אחרי תקופה ארוכה של הדממה, מהסוג שמחלחל עמוק לעצמות התרבותיות של העיר, גם תיאטרון תמונע – אחד המרכזים המשמעותיים והעקשניים של סצנת הפרינג׳ התל אביבית – חוזר לפעול. לא בקול תרועה רמה, אלא בדיוק כמו שהוא יודע: בתוכן חד, אישי, פוליטי, ולעיתים גם כואב.
בהודעה שנשלחה למנויים תחת הכותרת "חזרנו!" נפרשת תכנית עשירה לשבועות הקרובים – תיאטרון, מחול, פרפורמנס, מוזיקה ואירועים רב-תחומיים. חזרה שמרגישה לא רק כמו פתיחת דלתות, אלא כמו ניסיון אמיתי להניע מחדש שיח, זיכרון ויצירה.
הקו האמנותי נשאר נאמן לרוח המקום: יצירות מקור, מבט אישי ולעיתים חשוף עד כאב. כך למשל, "בת של אבא" של נטע שפיגלמן מציעה עבודת זיכרון אינטימית שנעה בין ביוגרפיה אישית לטלוויזיה הציבורית של פעם; "המורה" של אודם רדאי מטלטלת דרך מסע לפולין שהופך למראה לא פשוטה של דור שלם; ו"שורה" של רועי יוסף נוגעת באחד המקומות הקשים ביותר שנכתבו כאן לאחרונה – מלאכת זיהוי הקורבנות.
לצד אלה, יש גם יצירות שמבקשות אוויר – "האוויר הוא של כולם" על יחסי אחים מתפרקים, "האוגרת" שנעה בין מציאות להזיה, ואפילו מופעי ילדים שמזכירים שהדמיון עוד כאן, גם אם העולם סביב השתנה.
ובתוך כל זה, משולבים גם אירועים שמגיבים ישירות למציאות – כמו סימפוזיון על תיאטרון איראני בעקבות אירועי הזמן האחרון, שממחיש עד כמה תמונע לא רק חוזרת לפעול, אלא ממשיכה להיות זירה חיה ונושמת של תגובה תרבותית.
החזרה של תמונע היא לא רק עוד ידיעה על אולם שנפתח מחדש. היא סימן לכך שהפרינג׳ – אותו אזור חופשי, בועט ולא מתפשר – מסרב להיעלם. שגם אחרי הדממה הארוכה מנשוא, עדיין יש מי שמוכן לעלות לבמה, לשאול שאלות, ולפעמים גם פשוט להיות שם מול קהל.
לחצו לפרטים אודות שלל האירועים ורכישת כרטיסים
