ליבנו במזרח

מופע השקת האלבום "סיפור אופטימי" של הזמרת, יוצרת ומלחינה דיקלה, ליל חמישי, 01.12.2016, היכל התרבות תל אביב. נכח, תיעד, רקד ומדווח – יובל אראל.

בערב ראש השנה המלצתי על מספר אלבומי שירים חדשים, צמצמתי וקיצרתי את מילותי לכדי התמצית הראויה, בלי לנתח יותר מידי את העשייה והיצירה, פשוט להאזין ולהתאהב, על האלבום החדש של דיקלה "סיפור אופטימי"  כתבתי את חצי השורה באה- "דיקלה עם "סיפור אופטימי" שהוא יצירת מופת אמיתית". אמש נוכחתי לדעת שלא רק שקלעתי בול אלא דיקלה שבה והוכיחה לכל אלפיים וחמש מאות המעריצים שמלאו את היכל התרבות עד תום (סולד אאוט) כי לא רק שהיא המלכה עבורם, אלא שהיא מאוד אוהבת את העניין הזה, השירה.

כאשר אחרי שניים שלושה שירים עימם פתחה את המופע כשהיא מלווה בהרכב נגנים משופשף ומדוייק שנסך את האווירה המזרח תיכונית האמיתית באולם, היא חייה בכל גופה ונימה נשמתה את שיריה ושירתה, אפילו אם הייתם חרשים כליל ולא שומעים את הצלילים והקולות, אולי רק חשים את פעימות הבס והמקצב של התופים דרך הרצפה או הקירות המהדהדים, המבט, המראה, היה אומר הכל, דיקלה מתמסרת כל כולה לקטע הזה שהיא ניצבת מול האלפים שחלקם כבר לא התאפק והגיע אל קדמת הבמה כדי לשמוח עם מלכתם, זה ניכר בפניה, מבטיה, העוויות גופה ותנועות ידיה, כל כולה שירה ונענוע הזורמים בדם עורקיה.

כי אותן מילים שביקשתי להגדיר באמצעותן את החוויה שלי ממופע השקת אלבומה הקודם, מתאימות לליל אמש כמו כפפת תחרה ליד ענוגה – "דיקלה אכן היא מעבר להארד קור המזרחי, הערביות העסיסית הנוטפת משירתה, אופן הגיית המילים וניגון קולה, נמצאת בליגה אחת יותר גבוה מהז'אנר הימתיכוני המקובל, בלי הסלסול של הגיטרה החשמלית ויותר דגש במבני המקצבים, חלקי המעברים ומנגינות המלוות, יוצקים ערביות אמיתית כשפה תרבותית שמעבר לפופוליזם בעל המכנה הרחב שאינו תמיד ברומו של עולם"

מצגת זאת דורשת JavaScript.

את המופע שהחל באיחור אופנתי של מחצית השעה (ככה זה כשגשם אמיתי יוצר פקקים בעיר העברית הראשונה שחייה את הקיץ כל השנה…) עם תפאורה צבעונית מעוצבת וכדור דיסקו ענקי מאחור בעיצובו של עמית פרימן. דיקלה מלווה בהרכב הנגנים שכלל את יפתח שחף בגיטרות, צ'יקי דבוסק בגיטרת בס, עדי רותם בקלידים, נדב גיימן בכלי הקשה, אוריאל וינברגר בקלידים,  קלרינט אקורדיון, רועי חלד על התופים, היא חילקה שווה בשווה בין שירי אלבומה הקודם "ואם פרידה" לבין האלבום החדש "סיפור אופטימי", בלדות ושמחה מהולים ומעורבבים זה בזה, כאשר ברגעים הנכונים היא עוצרת ומתבלת בכמה סיפורים, על אמא, אבא, ילדותה בבאר שבע, החיים בכלל, האמת, רציתי קצת מ"מוסיקה אהבה", אך עם כל העושר החווייתי הזה שדיקלה שפכה עלי ועל קהל האלפים לא ממש היה אכפת לי מה בוצע ומה לא, הייתה זו חגיגת צלילים, רגשות וטעמים שהוכיחו לנו כי אנחנו כאן, מקובעים ומושרשים באגן הים התיכון, התבלינים, הריחות והמחשבות כולם תוצר של אהבה ויצירה אמיתית של המלכה הכי אותנטית.

ואם כבר התלהבות אבקש לגעת במספרים, הכלי הכי מדוייק, את השקת אלבומה הקודם היא חגגה לפני שנתיים במועדון רדינג 3, חלל הופעות העשוי להכיל כמה מאות צופים, בין בישיבה או במופע עמידה, הפעם היה מדובר בקהל אלפים, ואם האלבום היה יוצא לאור לקראת חגי האביב הרי שדיקלה הייתה יכולה למלא את האמפיתאטרון העתיק בקיסריה, ללא צל של ספק, זרקתי רעיון, קחי אותו הלאה דיקלה דורי…

ליין אפ: אין עוד אהבה כזאת, הוא כותב מאמי, בוקר טוב, בטח התגעגעת אלי, חולת אהבה, ציפור על גג, כבישים פתוחים, אל תלך, אינתה עומרי, מונו, בוחרת להיות, תחזרי, שבע בערב, מסקרה שחורה, Here Come The Rain, יהיה לנו טוב, Love Is Everything, בסמה הדרן: בדידותי הנהדרת, ואם פרידה.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו