אמש התקיים בהיכל התרבות תל אביב מופע חגיגי של עמיר בניון לציון 20 שנות יצירה ויציאתו של האלבום "רק את", אורחים – ישי ריבו ומיכה שטרית. שי שיר וטלי ספיר חוו את המופע וחזרו עם החוויות והקולות.
לא הרגשנו, הזמן עבר כהרף עין ועמיר בניון חוגג 20 שנות יצירה לאלבום הבכורה עתיר הלהיטים שלו "רק את". מעניין אם אז, ב-1999, בניון הצעיר האמין שימלא אולמות, תאטראות והיכלים 20 שנה אחרי. היכל התרבות אמש היה מלא מפה לפה בקהל הטרוגני ביותר. מכל העדות, בכל הגילאים, דתיים וחילונים ושכבות סוציואקונומיות שונות.
ההופעה נפתחה במופע לייזרים על פני אולם חשוך. מתוך החשיכה מגיחים התופים ואחריהם במה מרשימה וכל הלהקה, המונה 8 נגנים, ביניהם בוזוקי ועוד שמחכים לשעת ה"שין". ועוד שמופיע במערכה הראשונה, יורה במערכה השלישית. עמיר בניון עולה עם קובע הקסקט האייקוני שלו ופותח את המופע עם שיר הנושא "רק את". הוא שר ללא כל מאמץ נראה לעין, ארשת פניו הרגועה, כלל אינה מסגירה את סערת הרגשות אשר השיר טומן בחובו. הוא מבצע את להיטיו, לצד סינגל מהאלבום החדש "בשורה", שלאזני נשמעה כמו בלדת רוק עם סלסולים, מרגשת כמו שיריו הקודמים ומסתמנת כלהיט.
האורח הראשון לערב זה, ישי ריבו, "עלם חמודות" הציג אותו בניון. בחור צעיר, עם קול נעים ונשמה. הם שרים בדואט את "ספירה לאחור" בתיבול פזמון אחד בצרפתית. לפני "כוחו רצוף אהבה" שביצעו יחד בדואט מרגש, מתוודה ריבו שהופעה זו, עבורו, היא הגשמת חלום. כילד אוהב מוזיקה, הוא גדל על השירים של בניון.
האורח הבא הוא האחראי לשני אלבומי הבכורה של בניון. עוד הוא אחראי לכמה מן השירים היפים ביותר שנכתבו בעברית, מיכה שטרית. בתחילת דרכו של בניון, שטרית לקח אותו לטברנה של שמעון פרנס, רק בן 23, צעיר ומפוחד, שם ביצע לראשונה את "כשאת עצובה" ו"לפעמים". אמש, אחרי שביצעו את יחד את יצירת המופת של שטרית "אינתא עומרי", בצעו שוב יחד את "לפעמים" בביצוע מיוחד וקרוב. בכלל, נראה שיש קרבה אמיתית וחזקה בין השניים. בין שני האורחים עובר חוט מקשר. מיכה שטרית הפיק את שני אלבומיו הראשונים של בניון, עליהם גדל ישי ריבו.
האורחים הלכו ובניון נשאר עם הלהיטים שלו והקהל. ב"ניצחת איתי הכל" (שיר שרבים טועים וחושבים שמדובר בשיר אהבה לאישה, אך למעשה אמנם מדובר בשיר אהבה, אך למוזיקה) הקהל הרעיד את קירות ההיכל וגם אני, לא הצלחתי לשמור על עיני יבשות לנוכח השיר המרגש הזה. הוא מסיים את ההופעה עם "עומד בשער" שכבר הפך לשיר יום הזיכרון, או יום העצמאות, כזה שהפך לחלק מהנרטיב של המדינה. להדרן הוא חוזר עם "אחרי 20 שנה" של שמוליק קראוס באופן סימבולי ועיבוד חדש לעוד שבידיו. הוא מסיים עם שיר הריאליטי האולטימטיבי ולא בכדי, מפני שמדובר בשיר כל כך מרגש, מקסים ונוגע ללב "כשאת עצובה". ובכן, הקהל לא היה עצוב כלל…
בניון מצליח, הן בשיריו הישנים והן בחדשים, לגעת בשרירי הלב העמוקים ביותר, בפנים, בתוך הגוף, ברגש הפועם, באותנטיות ובפשטות, ללא מסיכות או הצגה, ככה פשוט, איש ששר מהלב עם קול כל כך מיוחד. לצד יצירותיו האישיות אותן הוא כותב ומלחין עבורו ואף עבור זמרים אחרים, הוא מגייס את גדולי הכותבים והמלחינים שכותבים לו שירים והוא בוחר את הטובים ביותר. במחשבה שנייה, כל מי שיש לו אוזניים ונשמה, לא יכול היה להיות מופתע אז ב-99, כשיצא האלבום הראשון, ש-20 שנה מאוחר יותר הוא יהיה אחד מהגדולים.
פליי ליסט וידאו מהמופע
