שוב קורא – פסטיבל INDIE DESERT חוזר לקיץ חמישי בכפר אלדד

פסטיבל INDIE DESERT 2026 חוזר לקיץ חמישי בלב הרי יהודה. במשך יומיים יתמלא כפר אלדד במוזיקה, טבע...

הלילה הכי רועש בעיר חוזר לקריית המלאכה עם עשרות הופעות חיות

פסטיבל הלילה האלטרנטיבי חוזר לקריית המלאכה והפעם הוא מגיע בגדול. עיריית תל אביב יפו מחברת בין "תרבות...

היכונו לפסטיבל הג'אז הבינלאומי ירושלים ה-12

פסטיבל הג'אז הירושלמי חוזר למוזיאון ישראל פסטיבל הג'אז הבינלאומי ירושלים חוזר בקיץ לשלושה לילות של מוזיקה וחופש. המהדורה...

פסטיבל אנימיקס מוזיקה חוזר ומחבר בין צליל לקו

שלושה ימים של מוזיקה ישראלית, קומיקס ואנימציה בסינמטק הרצליה פסטיבל אנימיקס מוזיקה חוזר לסיבוב שני ומביא חיבור מסקרן...

דוקאביב 2026 חוזר לתל אביב עם מבט חד על המציאות

פסטיבל דוקאביב חוזר לעיר עם נוכחות שמסרבת להתעלם מהמציאות. זו השנה ה-28 שבה הקולנוע התיעודי מתכנס למפגש...

ברי סחרוף מוביל את “מִדְבָּרִי” – לילה אלקטרוני תחת שמי המדבר

מִדְבָּרִי - כשהמדבר פוגש את הצליל יש לילות שמתחילים במוזיקה ונגמרים בחוויה. מִדְבָּרִי מכוון בדיוק לשם. ביום חמישי...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא