אחרי תקופה ארוכה של שקט כפוי, חוסר מילים ומציאות שלא מאפשרת לעבד אותה בזמן אמת, גימבו גיי משחרר אלבום חדש בשם הכל טוב. אלבום שנכתב לא מתוך האקטואליה אלא מתוך החיים עצמם, עם החזרה הביתה לקיבוץ אור הנר שבעוטף עזה, שמונה חודשים אחרי הפינוי. זהו אלבום אישי וחשוף, שמספר סיפור פרטי אך נטוע עמוק בתוך הסיפור הישראלי הרחב של השנתיים האחרונות.
הכל טוב נכתב מתוך שגרה מתוחה של משפחה צעירה בצל מלחמה מתמשכת. זוגיות והורות תחת איום מתמיד, פינוי וחזרה, געגוע לשגרה שלא באמת קיימת, עייפות של מילואימניקים ושל אזרחים כאחד, וכעס שמתקיים לצד רצון עיקש להמשיך לחיות, ליצור ולהאמין. גימבו לא מנסה לייפות את המציאות, אבל גם לא שוקע בה. כמו ביצירותיו הקודמות, הוא מצליח לנסח כאב באופן אנושי, עם מבט חומל, לפעמים מחויך, לפעמים חותך.
ההפקה המוזיקלית של איציק פצצתי עומר מור מחברת בין היפ הופ לבין שורשים דרומיים ברורים, עם הדהוד לרוק הישראלי שצמח בשדרות ובקיבוצים בשנות התשעים. הגיטרות והפזמונים נושאים איתם רוח של טיפקס, כנסיית השכל ושפתיים, השפעות שמלוות את גימבו עוד מילדות ומקבלות כאן ביטוי מודע ועמוק. באלבום מתארחים גם חיים אוליאל וקובי אוז, שניים מהקולות המכוננים של המוזיקה שיצאה מהאזור.
זהו אלבומו החמישי של גימבו גיי, שממשיך לבסס את מעמדו כיוצר ייחודי במוזיקה הישראלית, כזה שמצליח לנסח את ההוויה המקומית מנקודת מבט אישית, ביקורתית ומעוררת הזדהות. לצד קהל נאמן שממלא הופעות, גימבו כבר זכה בשנים האחרונות גם להכרה רחבה, כולל תואר כותב השנה של גלגלצ, פרסי אופיר ואקום, ושיתופי פעולה עם יוצרים וגופים מרכזיים בתרבות המקומית.
עם יציאת האלבום בחר עומר הברון, הלו הוא ג'ימבו ג'יי, לשתף גם שפך לב אישי ומלא תודות, שמסביר לא מעט על הדרך שבה נולד הכל טוב – "זה אלבום חדש. זמין החל מהבוקר בכל מקום, ואני מתרגש מזה מאוד מאוד. מאוד. התחלתי לכתוב את האלבום הזה עם החזרה הביתה לקיבוץ, שמונה חודשים אחרי שפינו אותנו בשבעה באוקטובר. עד החזרה הביתה לא הצלחתי לכתוב מילה אחת, אבל המציאות שפגשתי בנגב המערבי שאחרי האסון הייתה לי השראה גדולה לטוב ולרע. זה אלבום אישי במיוחד מבחינתי, כי אני מתאר בו לעומק את החיים שלי ושל אשתי ושל הבנות שלנו, ובעיקר את היום יום המטורף של אנשים קטנים שמתנהלים בצל של מלחמה ענקית. זה גם המקום להגיד תודה לשני, אשתי האהובה, שהיא העוגן של החיים שלי ומי שמאפשרת לי לצאת לכל ההרפתקאות האלה, ולבנות האהובות שלי עלמה ודני ששינו את איך שאני רואה את העולם והביאו איתן עוד המון טעם לחיים. חוץ מאיתנו, יש באלבום הזה עוד אנשים שפגשתי לאורך השנתיים האלה, חלקם הכי קרובים אלי וחלקם זרים גמורים, ואת הסיפורים הלא הגיוניים שהם הביאו איתם.
הרבה כשרונות לקחו חלק באלבום והיו חלק מהדרך, אז הנה כמה וכמה תודות מעומק הלב.
לאיציק פצצתי עומר מור, אני קורא לו מומו, שהיה השותף שלי ליצירת האלבום. אנחנו חברים מגן הילדים ברחובות ויוצרים מוזיקה ביחד מהיסודי. זה רק מזל לפגוש על תחילת החיים בן אדם שתיצור איתו עשרות שנים קדימה, ומזל עוד יותר גדול לפגוש גאון. אחרי שנים שלא יצא לנו לעבוד יחד על אלבום מתחילתו ועד סופו היה תענוג לעבור איתו שוב את התהליך הזה. פצצתי הפיק מוזיקלית ועזר לי לכוון את הטקסטים, וחלק גדול ממה שמנוגן באלבום הוקלט על ידו באולפן שלו בניו יורק. המפגש בין נקודות המבט שלנו על העולם הוא חלק גדול מהקסם שמצאתי בתהליך. תודה מומו.
תודה ללהקת ספא על הדרך הארוכה, על החברות החזקה, על הצחוקים ועל תרומתם לאלבום. לרועי דורון שהציע לי כיוונים חדשים ושלח אותי לקותימן ולבסוף גם לפצצתי, וגם מנגן בס בכמה מהשירים. לאוריה אצבעות הלוא הוא YUZ שהפיק יחד עם פצצתי את אוטוטו ופיקד על הקלטת הקולות בעין כרם. לאיתי כפיר שניגן תופים והביא את ביתו מיקה. לרוני מרקביץ שהקליטה קולות והייתה ביג באופן כללי.
תודה לאמנים שלקחו חלק בשירים ותרמו מיצירתם וחכמתם, חיים אוליאל, קובי אוז, מיקי גבריאלוב ומשפחת גבריאלוב, משפחת גפן, מאיר עמר, מיקה כפיר, גידי קורן, אלדד שרים ויאיר ניצני. תודה לדני רבין בגיטרה ולדני מרקביץ בסקסופון. תודה להלן אייזן על התרגומים לאנגלית. תודה לקותימן שהפיק את מפרש לבן והביא את הסיפתח של האלבום.
תודה למשה נחומוביץ על עיצוב העטיפה. תודה לאנשי ההפקה, הסאונד והתאורה, לאנשי הניהול, ולכל מי שליווה אותנו בשנתיים האלה. ותודה מיוחדת לקהל שצועד איתנו כבר עשור ולכל מי שבא לפני, אתם הטעם לכל זה."
הופעות קרובות
בתאריך 2 בפברואר במועדון בארבי נמל יפו
בתאריך 19 בפברואר במסגרת פסטיבל הגאז אילת
