בין גיבורי יוון לשיר עם אירי, מהאיש עם השקית הירוקה, הים והדרקון הנורא, ועד לשושנה שלי: כך הם, חברי להקת אטומיק, להקת פולקלור מיוחדת במינה. עקב אחריה, צילם, שר ואף ראיין – יובל אראל.
החבורה
חבורת אטומיק נוסדה ב 2002 ומאז הספיקה להופיע במועדוני מוסיקה רבים ובפסטיבלים שונים ברחבי הארץ כמו פסטיבל עכו, סולם יעקב, בראשית, בומבלה ועוד.
החבורה כוללת את ירון פישמן בשירה, יוקללי וגיטרה, תום קלנר בצ’לו ושירה, ניב הרמתי במלודיקה, חלילית ושירה ואת מירב מירון בקונטרבס ושירה. כמו בהרבה מהרכבי הפולק הקלאסיים, אין בחבורה מתופף או כלי נגינה חשמליים, והאנרגיה של ההרכב נשענת על המפגש בין הגיטרה האקוסטית והקונטרבס, כשאת המתופף מחליפות רקיעות רגליים קולניות ומחיאות הכפיים של הקהל.
ברזומה של חבורת אטומיק ישנם שלושה אלבומים – "גיבורי יוון" יצא בשנת 2005, ”12 שירים מאויירים ומבוארים” הופץ ע"י התו השמיני בשנת 2008, ו"לא היו דברים מעולם" שיצא השנה.
השירים מתאפיינים בטקסטים סיפוריים, כמו נלקחו מהשאנסוניירים הצרפתים הגדולים ומהפולקור הישראלי, והצלילים העוטפים אותם עשירים ומגוונים. כמו כן ניתן למצוא באלבומים גרסאות כיסוי לשיר “הבורגנים” של ז’אק ברל, ל“עץ הכוכבים” של חוה אלברשטיין, וגם תרגומים מקוריים לשירי רגטיים משנות העשרים .
אלבומם השלישי, "לא היו דברים מעולם", שונה באופיו מהשניים הקודמים. החבורה שמה בצד את רוח השטות והליצנות ונחשפת לחלוטין. האלבום, שהוקלט הפעם בלייב באולפן (השניים הקודמים הוקלטו בסלון ביתו של ירון) הוא יצירה אינטימית, עמוקה, מסקרנת וגלויית פנים. האלבום כולל 12 שירים והוא נעדר את העליצות הילדותית והתמימה שאפיינה את האלבום השני. לפי החבורה, האלבום סובב סביב הדרך שבה אנשים זוכרים ו"מספרים" את סיפור חייהם – לרוב, כשמנסים לאמת את הסיפור עם העובדות, מסתבר ש"לא היו דברים מעולם".
המוזיקליות נותרה עדינה, הרמונית, מתרפקת ונוסטלגית, בתוספת רעננה של הרמוניות קוליות בולטות והדגשה של הקולות הנשיים בחבורה (תום הצ'לנית ומירב הקונטרבסיסטית שרות שני דואטים באלבום). הטקסטים מפוכחים ושנונים, ומספקים הצצה לסיפורים של ילדי הקיבוצים והמושבים של ישראל בשנות ה-70-80, ולדור שנולד בעידן של תום לב והתבגר לעולם מפוכח.
האלבום חי את חייו ברשת, ואין לחבורה כוונה למכור אותו בפורמט של תקליטור. הוא ניתן להאזנה, בצד שני האלבומים הקודמים, בחינם באתר של החבורה www.havurat.co.il ומי שרוצה יכול להציע כל סכום שיעלה על דעתו ולהוריד את הקבצים.
הסינגל החדש "שושנה שלי", מספק פרשנות חדשה לשיר המוכר של חיים חפר "שושנה, שושנה", במלודיה השואבת השראה ממלודיות ספנים ובצלילים איריים המשתלבים ברוך עם האמוציה הזימתית של שיר הימאים התאוותניים. השיר מתכתב עם שירו האיקוני של חפר ובוחר להמשיל את מדינת ישראל ומפעל ההעפלה הציוני במשל על ימאים התרים אחר הרפתקאות מגונות.
שושנה שלי, הו שושנה…
"היא באה אלי כמו ספינה של עולים
שלחה אלי ידיים, הוריקה בי פליטים.
בטנה, שלדה שחורה, אצות ודם גבישים.
ותורנה זקוף ומתיימר לבוא כמו בשירים.
שושנה שלי הו שושנה
ירך בך נישא אל אגן
אז בואי אלי יה שושנה
אל ים, אל זה בר מינן
'היה ים סוער, העוגן חרק
חרטום הספינה כמעט ונסדק
אך איציק על כל העניין התגבר
וזמר עליז כה זימר'
בסוף היא טבעה בשרטון, בחיי
הורידה אותי בייגון, בשיריי
ופליטיה מצאו בלבי מושבה
ושבו הזכירו ושרו את שמה
שושנה שלי הוא שושנה
ירך בך נישא אל אגן
אז בואי אלי יה שושנה
בים עוד יפליג קפיטן"
האטום
את החבורה הכרתי אי שם בשנת 2008 כאשר הופיעו בבארבי, במופע ההשקה לאלבומם השני – ”12 שירים מאויירים ומבוארים”. היה זה מופע משעשע, צבעוני, ססגוני, פולקלוריסטי, ומרתק. כן, מרתק – ישבתי צמוד צמוד לבמה הגבוהה, ברקע תפאורת ירח או שמש עגולה שבמרכזה הוקרן מעין וידיאו ארט מוזר.
חברי הלהקה וירון בראשם עלו לבמה מחופשים ספק לליצנים ספק לאמני וודוויל ספק שחקני תיאטרון דל ארטה, פנייהם חיוורות מאיפור, בגדיהם עתיקים, ישנים, בידיהם כלי הנגינה הלא שגרתיים במחוזותינו: לא גיטרה חשמלית, לא מערכת תופים מאחור, אלא כלי קשת ומיתר, מלודיקה וחלילית. המוסיקה קסמה לי, עדינה, לא צורחת, למילים יש טעם ועניין, גם היכולות של חברי הלהקה על הכלים נשמעו מצויינות, והם קנו אותי.
נתנה לי ההזדמנות לראיין את אנשי "חבורת אטומיק", אז הנה הן השאלות והתשובות:
ירון – למה חבורת אטומיק? פרש ובאר בבקשה
"בילדותי בקיבוץ, המחצית השניה של החופש הגדול היתה הופכת את המדבר, את מגרשי הגרוטאות ואת המחסנים המסוגרים בצידי המשק למעבדת ניסויים ענקית ואותנו הילדים, למדענים אינטואיטיביים וסקרנים עד סכנת נפשות.
הכינוי חבורת אטומיק ניתן לי, לתומר קליינהאוז ולגרשון חריטן לאחר ניסוי לא מוצלח בהכנת ניטרו גליצרין ביתי. לאחר אותו מקרה גילצריני דבק בשלושתנו הכינוי, ויחד עמו האשמה אוטומטית בכל מקרים עתידים שבהם יהיו מעורבים פיצוצים משונים או העלמות חסרת הסבר של חומרי ניקוי, הדברה וכל דבר נפיץ אחר. להד"מ … כשהקמתי את החבורה נזכרתי בחבורת אטומיק המקורית. השם היה נראה מתאים ללהקה, הוא תיאר משהו קיבוצי כזה, תחושת יחדיו בצד איזה דיסונס גיקי. חיפשנו הרבה שמות ,ערערנו על השם הזה הרבה פעמים, אבל איכשהו חבורת אטומיק תמיד נשמע הכי נכון. אנחנו פשוט חבורת אטומיק. "
ירון – ספר קצת על עצמך, כמנהיג הלהקה, במה אתה עוסק בחיי היום יום, איך אתה מתחבר לעולם המוסיקה, למה דווקא בכלי הנגינה הבלתי קונוונציונלים האלו?
"אני עובד בהייטק, ומממן את הגחמות המוזיקליות שלי באמצעות כסף אמריקני. אני מאזין לסוגים רבים של מוזיקה ומשתדל להשאר מעודכן במתרחש סביבי . אני מודע לכך שיש אלקטרוניקה, ביטים, ווקודרים ואוטו-טיון, אבל האוזן, מבלי שאשים לב ולמרות התנגדותי העזה, ממשיכה לנטות לכיוון הצליל הפולקלורי, עם ההרמוניות הקוליות, הכלים האקוסטיים והצליל הנקי והחם"
ללהקה – האלבום הנוכחי הוא השלישי במספר, האם הרגשתם בהבדלים בעבודת ההכנה לקראת הפקתו אל מול העבודה שהשקעתם באלבומים הקודמים?
ניב הרמתי: "רצינו להקליט אלבום כן ונקי שיביא בצורה פשוטה את השירים ואת הצליל הייחודי של הלהקה. באלבומים הקודמים הקלטנו כל כלי בנפרד והשירים כולם הוקלטו במשך כשנתיים. הפורמט אִפשר לנו להוסיף כלים רבים ע"ג העיבוד הראשוני. הפעם החלטנו לעבוד בצורה שונה והקלטנו הכל ביחד ובשבוע אחד, כמו שהיה נהוג פעם. רמת הביצוע הנדרשת לשם כך גבוהה בהרבה כי אין את האפשרות לתקן פסקה זאת או אחרת וצריך פשוט לבצע את כל השיר בצורה טובה. הגענו לאולפן כשאנו בשלים מאד והשירים הוקלטו בצורה חיה, וכמעט ללא תוספות. בנוסף שכרנו מורה נהדרת לפיתוח קול ועבדנו על ההגשה ביחד ולחוד."
ללהקה – מדוע החלטתם לשחרר את האלבום החדש להאזנה והורדה חינם ברשת, האם אינכם רואים עתיד במכירה מקוונת, או שאולי אינכם מעוניינים כלל לקצור רווחים מהמוסיקה שלכם, דבר שהוא לגיטימי ביותר כמובן.
"מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" . הדיסק מעצבן, אין לו אפילו את הקסם האנלוגי של התקליט ולמרות ההבטחות של חברת סוני בשנות ה80, הוא נשרט וקופץ. עשינו הפעם משהו אחר, הכנו גלוית פופ אפ מגניבה והרבה סלבס מיהרו ל"הצטלם" עם העטיפה המגניבה שלנו (http://havurat.tumblr.com/). לגבי הרווחים, אנחנו עושים ג'ובות מהמוזיקה שלנו ממילא אז להרוויח כסף גם ממכירת אלבומים נראה כמו חזירות לשמה"
ללהקה – ספרו לקהל הקוראים קצת על החוויות של לעבוד ביחד, להגיע להופעות במקומות שונים בארץ, לא רק תל אביב, גם קיבוצים ומושבים "נידחים" מחוץ לגוש דן.
מירב מירון: "אני מנגנת עם החבורה מעל שלוש שנים והם יחד כמעט עשר שנים, זו תקופת זמן שמביאה עמה המון חוויות והתנסויות מצחיקות, עצובות ומאתגרות. הסוד שלנו הוא לעשות חזרות בבית, להמנע מחדרי חזרות ולהקפיד להופיע יותר מאשר לעשות חזרות. יש איזה איזון טבעי בין האופי שלנו, כל אחד מאיתנו הוא בלתי נסבל בדרכו שלו אז אנחנו סלחנים אחד כלפי השני. הקהל מאד נבדל באופיו ממקום למקום, בייחוד בדרך שהם צועקים "כל הבורגנים שווים לתחת!!" בסוף ההופעות"
ללהקה – מעבר לעיסוק היומיומי בענייני פרנסה, מעבר לשעות שאתם משקיעים בכתיבה, הלחנה וחזרות לקראת הופעות, חלקכם אף מופיע בהרכבים נוספים עם אמנים אחרים, בסגנונות שונים, לדוגמה תום, האם יש לכך השפעה על חיי החבורה, האם יש לכך השפעה על העשייה בתוך הקבוצה, אין חשש לאובדן אנרגיה?
תום קלנר :" יש לזה יתרונות וחסרונות, כמו לכל דבר. מצד אחד, זה בהחלט מקשה על קביעת חזרות, ולפעמים העומס גם פוגע בבלוטת החשק. מצד שני, העבודה עם הרכבים אחרים מעשירה ומגוונת את היכולות המוסיקליות שלי. אטומיק מתאפיינים בסגנון ספציפי מאוד, שנוצר בשילוב של ההשפעות של כל חברי ההרכב. אני מביאה לתוך זה את המוסיקה של הילדות שלי, בעיקר קאנטרי-פולק אמריקאי של שנות ה60-70 כמו פיטר פול ומרי, המאמז והפאפאז, קאט סטיבנס ודון מקלין, והרכבים ישראלים כמו השלושרים ושלישיית גשר הירקון. אבל את ההשפעה חשוב לגוון כדי שהצליל יהיה יחודי ולא רק "מושפע", ואת המשהו האישי הזה אני מחפשת ומוצאת גם דרך עבודה עם הרכבים אחרים בסגנונות אחרים."
אני המשכתי לעקוב אחריהם פה ושם, במופע או פסטיבל רחוב, במועדון כזה או אחר, והשתדלתי לשמור על קשר.
אני חושב שרצוי מאוד לכל אחד ואחת להגיע ולו פעם אחת למופע של חבורת אטומיק, בלי הטיות קודמות, בלי להיות מקובע בסטיגמות כאלו ואחרות, פשוט לשמוע, לראות וליהנות ממופע מוסיקלי עדין ומעולה.
האטומים מופיעים בקרוב ב"קפה ביאליק" ומארחים את השדרן והמוזיקאי רן לוי (הם גם הפיקו וניגנו באלבום הבכורה שלו שיצא בקרוב) ואת רננה רז ואור מורן. רשמו בפניכם את ה- 22.6.2011 בשעה 22:00.
אני כמובן אהיה שם ואת התיעוד שאאסוף אציג בהמשכה של כתבה זו (איזה כיף שניתן לערוך, לשכתב, להוסיף ולשנות איך שבא לך..) לאחר מכן.
לצפייה בגלריית תמונות מהופעת החבורה בסאבליים
http://www.flickr.com/photos/tlvcops/sets/72157620799660434/
האזינו לאלבום הראשון – גיבורי יוון
האזינו לאלבום השני – שנים עשר שירים מאויירים ומבוארים
האזינו לאלבום השלישי – לא היו דברים מעולם
חבורת אטומיק בהופעה במועדון סאבליים, תל אביב, בגרסא המאופרת של פעם
23.06.2011 אי שם בערב:
כן, כבר חלפו מעל 24 שעות מאז הסתיים המופע אמש בקפה ביאליק, מה היה לנו? קפה ביאליק מהווה תפאורה כל כך קולעת ותואמת באווירת רקע למופע מהסוג המאפיין את חבורת אטומיק, שאנסוניירים צרפתיים, נגני רחוב מהמאה התשע עשרה באמריקה, ארבעה עד חמישה כלי מיתר, כלי נשיפה עדינים והרמוניית קולות.
כל אלו השתלבו היטב לפני הפרגוד הארגמני המכסה את החלון הרחב של בית הקפה, נותן תפאורה לילית תואמת למקום. רצפה ישנה נושנה, כסאות ושולחנות מהמאה שעברה, בר בסגנון רטרו ואווירה כללית קלילה אך עבשושית. כן, קפה ביאליק איננו מועדון הופעות קלאסי, בית קפה, נכון, מופעי יחיד, כן.
חברי להקת אטומיק ארחו במהלך המופע את רן לוי, שכאמור עומד בפני השקת אלבום בכורה, אותו הפיקו אנשי החבורה… את רננה רז, אמנית, רקדנית וזמרת, מי שהספיקה ליטול חלק בהרכב האוונגרדי "אנרגיה חולנית", אליה התלווה אור מורן.
אסכם את המופע במשפט – היה פאן, נעים, מוכר, חדשני, ואפוף בקריצות מוסיקליות.
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מקפה ביאליק
http://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150222659869654.334709.721654653&l=276ac4167d
להקת אטומיק ואורחים בקפה ביאליק
הם מנגנים מוזיקה מגניבה! האמת היא שהכרתי את החבורה כעט דרך בלוג זה.. חבל.. אבל מה ששמעתי מקטעי יוטיוב הם מנגנים מדהים! ניסיתי להוריד או לפחות להאזין לקטעי האלבומים אבל לצערי הרב לא הצלחתי.. הייתי רוצה לשמוע באזניות..
האלבומים מצויים בבאנדקמפ ומקושרים להאזנה או הורדה בגוף הכתבה