הבלוג של יובל אראל

רועי דהן, מופע השקה, אלבום בכורה "Some of This Life", ליל רביעי, 08.06.2011 23:00 תיאטרון תמונע, שמע, ראה, צילם ומצרף כמה מילים – יובל אראל.

רועי דהן, מוסיקאי, כותב, מלחין ויוצר רגיש ומיוחד, רועי דהן הוא טרובדור ישראלי. נוגה, רך , נעים, בשירים שלו מזהים השפעות של ליאונרד כהן, ניק דרייק, בק, ונינה סימון. הפעם אני אמעיט בכתיבה ואביא בפניכם מדבריהם של טובים ממני…

כך תאר אותו לאון "נפולאון" פלדמן (שדרן בקולה קמפוס, לכלוך באוזן ומה לא…) בנרג':

תכירו עוד סינגר-סונגרייטר מקורי וחדש, רועי דהן, שכותב ושר באנגלית חפה ממבטא, ובכלל נשמע מאוד לא מקומי בגישה ובעיבוד. משהו שמזכיר בתחושה את הדרך של גבע אלון הנהדר. כמו אצל אלון, גם פה אנו מקבלים אותנטיות אמריקאית של מרחבים אינסופיים, הרים ועמקים, נוף פראי וריח של אדמה.

כמובן שלצורך הוויכוח, זאת יכולה להיות גם אדמת הקודש, אבל אני חושב שדהן התכוון לערבות המערב התיכון ולא לאלה של הנגב. גם ההשפעות המוזיקליות שנושבות משאר החומרים באלבום הבכורה, נשענות לאו דווקא על יוצרים מקומיים ומזכירות לי את לאונרד כהן, קאט סטיבנס ואפילו במידה מסוימת את ג'ון קייל.

וכך מתארת את רועי הגברת העומדת מאחורי הבלוג "ממתק הבוקר"

יש לו מנעד סגנוני מעניין שנע בין גבע אלון לעמית ארז, (כנראה שככה זה כשאתה מעיד על עצמך שאתה מושפע מניק דרייק) ,והוא עובר מגיטרה לפסנתר בקלות מעוררת קנאה. הקול שלו עמוק, והוא נשמע לגמרי חו"ל.

גם "פילו" ממיוזיק ספוט מחווה דעתו על רועי:

דהן חף ממניירות. לא כאלו שלפעמים רואים אצל אמנים המנסים בכח להיות כמו ה"הם שם באמריקה" ולא כאלו של סטאר. הוא שר ללא כל זכר למבטא ישראלי, נראה די מבוייש בקטעים שלא שר או מנגן. בקול נעים ומחוספס בדיוק במידה הנכונה, ההופעה של דהן וההרכב שלו רצופה רגעים קטנים וקסומים. הוא עולה לנגן לבדו עם גיטרה אקוסטית בתחילת המופע וכאילו מכריח את המקום להיות בשקט ולהרגיש את השיר. ב "falling like a stone" כשכל ההרכב עולה לנגן איתו, דהן מלטף בקולו ולאט לאט כל החברים מצטרפים כשמעל הכל הצ'לו של נעה רבן מעניק חום ועומק לשיר היפייפה הזה.

אז אחרי התיאורים המפרגנים הללו, אני יכול רק להוסיף קמצוץ – כן, אותו ערב בתאטרון תמונע, שהיה מלא מפה לפה, נתן רועי דהן מופע איכותי לקהל, רועי שקט וצנוע עד שמגיע הרגע בו הוא מתחיל לשיר, בין אם בליווי הגיטרה האקוסטית ובין בישיבה אל מול הפסנתר, כנף.. השירה שלו תופסת אותך ושולחת אותך ממש כדבריו של לאון, אל המרחבים, למרומים, אל האופק הרחב, עם קורטוב של אווירה רגועה, ללא מתח באוויר, אתה מרגיש שגם שירים המנסים להביע סערת רגשות "Falling like a stone", או "Stay where you are" עדיין שומרים את המאזין בגוון רגוע, מנסים לתת תחושה של להבה כחולה, אש יוקדת אך אינה מאכלת….

ההרכב שעימו – אלה דורון בשירה, שי ברששת בגיטרה בס, ענת רבן על הצ'לו, עמית המאיר ואמיר לביא בגיטרות, מאחור אילן טננבאום על התופים ואורח מיוחד- איל יהב שהטיב לנגן גם בצ'לו וגם בגיטרה. היטיבו להשתלב במוסיקה הערוכה, מעובדת ומולחנת בחוכמה רבה, בעדינות ובדיוק.

אכן היה זה מופע נדיר עם יוצר אדיר.

האלבום "Some of This Life", שהאזנתי לו לאחר ההופעה לא פעם אחת ולא פעמיים, ממשיך ומעביר את התחושות מהבמה אל הרמקולים במערכת, שלווה, אווירה קסומה, מרחבים ומישורים ללא סוף.

Fallin Like A Stone

Say no more to me

Don’t wake me from my sleep

Before ill meet the storm

Before ill find the way back home

And i need truth

I need to be amused

In every way im falling like a stone

Then i start to think of all the things

I owe you my love

You keep on shine through me

You keep it long

Little bet longer then you need

Don’t do me wrong

I try to fit my self

To get along

But im falling like a stone

And my foot prints are

Fading slow

But Im all right now

I can see the world

No more demons beside me

But im all right now

When it comes to the end

There's more then one way out of this

But there's no way to know

How to conceal your deepest hunger of all

You fool around

When you pretend to be

The happy one

But your falling like a stone

And your footprints are fading slow

But…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

http://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150210068714654.330163.721654653&l=793c8bda0f

רועי דהן – מופע השקה בתאטרון תמונע – שלושת השירים הראשונים