יום חמישי, אוקטובר 29, 2026

מסביב יהום הסער אך הרגאיי לא ישח

המופע של מתיו פול מילר – מתיסיהו, בבריכת הסולטן בירושלים, מוצ"ש, 10.10.2015, נכח, תיעד ומדווח – יובל אראל, וידאו – אדוה אראל.

מתיסיהו, מלך הרגאיי היהודי. צילום: יובל אראל
מתיסיהו, מלך הרגאיי היהודי. צילום: יובל אראל

אכן, שורת הפתיחה של המנון פלוגות המחץ, הפלמ"ח, המחתרת הצבאית של עמישראל מטעם ארגון ההגנה בימים שלפני קום המדינה מתארת במדויק את ההתרחשויות אמש בקו התפר בין ירושלים היהודית לירושלים המזרחית, העיר העתיקה, בעוד לאורך הקו הבלתי נראה אך המאוד מוחשי הזה מצויים עשרות אם לא מאות אנשי משטרה ומשמר הגבול על מנת לאבטח ולתת תחושת ביטחון לציבור בעקבות גל מעשי הסכינאות והטרור, ירושלים והתקשורת כולה חוגגת בליץ של אירועים ומהומה סביב הסכסוך הישראלי פלשתינאי, אך עמישראל מדבר בשתי שפות נוספות, שלושים אלף איש נוהרים לעיר הבירה כדי לעודד את נבחרת ישראל בכדורגל אל מול כישלון בנאלי נוסף שלה בזירה הבינלאומית, חמשת אלפים איש, צעירים ברובם, הולכים וממלאים את משטח הדשא בגיא בין הינום עם המוניטין המקראי המפוקפק בדיוק בבריכת הסולטן שנחפרה בפקודתו של סולימן הראשון, הסולטן של האימפריה העות'מנית ששלטה כאן, לפני כמה  מאות שנים, ממתינים לעלייתו על בימת המופעים של מתיסיהו, זמר הדאב רגאיי היהודי משכונת קראון הייטס בברוקלין ניו יורק, שנטש את מסגרת השמרנות הדתית החסידית וגילח את זקנו וקצץ את פאותיו ונחשף אל מול העולם הרחב כבחור די נאה. (אוף, כמה נושאים טמונים בפסקת פתיחה אחת ארוכה וחופרת)…

מתיסיהו והקהל, האהבה מנצחת. צילום: יובל אראל
מתיסיהו והקהל, האהבה מנצחת. צילום: יובל אראל

מתיסיהו עלה לכותרות כאן ובעולם שוב לאחרונה הן כשהגיח בהפתעה למופע המסכם של פסטיבל מוזיקה מקודשת בירושלים לפני מספר שבועות וכמה שבועות לאחר מכן כאשר לא הסכים להתקפל אל מול דרישות הספרדים לסחוט ממנו הצהרה אנטי ישראלית כתנאי להשתתפותו בפסטיבל בספרד, עניין שלא נכנע לו ולמרות הכל הופיע שם בגאון אל מול עשרות דגלים פלשתינאים וקריאות נאצה בגנות ישראל ושר להם לתוך הפנים את השיר Jerusalem.

את ההזדמנות שנפתחה אז בסיומו של פסטיבל למוזיקה מקודשת היה מי שלקח והניף לכלל בוקינג של מתיסיהו בירושלים למופע שלם, כך מצאתי עצמי אתמול עושה דרכי בין הרי ירושלים מנסה לעקוף את עשרות אלפי מכוניות אוהדי נבחרת ישראל בדרך לחניון ממילא ויאללה צעדה לכיוון בריכת הסולטן.

מתיסיהו בבריכת הסולטן. צילום: יובל אראל
מתיסיהו בבריכת הסולטן. צילום: יובל אראל

המופע נפתח עם קטעי חימום של נצ'י נצ' שארח את הצמד "קפה שחור חזק" בקטעי ראפ והיפ הופ, סוג של קרוב משפחה רחוק למוזיקת הרגאי, הקו המוזיקלי של מתיסיהו, על מנת להכין את הקהל הרב שמילא את המתחם לקראת המופע עצמו, בקדמת הבמה, מתחם VIP מיוחד הכיל בני משפחות של נפגעי פעולות טרור בחסות ארגון "משפחה אחת – OneFamily" שהוקם למען נפגעי הטרור ובני משפחותיהם בישראל ודואג שלעולם לא יתמודדו לבד. הקהל עצמו כאמור עמד מאחורי גדרות הלחץ, קצת רחוק מהבמה, אך לא רחוק מידי מכדי ליטול חלק בחגיגה שהחלה עם עלייתו של מתיסיהו לבמה ופתיחת המופע בסשן מבית היוצר של הגדול מכולם בסצנה, הלו הוא בוב מארלי במחרוזת שירים שנגעה ישירות באקטואליה שמסביב, השירים Running Away ו- Crazy Bakdhead שמשו כר מוזיקלי טקסטואלי תואם למתיסיהו להתייחס לסיטואציה, עם החום הרב שעלה מתוך הקהל שהצטרף אליו לשירה לאורכו של המופע ביצע מתיסיהו אסופה ארוכה מתוך שירי אלבומיו, אירח את עידן רייכל שהצטרף לביצוע מספר שירים של מתיסיהו ושלו ולקראת סופו של המופע הזמין את זמרי החימום, נצ'י נצ' וקפה שחור חזק לעלות לסשן היפ הופ משותף בנוסח הקלאסי של עדות שב"ק ס והדג נחש.

מתיסיהו וכל הקהל, כמעט. צילום: יובל אראל
מתיסיהו וכל הקהל, כמעט. צילום: יובל אראל

את פרק הסיום הקדיש הזמר לקריאותיהם של הצופים בקהל וביצע את השיר "Sunshine" תוך כדי שהוא מזמין את הקהל בקדמת הבמה לעלות ולהצטרף אליו, עניין שהפך בשניות ספורות לזינוקים מעל גדרות הלחץ ושעטה מטורפת לבמה, מתיסיהו בהתלהבותו ותוך הדיפת המאבטחים שהזדעקו דילג מהבמה וניגש אל הגדר כדי לחוש את הקהל.

בדרך חזרה מבריכת הסולטן לכיוון החניונים בממילא כבר שמענו על אירוע דקירה נוסף לא רחוק משם ברחוב שמואל הנביא, אין רגע דל במלחמה המתמשכת, טוב שיש לנו את הרגעים השפויים הללו מול הבמות והצלילים.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום: יובל אראל

וידאו, צילום: אדוה אראל

 

 

 

וידאו גולשים, כי אי אפשר בלי לוחמי הסמארטפונים…

 

אלבומים

 

https://soundcloud.com/matisyahu

 

הכי חדשים

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

ללכת שבי אחריו: רובין וויליאמס מפנה את הבמה ליחזקאל לזרוב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שמלווים אותנו שנים בזכות הרעיונות שהותירו אחריהם. "ללכת שבי...

מקיסריה לבית המדרש: בר צברי, בניה ברבי ועמיר בניון

רק לפני ימים ספורים עמד בר צברי על במת אמפי קיסריה וחגג את מופע הבכורה שלו במקום....

2 הערות

  1. מעולהההה. עושה רושם שהיתה הופעה מדהימה! אשמח לדעת אם מתכוונים לשחרר גרסת וידאו מלאה של ההופעה, לרכישה.

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...