מופע השקת אלבומה השלישי של אפרת בן צור "Robin" משירי אמילי דיקנסון, מועדון האיזור, הרכב 13 ת"א, 23.05.2012, 22:00, אורחים מנשה נוי, בני בשן ושלומי שבן, היה, מדווח, צילם והסריט – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם ב"חדשות המוסיקה".
אפרת בן צור פרצה לתודעה בזכות הדואט "שמתי לי פודרה" עם אביתר בנאי. שני אלבומיה הראשונים מיצבו אותה כאחת היוצרות הבולטות בארץ עם סגנון הייחודי בשילוב אישיות כובשת ושירים חזקים שעשו את שלהם. מלבד היותה שחקנית מצליחה, ("תמרות עשן", תיאטרון "גשר" ועוד) היא השתתפה בפרויקטים מוזיקליים כמו "שרות לאה גולדברג" ו"עבודה עברית 2" ושיתפה פעולה עם אמנים מהשורה הראשונה כמו אסף אמדורסקי, קרני פוסטל, ערן צור, ברי סחרוף ועוד.
Robin, אלבומה החדש של אפרת בן צור מגיע שש שנים אחרי שאלבומה הקודם של בן צור הותיר טעם של עוד. הפעם מפתיעה הזמרת יוצרת באסופת שירים יפיפיים באנגלית משירי המשוררת אמילי דיקנסון.
האלבום החדש נולד מתוך מופע שעלה לראשונה במסגרת פסטיבל הפסנתר. בן צור מספרת שרק לפני כשנתיים, כשניסתה להלחין את אחד משיריה באנגלית , גילתה את סוד קסמה של המשוררת האמריקאית שכתבה מעט מאוד שירים. חצי מהאלבום הוקלט בבית וחציו השני באולפן. ההפקה המוסיקלית נעשתה על ידי אפרת בן צור (לראשונה בחייה) ועומר הרשמן והתוצאה היא שירים שכמו בורכו במגע קסם. את הגג להפקה הכוללת נתנו אנשי אנובה מיוסיק.
מדובר באחת היצירות המרשימות של השנה. זהו מסע קסום שמבקש להתמסר אליו. בואו והאזינו לו כאן.
את אפרת בן צור שרה אמילי דיקנסון כבר ראיתי, זכיתי להיות נוכח במופע באוזן בר במהלכו השיקה את הסינגל הראשון מהאלבום, רובין, התאהבתי בצלילים והשירה, אז תיארתי את הרגשתי והחוויה כך – היה ערב תרבותי, ולא במליצה או סרקזם, מעת לעת התרווחתי על הכסא בשורה הראשונה, כשרגלי פשוטות עד קצה הבמה, עיניים סגורות, משתמש אך ורק בחוש השמיעה ומתענג על הקול הצלול והזך המעביר את הסיפורים בחריזוֹת קטנות ועתירות רמז, מרתפי נשמה ומסתורין של אהבה, אכזבות ודכדוכים, אקּסטזה ארוטית או דתית, עדינה ורכה…
המשכתי ורדפתי אחר אפרת בן צור, כאשר נודע לי כי תגיע למופע קצרצר באחת מחנויות הספרים הגדולות בדיזנגוף סנטר, דאגתי להגיע לשם, דקות ספורות לפני מופע נוסף שהייתי מוכוון אליו, ההתענגות בהאזנה לשירתה, רווח נקי למי שנכח שעה צרופה של מוזיקה ושירה מענגת בפרעות היום יום…
ליל רביעי השבוע היה לילה קריר אך עמוס לעייפה, סערות פוליטיות ודמוגרפיות הוציאו המון משולהב לפרוורי תל אביב לעשות שפטים במהגרים, בכמה מועדונים בתל אביב התקיימו חגיגות מוסיקליות והבחירה הייתה לא קלה, התלבטתי זמן רב לאיזו מהחגיגות אלך ולבסוף החלטתי על הבחירה הנכונה, על חגיגת ההשקה של אפרת בן צור ואלבומה רובין, אני אפסח על תיאור הקהל הרב שהגיע למועדון האיזור בדרום מזרח העיר, אווירה מיוחדת הוכנה במקום, הבחנתי באגרטלים עם פרחים לבנים, אהילים חדשים המקרינים אור בהיר המשתלב עם צבעם של הפרחים, יתכן ואני טועה ופשוט מדובר בחידוש עיצובי במקום ויתכן שמדובר בעיצוב מכוון לערב הנוכחי, אני אפסח על שפע הדמויות המפורסמות מתחום התיאטרון, הרדיו והמוסיקה שמלאו את המועדון הכל כך מיוחד, הרבה אמנים שהגיעו לפרגן, הרבה אמנים שהגיעו לצפות במו עיניהם בתופעה הזו.
קצת לאחר השעה עשר בערב המופע החל, אפרת מלווה בהרכב שכלל את עומר הרשמן המצוין בגיטרה חשמלית, אסף שתיל על הפסנתר, קרני פוסטל בצ'לו וגיורי פוליטי על התופים. התוכנית כללה את כל שירי האלבום החדש ומבחר משיריה מהאלבומים הקודמים בעברית. גם הפעם, אפרת, כשחקנית הלוקחת את תפקידה ברצינות לבושה בסגנון הכל כך 1800 פלוס, בחולצה לבנה בעלת צווארון סגור מעוטרת במעין עניבה נשית מבקשת לשדר את הדמות העומדת מאחורי כתיבת המילים, אמילי דיקנסון. אך הפעם המשחק והתיאטרליות של אפרת עלו דרגה, לא הפעם לא היה מדובר רק בתפקידה של המשוררת בת המאה התשע עשרה, הספונה בביתה שמיטיבה לתאר בשיריה מצבים קטנטנים בחיים מתוך זווית ראיה מיוחדת עדינה וחדה, הפעם מדובר בתפקיד חדש – תפקידה של המורה, הפדגוגית, שוו לנגד עיניכם את שלושת תלמידיה החרוצים של המורה אמילי\אפרת, כל אחד מהם חרוץ ומוכשר מאוד, כל אחד מהם כבר קיבל את הציונים המעולים במבחניו מול הציבור – במשחק, ברדיו, בשירה, בהלחנה, בנגינה…כן, אני מתכוון לשלושת האורחים של אפרת, אשר נבחרו להצטרף לערב לא כחלק מההרכב המנגן או מבצע אלא בתפקיד התלמיד המצטיין המיטיב לבצע הקראה נקייה וצלולה של שירי המשוררת האמריקאית בתרגומם לעברית, מתוך הקהל, עומדים או ישובים כל אחד מהם לפי השתלבותו במרחב מגישים מנשה נוי, בני בשן ושלומי שבן קטעי שירה מתוך ספר שירים פרי עטה של אמילי דיקנסון מתורגמים לעברית.
המורה אהבה את תלמידיה, והשיבה להם בביצוע מושלם של השירים באנגלית, השירים הכלולים באלבום, כן, זה היה גימיק מעניין, קורטוב של תרבות במועדון תרבות. גם הצוות הפדגוגי של המורה אפרת היה איכותי, אני לא חושב שיש מקום להרבות במילים עליהם, בשמות כבר נקבתי קודם לכן, אתם יכולים לדמיין את ההתרחשות, אפרת ניצבת במרכז הבמה\שטיח, פורטת על האוטו הארפ, לעתים מצלצלת בפעמון או משולש, גם פורטת על גיטרה אקוסטית, ואם לא הצלחתם להפעיל דמיון מודרך, אני אצרף כמה וידיאו קליפים בסוף הכתבה.
אחרי הקטע השגרתי ובנאלי של סיום המופע וירידה לשם חזרה להדרן, והפרחים שהעניקה מורן פז לאפרת, החיבוקים והנשיקות, חזרה אפרת וסיימה את המופע בשירו של אלוויס פרסלי, השיר הנוסטלגי, רומנטי כל כך, מהסרט Blue Hawaii שמזכיר קצת את האווירה של אמצע המאה שעברה, השנים התמימות – Can't Help Falling In Love זהו השיר עימו הופיעה במסגרת יצירת המחול "גאות"של רונית זיו. היה מענג.
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150901686239654.433108.721654653&type=1&l=8b05a7d32f
קטעי וידיאו
Bee
I'm Nobody
מתוך האלבום הראשון – צוללת
הדרן – מחווה לאלביס פרסלי (בוצע ב"גאות")
