יום שני, אוקטובר 26, 2026

הקולקטיב | טעימות | 2013

הצגת יצירות חדשות להרכב הקולקטיב, 06.04.203, בארבי ת"א, מדווח, מצלם ומתעד – יובל אראל.

רועי ריק ועידן רבינוביץ. הקולקטיב. צילום: יובל אראל
רועי ריק ועידן רבינוביץ. הקולקטיב. צילום: יובל אראל

לא מזמן נתנו חברי להקת הקולקטיב את מופע הפרידה מאלבומם המוצלח OnWards והם אכן שועטים קדימה והלאה לעבר האלבום הבא, אמש, במועדון בארבי, מלא עד אפס מקום כדבר שבשגרה בהופעות ההרכב, הציגו כמה מהיצירות החדשות שלהם, הי, הקולקטיב משתפרים.

הקולקטיב איננה להקת שוליים, הם כבשו וכמעט שרפו את פסטיבל הפסנתר האחרון, ובכלל, הם מביאים שמחה מוזיקלית איכותית ובלתי מתפשרת בכל הופעה, גדולה כקטנה.

הם עושים זאת גם מעבר לים, הם י-ע-ש-ו זאת גם על האי הבריטי בפסטיבל גלסטונברי במקביל לאסתר רדא שלנו! הם ימשיכו לפסטיבל הופ-פארם לצד אמנים כמו "מיי בלאדי וולנטיין", רודריגז ו"דינוזאור ג'וניור", פסטיבל y-not לצד מיסטרי ג'טס, אלקטריק סיקס ו"אש", כמו כן יטלו חלק בעוד ארבעה פסטיבלים בצ'כיה ואחד ברוסיה.

הקולקטיב על הבמה, בארבי. צילום: יובל אראל
הקולקטיב על הבמה, בארבי. צילום: יובל אראל

אז מה היה אמש? קהל אוהד וצמא לחידושים, קהל אוהד ומכיר כל תו, אות וצליל בשירים המוכרים (הצטרפו בכפיים, ברגליים, בשפתיים), להקה שלא נס ליחה אלא הולכת ומתחדשת עם אנרגיות חזקות מתמיד, איך שהם מחליפים כלי נגינה ותפקידים, לא נחים לרגע, לא עומדים במקום לרגע (למעט המתופף, מה לעשות, יש לו תופים להכות בהם…).

הסתכלתי על הקהל ממרום מושבי באולימפוס שמעל הבר, את ההתרגשות וההתחברות לקטעים הידועים, את ההתרגשות וההאזנה הדרוכה לקטעים החדשים, הכניסה לקצב, הבנת הנקרא (במקרה זה מדובר בהבנת הנשמע), איזה כיף ללהקה שיש לה קהל כזה, איזה כיף לקהל שיש לו כזו להקה.

ובכלל מה עושים חברי הקולקטיב?, מה הם מנגנים שמושך את הקהל? זהו מעין סלט, סוג של קוקטייל, ערבוביה מתוחכמת, מחושבת אך אימפולסיבית של צלילים השואבים את מקורותיהם ברובם מהיבשת ההיא שמעבר לים, היכן שאנשי העמל יוצאים לכרי המרעה הנרחבים עם הפרות, או עם הקומביין וקוצרים את תבואת העולם, היכן שגזעים ועמים משתלבים לכדי אומה אחת, האומה שעדיין נחשבת הכי חזקה בעולם, במיוחד בפן המוסיקלי – קורטוב של אמריקנה, ובלוז, וג'אז, ורוק, וריתמנ'בלוז, ושלל גווני וחלקי הגוונים של המוסיקה השורשית שיוצרת גרוב איכותי עם הרבה נשמה וקמצוצי בלדה.

הקהל אומר את דברו. צילום: יובל אראל
הקהל אומר את דברו. צילום: יובל אראל

או בלשונם של חברי הקולקטיב – טאפאס קולקטיבי צבעוני וחריף, עם השמעות בכורה לשירים חדשים וטריים מהאולפן, ביצועים מרגשים לשירים מאלבומי העבר שהמתינו יותר מדי זמן על המזווה, גרסאות חדשות ומטלטלות ללהיטים ההו-כה-אהובים, הפתעות מרעידות סיפין, ותירוצים אין ספור לרדת לרקוד עם הקהל ולעלות לבכות על הבמה.

ונחזור לעניינינו – כן, הייתי שם כדי להביא את המראות ובמיוחד הצלילים, החדשים, ברור.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע.

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151510808859654.1073741847.721654653&type=1

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע – צילמה יפעת גריצמן

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151603990997386.1073741835.660342385&type=1

וידיאו

הכי חדשים

דורון בוטניק בשביל צדדי אל אלוהים

דורון בוטניק מעולם לא הלך בתלם. הכרתי אותו לפני יותר מעשור בסצנת האינדי של דרום תל אביב,...

נובמבר רוקד: אהבה, כאב וזהות

חודש נובמבר מביא לבמות המחול בישראל שורה של יצירות מסקרנות. אהבה ואובדן, זהות ושייכות, גוף ונפש עומדים...

אלכס ליבק: האיש שלימד אותי להתבונן

מהעיתון אל קירות המוזיאון בשנות השמונים זנחנו, כמו רבים אחרים, את "מעריב" ואת "ידיעות אחרונות". את מקומם תפס...

מי באמת אשם? פיטר גריימס מגיע לאופרה

מה קורה כאשר חברה שלמה מחליטה שאדם מסוים אשם, גם כשהעובדות מספרות סיפור אחר? האם חשד הופך...

בוי ג'ורג' שולף עוד הפתעה: עופר ניסים מצטרף לחגיגה

נראה שבוי ג'ורג' לא מתכוון להסתפק בנוסטלגיה ללהיטי האייטיז. כוכב הפופ הבריטי, שישוב לישראל בתחילת נובמבר לשתי...

שחר אבן צור ופיטר רוט משחררים את החיות

מי שמכיר את שחר אבן צור מהבמות של מוניקה סקס, יודע היטב שמדובר במוזיקאי שלא נח לרגע....

2 הערות

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא