סיקור הופעות

סוכנות למלאכים מנגנת פה בסביבה…

מופע לילי של הסוכנות למלאכים,  אוזן בר, מוצאי שבת, 12.11.2011 23:00. היה, נחשף להילה המסנוורת, שמע, צילם, גם שאל ונענה – יובל אראל ל"חדשות המוסיקה" והבלוג של יובל אראל.

מנהל הסוכנות, רותם בר אור. צילום: יובל אראל
מנהל הסוכנות, רותם בר אור. צילום: יובל אראל

מיהם מנהלי הסוכנות של המלאכים?

באז חזק רץ בסצנה אודות הסוכנות למלאכים, אנסה לחשוף קצת את שולי הגלימות מעל התופעה – TheAngelcy  זו להקה צעירה ורעננה בה חברים –  רותם בר-אור בשירה וגיטרות, אוּרי מרום על קלרינט ועוד כמה כלי נשיפה מיוחדים, מאיה-לי רומן בויולה, ענר פקר עם הקונטרבס ומעיין זימרי ודב רוזן הנושאים בנטל מערכת תופים וכלי הקשה.

השכנים שלי באפרכסת מספרים שמדובר בחבורה של מוזיקאים מוכשרים ונדירים שהגיעו ממחוזות מוזיקליים שונים לחלוטין, ויצרו ביחד סימביוזה נהדרת, מלאה שמחת חיים וחדוות נגינה.

מלבד רותם בר אור – שהוא אוטודידקט – אשר בילה את השנים האחרונות כמעין נווד מוזיקלי, ניגן ברחובות אירופה, ישן בפארקים, התבודד בחווה בצפון , כל חברי הלהקה לומדים ולמדו, מנגנים וניגנו, במסגרות מוזיקליות אקדמיות רשמיות; פחות או יותר. מנגינה עם מיטב כוכבי הזמר הים תיכוני בקיסריה, דרך רוק מתקדם, הלחנה וניצוח, הופעות מוזיקה אלטרנטיבית באירופה ועוד..

את המוזיקה שלהם הם מתארים כ: "…טקסטים באנגלית של נוודים, צליל פולקי עם השפעות אקלקטיות, הרמוניות קלאסיות, גרובים ממקומות רחוקים, מוחות כבדים, לבבות מרפרפים, וכמיהה לשורשים רגשניים ומצחיקים, רציניים ומשועשעים, רוחניים ומטופשים.." או אם תרצו:"… "פולק אלטרנטיבי" או "פריק פולק", עם הרבה השפעות ישנות מאוד, משנות הארבעים ואפילו אחורה מזה, והשפעות של מוזיקה שורשית מרחבי העולם – ועדיין, זה בהחלט לא הרכב רטרו, מוזיקה כזו לא יכולה הייתה להיווצר באף עשור אחר…".

TheAngelcy, אוזן בר. צילום: יובל אראל
TheAngelcy, אוזן בר. צילום: יובל אראל

את רותם בר אור תפסתי לשיחה באוזן בר, שאלתי אותו על המקורות, על הסאונד, איך הכל החל ולמה יש כאן עצב…

רותם מספר –  אני מגיע מרוק'נרול, הלהקה הראשונה ששמעתי כנער הייתה "מופע הארנבות של דר' קספר" בזכותם התחלתי לנגן בגיטרה והעברתי כמה שנים כמעין סוג של היפי,  ואז התרגלתי לצליל האקוסטי, אפילו קשה לי עם ההשמעה בציוד הגברה, אני חש הכי טוב ככה ללא הגברה בחדר רגיל,

אני הכרתי לראשונה את דב ורצינו להקים הרכב, הוא הביא את הנגנים, וזה פשוט קרה, חלק מהדברים תכננתי מראש, זה היה חלום, ידעתי שאני רוצה קונטרבס ולא גיטרה, רציתי שלושה מתופפים, משהו שונה.

וכן הצליל, ההוויה, כן יש בהם עצב, מלנכוליות, אבל אנחנו מנסים לשלב גם מלנכוליה וגם לנסות לחגוג. כמו בבלוז, כמו ברמבטיקו, גם מסר עצוב וכבד אבל האנשים קמים ורוקדים, עצם הנגינה ביחד היא שמחה גדולה.

מוצאי שבת באוזן בר, עוד מעט מסיימים חברי רוקפור את המופע שלהם, צליליהם נשמעים היטב גם מעל המדרכה הרחבה בכניסה לאוזן, קהל רב ממתין כבר בחוץ, המופע מתארך, הקהל כבר מתכוונן לכניסה, עוברות כמה דקות ארוכות עד שזרם אנשים נשפך החוצה וזרם שני נכנס פנימה, הווילון השחור מוסט, צריכים עוד כמה דקות כדי לאפס את הציוד, האורות והצלילים לקראת המופע, פוגשים מכרים, אמנים שהפתיעו, זה עתה חזרו מסבב מעבר לים, בזווית העין אני קולט שבאולם מוצבים כמה שורות כסאות, אסור להחמיץ את המומנטום ואני דואג למושב הקרוב ביותר והמרכזי ביותר להיות המצודה שלי…

טוב, כבר אחרי 23:00 סוף סוף המופע מתחיל, כן, הם שניים מאחורי עמדת התופים, דב ומעיין, דופקים קצב, הוויולה של מאיה מתחילה לנסר את האוויר, המוסיקה בוקעת, רותם מרפרף עם ידו על הגיטרה האקוסטית ואורי פוצח בנגינה על הקלרינט, קטע מוסיקלי קצבי, כמארש דרכים סוער, רותם משמיע מעין קולות, צמד המתופפים חוזר ושועט על הכלים, נדמה שהנה וכיתת חיילים תצעד בסך  אל תוך האולם, העמוס, עמוס לעייפה בקהל, קהל אוהד שכבר הפך לבן לוויה ללהקה בהופעותיה.

המוסיקה ממשיכה, People of the heavens, My baby boy, ,Motherlover רותם מחליף גיטרות, האורות על הבמה מתחזקים, מאירים את הקהל, מישהו מנסה ליצור כאן תחושה של עננות\ הצצה לעולמות גבוהים…מלאכים או לא מלאכים…בשלב מסוים רותם מסתלק מהבמה, הנגנים מתחילים במנגינה חרישית, מלווה, אט אט קולו של רותם נשמע, אקוסטי, מרחוק, מאחור, הוא מפתיע מאחורי הקהל, צועד אט אט פנימה בינות האנשים המפנים לו מרווח, פורט בידיו על יוקלילי קטנטן, קולו מתחזק, ללא אמצעי הגברה, מתקדם מתקרב לשורות בקדמת הבמה, סמארטפונים נשלפים, אנשים מתעדים, חוויה בלתי אמצעית של מוסיקה ללא גבולות, הוא שב ועולה על הבמה. חוזר למופע, עכשיו מבצעים את Dreamer, הקהל כבר שבוי לחלוטין. האווירה חמה, עוד כמה שירים שאינני מכיר. וכמו כל דבר טוב, גם למופע הזה יש סוף, אפשר לאמר כי היתה זו פתיחה מצויינת לשבוע החדש שיחל בעוד כמה שעות….

טוב, בואו תאזינו לאי.פי של ההרכב, אפשר גם לקנות..

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150387142204654.373465.721654653&type=1&l=461cf9052d

וכאן קליפ שמתעד את הליכתו של רותם בתוך הקהל, צילום: holis2007

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: