יום שישי, אוקטובר 30, 2026

תמר קפסוטו – למה לא

מופע השקה מסע הופעות רחוב ואלבום מלא "למה לא", תמר קפסוטו, 22.04.2011 17:00 שישי אחה"צ, הקונטיינר, נמל יפו. הגיע, אכל, שתה, צילם, הסריט ושאל שאלות: יובל אראל.

תמר קפסוטו בקונטיינר
תמר קפסוטו בקונטיינר

לפני כחודש סיפר אילן ליאור בעיתון הארץ על תמר – אמנות הרחוב היא דרך חיים בשביל תמר קפסוטו ולצד זה גם מקור פרנסה עיקרי. כבר שלוש שנים שהיא מופיעה ברחבי הארץ. ההיכל שלה הוא המרחב הציבורי – בין אם מדובר ברחוב, בטיילת או בכיכר. בכל פעם היא יוצאת מדירתה ביפו ורוכבת אל יעד ההופעה על אופנוע, כשעליה גיטרה, מערכת הגברה, מפוחית וכובע, שבתוכו היא מקבלת את שכרה.

את ההשראה קיבלה קפסוטו בטיול בלונדון. "הלכתי לאורך נהר התמזה ובתחנות הרכבת התחתית וזה היה מדהים", היא מספרת, "ראיתי תזמורת של כלי מיתרים מנגנת, ראפרים מופיעים ופסלים ברחוב. זה העניק לי כזאת חוויה כיפית, להסתובב ולספוג את התרבות של העיר הזו כתיירת".

נמל יפו, תפאורה טובה מזו לא הייתה בנמצא בשום פינה אחרת בעיר, לאחר סיומו של מסע הופעות הרחוב ברחבי הארץ – "כובע זה לראש", מעורבות חברתית בדמות קמפיין למען זכותם של אמנים ומוסיקאים לשיר ולנגן ברחובות, מגיעה תמר קפסוטו להופעה חגיגית לרגל השקת מסע הופעות רחוב חדש ואלבומה המלא "למה לא" אל הקונטיינר בנמל יפו, לקראת השקיעה הרכה של יום שישי אחר הצהריים, הנמל שוקק קהל לרגל פסטיבל "דולפינים בנמל יפו".

חימום על המזח - Safe Cube
חימום על המזח – Safe Cube

על המזח לפני הקונטיינר מתחילה להקת "Safe Cube", עמוס צימרמן בגיטרה, אמיתי וילק בקונטרבס וליאור רודן בשירה, בהופעת חימום, מעין מחווה למסע הופעות הרחוב של תמר קפסוטו ו"הרחוביות".

תמר מספרת בעלון המצורף לאלבום על הרקע ליצירתו וגם כמה מילים על הרחוב – הרחוב, זה שבו מרבים לצפור ולקלל, או להרגיש, לחשוב, לחייך או להודות. הרחוב, זה שבו אני פוגשת את הפקח שמנסה לעשות את עבודתו, את זו שמבקשת שאשיר לה שירי ארץ ישראל הישנה, את זה ששואל אותי בזמן שאני שרה האם 20 ₪ לדיסק זה מספיק ואת אלה ששורקים ומצטרפים. הרחוב, זה שבו אני פוגשת אמנים פוטנציאלים רבים, ואותי. הרחוב הזה – לו אני חבה תודה עמוקה ובשבילו אני יוצרת את הרגע הזה. ובשבילי זה הכל.

תמר קפסוטו והרחוביות
תמר קפסוטו והרחוביות

בפנים, אחרי כמה כוסות יין, בירות וסלטי הבית סובבנו את הכיסאות לעבר הבמה, המופע החל, תמר לבד על הבמה, עם גיטרה אקוסטית וקול צלול שיודע להיות רגוע, נינוח, לעלות בכל הכוח ולחזור חזרה, אחרי שלושה שירים היא מזמנת לצידה את אורי אשחר המצטרף אליה ב"שיר תפילה", בהמשך ביצוע לשתי גרסאות כיסוי יחד עם בן זוגה לחיים, יניב הורוויץ, – Not Going Anywhere, Revolution, אני מסריט, על כך הסכמנו קודם לכן… כן היא מעין צוות של אדם אחד, הכותבת, המלחינה, המעבדת, הזמרת. וגם המפיקה, הבוקרית, היחצ"נית…

לשיר הבא – קונדומים, היא מזמינה את רוני וגנר עם כמה כלי הקשה קטנטנים ואת הקהל להצטרף אליה – מסרים ישירים, בוטים וללא מעצורים.

בהמשך מצטרפים על הבמה יחד עם תמר חברי להקת "הרחוביות" – גיא בר תור, עידו אשד, נועם ישראלי ונדב פלד. אליהם מתווסף אבנר קלמר עם כינור, הוא גם מנגן באלבום באולפן, יחד עם אברי בורוכוב בקונטרבס, רועי ריק במפוחית ונדב לוזיה על התופים.

השירים נעים בשלל סגנונות וגוונים, לעיתים ניתן לזהות את הפולק העממי, קצת קורטוב צועני, לעיתים נגיעות של רוקנ'רול, נגיעות של ג'ז, לטיני, גרוב, מהווים סימנים לדרך שעברה.

באלבום עליו עמלה תמר השראתו והנחייתו הרוחנית של אלי לולאי ובחתימתו הסופית של המאסטר יוסי פיין, ישנם גם כמה להיטים מסומנים – S.L.A – Sex Love & Art, מעורב רגשות, ואכן למען האמת, הם צריכים למצוא את עצמם ברשימות ההשמעה בתחנות הרדיו.

שעה תמימה של שירה ונגינה עשו לי את קבלת השבת, כשהסתיים המופע יצאתי אל המזח, האלבום בידי והשמש מנצנצת פיזוזי אור אחרונים על מימי הנמל. שבת שלום.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

http://www.facebook.com/media/set/fbx/?set=a.10150165522724654.310073.721654653&l=94a3f68274

לחצו לעיון בכתבה שלי באתר מיוסיק ספוט

http://www.musicspot.co.il/%D7%AA%D7%9E%D7%A8-%D7%A7%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%95-%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A2-%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%AA-%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%94%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91

לחצו להאזנה לחלקו של האלבום בבנדקאמפ

http://tamarcapsouto.com/

לחצו לצפייה בערוץ הרשמי של תמר ביוטיוב

 http://www.youtube.com/user/tamarcapsouto

תמר קפסוטו מופע השקת אלבום למה לא בקונטיינר

תמר קפסוטו – קונדומים – קליפ רשמי

הכי חדשים

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

ללכת שבי אחריו: רובין וויליאמס מפנה את הבמה ליחזקאל לזרוב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שמלווים אותנו שנים בזכות הרעיונות שהותירו אחריהם. "ללכת שבי...

הערה 1

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...