הכל יהיה בסדר, הרוקנ'רול חי לנצח…

מופע הארנבות של ד"ר קספר, חגיגת השקה מתמשכת לאלבום אולפן חמישי, בן חורג, רדינג 3 נמל ת"א, 02.03.2012 23:00. הרוק'נרול הישראלי חי לנצח. היה, ראה, שמע, צילם ומדווח – יובל אראל ל"חדשות המוסיקה", "בילויים" והבלוג של יובל אראל.

עשרים שנה וקצת חלפו מאז הוקמה בחולון לראשונה להקתם של אורן ברזילי ושי להב – מופע הארנבות של ד"ר קספר, אלבום הבכורה של הלהקה שיצא ב-1993 הצליח מאוד, הפך למונומנט מוסיקלי בעולם הרוק הישראלי של שנות התשעים והניב להיטים אלמותיים – "תראו אותי", "אחלום לנצח", "השיר שלי" ו"בשמלה אדומה". אולם הכישלון המסחרי בהמשך היווה אחד הגורמים להתפרקותה אם גם נעשו מספר ניסיונות להתאחד ולהפיק אלבומים נוספים, אך רובם ככולם רכבו על גל ההצלחה של יריית הפתיחה ההיא.

הגרעין הקבוע של הארנבות, הלו הם שי להב בשירה וקלידים, אורן ברזילי בשירה, גיטרה אקוסטית, כלי הקשה שונים והרבה הרבה צעדי ריקוד, החליפו מספר פעמים את הצוות המלווה, בשנים האחרונות נמנים אורן זיו בגיטרת בס, אריאל פוליאקוב בגיטרה חשמלית ויובל חייבי בתופים על המעטפת של הגרעין היוצר, כותב ומלחין.

הרבה תהפוכות עברו על הצמד, במיוחד על אורן שיצא לגלות ארוכה  מעבר לים ואף עבר תקופה קשה בה לקה במחלה ממנה הצליח להיחלץ ולחזור לעשייה המוסיקלית. לפני מספר שנים התאחדו הארנבות והשיקו את אלבומם הרביעי (אם לא סופרים אלבום שכולל פס קול מהופעה) "סוף לא טוב" ממנו הושקו שני להיטים חדשים – "עולם שקט" ו-"האש שלה".

ואכן, בעידוד קהל מעריצים נאמן , הארנבות של קספר חזרו לפעילות מלאה לפני מספר שנים, ומאז הם לא מפסיקים להופיע לאורכה ולרוחבה של הארץ ולסחוף עוד ועוד אוהדים צעירים הנשבים בקסם. את השקתו של האלבום החדש, שכבר נמצא בשוק מספר חודשים, חגגו הקספרים בספטמבר האחרון במופע חגיגי במועדון בארבי התל אביבי, אלבום זה הניב את הלהיטים החדשים והרעננים – "הכל יהיה בסדר", "אף אחד לא גר כאן יותר".

השירים החדשים לא מפחדים לגעת בחיים האמיתיים, ברגשות, בתובנות, הם גם יודעים לצעוק מחאה מעבר לכל הרוק'נרול, על עוול, קיפוח, חיים מחורבנים, מלחמת קיום, ישראל של עכשיו – שורות שכאלו "ואדמתי בוערת שוב עלי / כל בוקר מתעטף ברחמים / ומי יאמר לי פה עד מתי אולי שנה אולי כמה ימים"…על מדינה ההולכת ומתפוררת, ההולכת מדחי לדחי, מאבדת את השפיות, המוסר, אין מאמינים, אין צדיקים. הם נוגעים גם בנעורים, בסכנות גיל ההתבגרות, סמים קשים, מוות, גינות ציבוריות – "עץ או פלי לבושים בשחור / עץ או פלי מי יעוף מהחור הזה / עץ או פלי אלופים בקטנה / אל תצלם זה לא שווה הזמנה"…

אז הכל יהיה בסדר, אבל אף אחד לא גר כאן יותר….

עתה, כחלק ממסע ההשקה המתמשך של האלבום החליטו הקספרים לחזור ולהוסיף הופעה בתל אביב ולחגוג שוב במופע שהוגדר כ"חגיגה מוזיקלית אנרגטית מקפיצה ושמחה!"

ליל שישי האחרון היה אחד מאותם לילות חורף קרים ורטובים במיוחד, אולם הטיפות המעצבנות והרוח המקפיאה לא מנעה את בואם של כמה מאות צעירים, צעירים מאוד אפילו, למועדון רדינג 3 ממש על קו המים בנמל תל אביב, אפשר לאמר אפילו כפרפראזה כי אצל הקספרים, הקהל מעולם לא התבגר, הוא נשאר צעיר לנצח…בעודי ממתין לתחילת המופע הבחנתי בנערים ממש אבל ממש צעירים, טווח הגילאים נע באותו קו בו נע טווח הגילאים אז, כאשר הארנבות נשלפו מכובעו של הדוקטור במועדון רוקסן של שנות התשעים…

על השעון, אחת עשרה בדיוק, שי להב, אורן ברזילי, אריאל פוליאקוב, אורן זיו ויוני חייבי עולים לבמה המוארת באורות אדומים והמופע מתחיל ללא הקדמות מרובות, מופע אש, שכולל 24 שירים, כולם להיטים, חלק גדול מהאלבום החדש, מהאלבום הקודם, הלהיטים הישנים שאינם נשכחים ואפילו שתי גרסאות מחווה ללהיטי ריקודים כ- I got a feeling של להקת בלק אייד פיז   ואת Big in Japan של אלפאוויל, דרך אגב, שתי הלהקות ביקרו בארץ וכן, הייתי בשתי ההופעות הללו…לטעמי האישי, הארנבות מספיק יציבות, גדולות ובטוחות ואינן זקוקות לשלב גרסאות מחווה בהופעה, השירים של הלהקה עומדים בפני עצמם.

אורן, לא נח לרגע, הוא כולו כאחוז תזזית, מלא באנרגיות אדירות, מקפץ על הבמה, רוקד, עוטף עצמו בצעיפים, פושט את הז'קט, ניגש לקדמת הבמה, רוכן אל הקהל, אוחד בידיים מושטות, ושוב בורח לאחור מתקרב לשי להב, ממתיק עימו סוד וחוזר לאחוז במיקרופון, מעת לעת הוא גם עוצר את שטף המופע, יודע לדחוף סיפור או שניים, הקהל, רוב רובו בשנות העשרה עד העשרים המוקדמות עומד קרוב קרוב לבמה, הידיים אל על, שרים יחד עם הצמד, המבט נע בין אורן לשי, ביניהם מרחק של שני מטרים אך נראה שאין מרחק, לא פיזי ולא של השנים שחלפו, אמנם כבר אין את מחלפות השיער ההם, הגיל עשה את שלו, אולם החוויה המעצימה של פעם מורגשת היטב באוויר.

אני נזכר כעת בפעם הקודמת שראיתי את הקספרים על הבמה, צמוד צמוד במרחק נגיעה, היה זה בחגיגת יום הולדת שלוש שנים למועדון סאבליים בתל אביב, הקספרים היו אז ממש אחרי השקת האלבום הקודם, "סוף לא טוב", הקהל היה חם, מגוון, כלל גם את זקני השבט שהולכים איתם לאורך השנים הייתה זו חגיגה של ממש.

וכן, גם הפעם הופכת ההופעה הקספרית לחגיגת רוקנ'רול, חוויה מוזיקלית אנרגטית, בה לוקח הקהל חלק בלתי נפרד.

וכשהחגיגה מסתיימת הקהל ממאן לעזוב, הדי המוסיקה עוד רועמים באוזניים, אני כנראה עוד אחלום לנצח…אך גם הלילה יוצאים בסוף המופע לקור המקפיא בחוץ, הרחבה בנמל הומה בליינים שנודדים בין פתחי המועדונים, הם, שלא נכחו במופע מחפשים את הריגוש הבא…

סט ליסט:

עץ או פלי, סוף לא טוב, הקומיקאים, יותר מדי, היא כל הסיפור, I got a feeling, אף אחד לא גר כאן יותר, בואי דינה, רדיו ג'ו, נמאס לי, הכל יהיה בסדר, סקס, Big in Japan, ריב, כל יום, השיר שלי, אדום, האש שלה, עולם שקט, שמלה אדומה, זמנים משתנים, תראו אותי.

הדרן:

רוח גדולה, שילה, אחלום לנצח.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע (אולי אתם בפנים…)

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150637172579654.407870.721654653&type=1&l=1928391f83

וידיאו – קטעים נבחרים מההופעה, צילום: יובל אראל

תזכורת, כך הכל התחיל, קליפים רשמיים…