יום רביעי, אוקטובר 28, 2026

הערסים כבשו את האוזן

בוגי בלאגן, אוזן בר, ליל חמישי 01.12.2011 לקראת חצות, בלגן, חפלה וחגיגה אחת גדולה של מוסיקה, ריקודים ופריקת עול. היה שם, צילם וגם הסריט – יובל אראל.

 

בוגי בלאגן, אוזן בר. צילום: יובל אראל
בוגי בלאגן, אוזן בר. צילום: יובל אראל

בוגי בלגאן הנו הרכב מוסיקאלי הממזג מוסיקה ים תיכונית עם רוק'נ'רול פסיכדלי, אלבומם הראשון   "Lemantation Walloo" ששמו הוא מעין פרפראזה המגחכת על חשיבות הכותל המערבי, מנסה להעביר מסר של שלום ורב תרבותיות. דמיינו קולות המשלבים את חוליו איגלסיאס אחרי שתיית טקילה וג'ו סטראמר אחרי אכילת הריסה, דמיינו את ג'ימי פייג' הים תיכוני מנגן בגיטרה כאילו והיא בוזוקי יווני, ערבבו זאת עם מקצבי רגליים ומחיאות כפיים, דמיינו דינוזאור היונק מנרגילה או את פאריד אל אטראש מבצע ג'ם עם ה- "New York Dools". הברדק של בוגי בלאגן שואב את לשדו מהדיונות בסיני ועד הבלוז של מאדי ווטרס, בוגי בלאגן המציא קוסקוס מוסיקלי ברוטבי שנות השבעים מתובל בתבליני אלקטרוניקה.

ומעל הכל בוגי בלאגן הוא הצמד עזרי וגברי, הנקראים על שמות גיבורי הסרט "חגיגה בסנוקר", הם ישראלים, החיים בצרפת, השרים על מפגשים, אהבה אנושית ומנסים לחצות את קירות השנאה בין העמים עם מוסיקה ושירה עליזה. גם אורי זר אביב מתאר את תהפוכות הבוגי בלאגן בגלרייה בהארץ

גברי, קוסקוס מוסיקאלי, אוזן בר. צילום: יובל אראל
גברי, קוסקוס מוסיקאלי, אוזן בר. צילום: יובל אראל

ליל חמישי, 01.12.2011 לקראת חצות 23:30, אחרוני הצופים במופע של מיכה שטרית עזבו את אולם האוזן בר, העובדים אוספים את הכיסאות ומפנים את הרחבה, קהל טרי מגיע ומצטופף ליד הבמה, קצת לפני שהלילה הופך ליום שישי עולה שלישיית נגנים לבמה, הזמר גברי עם גיטרת הקצב והשיער המתולתל, העזר כנגדו – עזרי, עם גיטרת הסולו והשיער הארוך, מלווים במתופף, אין הרבה מה לספר כעת, מי שנכח בחפלות מזרחיות בשנות השבעים כשאספר לו שהעולם חוזר על עצמו יבין זאת, חפלה, חפלה, חפלה, מוזיקה המערבבת ומטבלת טעמים של מזרח עם רוק'נ'רול, אווירת שנטי של חולות המדבר בסיני עם אנרגיה מתפרצת, כל זה מתובל בהומור רב, ריקודים יחד עם הקהל המשולהב, ענטוזים ונפנופי ידיים, קצת ערבית, קצת צרפתית, פה ושם טיפה מרוקאית, אולי גם תימנית, בקיצור – בוגי בלאגן!!!

הייתה זו הפעם הראשונה שמקדש ההיפסטרים של סצנת האינדי בתל אביב נכבש לחלוטין על ידי חובבי החפלות המזרחיות.

עזרי, קהל החפלות האדוק, אוזן בר. צילום: יובל אראל
עזרי, קהל החפלות האדוק, אוזן בר. צילום: יובל אראל

וכך כתב אחד הגולשים על ה"קיר" של ההרכב בפייסבוק: קלאפ דה בוקה אנד שייק דה מאדר פאקינג שוקה, אינעל העולם! הלילה, לילה, לילה, שמחה גדולה הלילה…יאללה חאפללללללהה 🙂

תלחצו כאן, תשמעו כמה קטעים של ההרכב המיוחד הזה.

תלחצו כאן לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150424202309654.377970.721654653&type=1&l=e0b9d790b4

הנה קטע וידיאו תמציתי מתוך המופע שצילמתי, בדוחק, מעל המוניטורים, ישר בבוגי בלאגן…

ועוד קטע וידיאו שצילם יבגני ג'ניה צ'רטקוב

הכי חדשים

נוסטרדמוס, איינשטיין והגולם נפגשים על הבמה

מה משותף לנביא העתידות נוסטרדמוס, למדען אלברט איינשטיין ולגולם מפראג? לכאורה, לא הרבה. אלא שהכוריאוגרפית נדיה טימופייבה...

חמישים שנה, U2 שוב כובשת את המגרש

יש להקות שהזמן הופך אותן לזיכרון נוסטלגי, ויש כאלה שממשיכות לכבוש פסגות חדשות. חמישים שנה אחרי שהחלו...

כשהפוליטיקה נכנסת לפלייליסט

נתחיל בכך שלא אביע כאן היום עמדה פוליטית (אשתדל...). במקום זאת, אנסה לגעת בשירים שעשו זאת במקומי....

11 אלף איש לא טועים: הבזלת מנגנת

מי אמר שצריך להגיע לתל אביב כדי ליהנות מהשורה הראשונה של המוזיקה הישראלית? פסטיבל "צלילי בזלת" בקצרין...

דורון בוטניק בשביל צדדי אל אלוהים

דורון בוטניק מעולם לא הלך בתלם. הכרתי אותו לפני יותר מעשור בסצנת האינדי של דרום תל אביב,...

נובמבר רוקד: אהבה, כאב וזהות

חודש נובמבר מביא לבמות המחול בישראל שורה של יצירות מסקרנות. אהבה ואובדן, זהות ושייכות, גוף ונפש עומדים...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....