דיווח מהשטח

קולנוע במקום

מופע של אריאל זילבר באוזן בר, ליל חמישי 26.05.2011. 20:30, היה, שמע, צפה, התנועע וגם צילם – יובל אראל.

אריאל זילבר - במקום קולנוע. צילום: יובל אראל
אריאל זילבר – במקום קולנוע. צילום: יובל אראל

בשעת ערב מוקדמת אריאל זילבר עוד עסק בכיווני באלאנס אחרונים של פסנתרו החשמלי על בימת האוזן בר, לכשסיים ישבנו ביחד בחדר האומנים האחורי, שיחה…כן, קשקשנו על כל מיני נושאים, קצת על פעם קצת על עכשיו.

בשבילי אריאל זילבר הוא קודם כל זכרון ילדות, בשכונה הסמוכה, מעבר לרחוב ארלוזורוב, רחוב הפרדס, האם, ברכה צפירה, אמנית, זמרת וציירת, מכרה טובה של אמי. תמונות מעשי ידיה בסלון ביתינו. 1971, אריאל חוזר מאירופה, חודר לשוק המוסיקה המקומי התמים של אותם ימים עם שיר להיט, ב"לועזית", "Movie Instead – קולנוע במקום", תפנית אמיתית בסצנה המקומית, שיר בשפה בינלאומית.

פרסומת

Where are all the lions?
They put them in the zoo..
Monsters made of nylon,
There nothing else to do,
All the bad men are dead now,
They shoot them through the head,
So i go and see a movie instead

כמה שנים קדימה, הקיץ שאחרי מלחמת יום כיפור, עיר הנוער בגני התערוכה בתל אביב, באמפי הישן שכבר לא קיים היום – להקת תמוז, משהו חדש, צעיר ורענן, מחממת את המופע המרכזי, אריק איינשטיין והצ'רצילים. שוס אמיתי, אריאל כבר אז כוכב, הוא, מול כולם, שיר בביצועו לעומת שירי הלהקה, אחר כך כוכבה של תמוז דורך, הופעות בצוותא, הקהל נוטל חלק בחגיגה על הבמה. משתוללים.

השנים חולפות, הרכבים משתנים, להקת ברוש, קריירה עצמאית, פניה לתחומים אחרים, "הו תן לי כוח"….

פרסומת
איך עפות המחשבות עם אריאל זילבר. צילום: יובל אראל
איך עפות המחשבות עם אריאל זילבר. צילום: יובל אראל

לקראת השעה 21:00, האולם מתחיל להתמלא, אריאל זילבר על הבמה לבוש בחולצה לבנה ומכנס שחור, כיפת חסידים לראשו, "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" חב"דניק אמיתי. הוא בולט בהופעתו החסידית על רקע הנגנים החילוניים לחלוטין, שורת נגנים מקצועית שעושה את עבודתה, הגיטריסט מצליח להפיק את הדיסטורשן המתאים בביצועים לשירים.

בקהל, הבנים מתייצבים בחצי גורן אל מול הבמה, חלק מהם חובקים כתפיים איש לרעהו, מרקדים, מניפים ידיהם אל על, יוצרים שרשרת ויוצאים במחול של טור ארוך אל תוך הקהל, סובבים וחוזרים לחזית הבמה, הם מכירים את כל השירים, צועקים את המילים, פונים, דורשים מהזמר לשיר את השיר הזה, או השיר ההוא, הוא, אריאל זילבר, נעתר לבקשות, לא שומר על הסדר בסט-ליסט, זורם עם הקהל.

מעת לעת ובין שיר לשיר הוא נעצר, מדבר, ספק אל עצמו ספק לקהל, מתבל דבריו בפתגמי חז"ל,

אריאל זילבר הוא כוכב, באמתחתו עשרות שירים, כולם להיטים, כאז כן היום, להיט רודף להיט, "שמש שמש", אהבה שקטה", "ככה את רצית אותי", "הולך בטל", "תני לי מחסה", "שוכב על הגב", "רוצי שמוליק", "בטי בם", "איך עפות המחשבות", "מיליארד סינים" ועוד, הרשימה מלאה ועמוסה, הקהל מסרב לסיים את ההופעה, אריאל זורם איתם, השעה כבר 23:00, החבר'ה של נאג' חמאדי כבר במקום, אראל סג"ל כבר מקפץ עם הצעירים מול הבמה, הוא מאוהב באריאל זילבר, לדבריו הוא גאון ואמן מוכשר מאוד. מאוחר יותר יבקש להצטלם עימו למזכרת. עוד כמה דקות חולפות, לבסוף מנצלים אנשי האוזן הפוגה קצרה בין השירים לסמן כי המופע תם, מוסיקת הרקע המתנגנת מסמנת לאריאל כי החגיגה תמה.

וכן, קולנוע במקום כבר לא יהיה, קולנוע מקסים הישן פינה עצמו מזמן לטובת אולם המופעים של האוזן. לילה טוב

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מההופעה של אריאל זילבר

http://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150198743309654.326159.721654653&l=1f58114616

לעיון בכתבה זו באתר "חדשות המוסיקה"

http://www.music-news.co.il/artGallerySingle.asp?galleryId=26&artId=1253

אריאל זילבר באוזן בר – מופע

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

3 תגובות

  1. היה מופע מעולה! התחיל אינטימי ונחמד, ולאט לאט התמלא, היה ממש כיף וחבל שאין עדיין תאריכים למופעים הבאים!

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: