אמש באולם הקאמרי 2, הצגת הפרמיירה החגיגית למחזה החדש "הריטריט" שכתבה השחקנית בת חן סבג.
ההצגה נפתחת בפני הקהל עם דימוי אחד חזק וברור. יורט ענקי מוצב על הבמה ופתוח כולו לעבר הצופים. זהו חלל ההתרחשות היחיד של המחזה הריטריט, והוא מגדיר מיד תחושת אינטימיות, בידוד ולחץ. מהרגע הראשון ברור שאין כאן תפאורה מתחלפת ואין גם דרך החוצה, לא לדמויות ולא לקהל.
מתכנת, מיליונר ומהפך רוחני
במרכז העלילה ניצב יוני ברמן, מתכנת משחק מחשב אלים שהפך למיליונר לאחר שנטפליקס רכשה את יצירתו למסך. כעת הוא מבקש להיקרא רפיק, שם חדש שמלווה מהפך רוחני מוצהר (כן, האסוציאציה המתבקשת היא דמותו של תמיר "רפיק ידידיה" קמחי, איש התקשורת שהפך לרוחני..). לרגל יום הולדתו הוא מזמין חברים וחברות, לסוף שבוע של ריטריט מדברי בווילה או בעצם מבנה יורט מבודד. לדבריו זהו רגע של ניקוי, התחדשות ופרידה מהעבר.
חברים שספקות מעליהם
החברים מגיעים עם ספקות כבדים. הספק מחלחל כבר בדקות הראשונות, והמתח עולה במהירות. השיח הרוחני נתקל בציניות, בפצעים ישנים ובחשבונות פתוחים. המפגש מאבד כיוון, והקבוצה מחליטה להתפזר ולחזור הביתה. ואז הטבע מתערב. סערה עזה כולאת את כולם בין קירות היורט ומנתקת אותם מהעולם.
אמברגו ספוילר
מכאן ואילך אני מצוי באמברגו שהטלתי על עצמי. במעמד ההשתחוויה בסוף ההצגה ביקש רפיק מהקהל לשמור בקנאות על מתווה אי־חשיפת ספוילרים. כל מה שיתרחש אחרי רגעים אלו אני משאיר מאחורי הקלעים, כך שגם הצופים הבאים יוכלו לגלות את ההתרחשות במלואה, מבלי שהסודות ייחשפו לפניהם מראש.
מהפסטיבל לבמה המרכזית
הריטריט עלה לראשונה בסוף השנה במסגרת פסטיבל כאן ועכשיו, שהוקדש להצגות קריאה מבוימת. פסטיבל זה נתן ליוצרים הזדמנות לבדוק את טקסטיהם מול קהל אמיתי, לפתח דמויות, דיאלוגים וקונפליקטים, ולחוות את תגובות הצופים. במסגרת הקריאה המבוימת הוצגו הדמויות והמתח המרכזי, כשהדגש היה על האינטימיות של הקבוצה המבודדת. ההצלחה והתגובות החיוביות אפשרו לתיאטרון הקאמרי להפיק את המחזה כהצגה מלאה, עם עיבוד נוסף, תפאורה, משחק מלא וצוות שחקנים מוביל, ולהציגה באולם קאמרי 2 במסגרת העונה הנוכחית. כך נוצר מעבר טבעי מהקריאה המבוימת לפסגה המקצועית של במה מרכזית, תוך שמירה על רוח הכתיבה של בת חן סבג והאינטימיות הדרמטית שהייתה קיימת כבר בפסטיבל.
מחווה מודעת לאגתה כריסטי
בת חן סבג כתבה עלילה בלשית מדויקת ומהודקת, כזו שמכירה היטב את חוקי הז'אנר ויודעת לשחק בהם. היא כבר ביססה לעצמה מעמד בתיאטרון ובטלוויזיה, עם סדרות כמו “מטומטמת” ו"הורסת", שבהן שיחקה וגם כתבה סיפורי עלילה. ההשראה מאגתה כריסטי ניכרת, ובעיקר מהמחזה מלכודת העכברים, דרך השימוש בקבוצה סגורה, מרחב מבודד וחשד שהולך ומעמיק. ההפתעות מגיעות בזו אחר זו, ואין רגע דל לאורך שעה וחצי של התרחשות מתוחה.
שאנטי באנטי עם סדקים
בתוך המסגרת הבלשית נוכחים בעוצמה גם עולמות הספיריטואליות והשאנטי באנטי. מדיטציות, סדנאות, שפה של ריפוי והבטחות לשינוי פנימי מוצגים כמעט כעניין הקיומי החשוב ביותר. חלק מהדמויות שקועות עמוק בעולמות הללו, לעיתים מתוך אמונה כנה ולעיתים ככיסוי נוח. הפער בין המילים הגבוהות לבין המעשים בפועל הופך לאחד ממקורות המתח המרכזיים של המחזה.
אנסמבל ויד בטוחה על ההגה
עידו ברטל מגלם את רפיק בנוכחות כריזמטית ומעוררת אי נחת, דמות שמושכת אליה את כולם ובו בזמן מעוררת חשד מתמיד. לצידו אנסמבל רחב ומדויק הכולל את יניב סויסה או יואב לוי, נטע גרטי או בת חן סבג, כינרת לימוני או אנדריאה שוורץ, לצד ישי גולן, ערן מור, דויד בילנקה, לואי נופי ואנה חריט. כל אחד מהם מוסיף שכבה נוספת לפאזל האנושי הסבוך שנרקם על הבמה.
הקטע המוזיקלי והאווירה
לצד העיטורים המוזיקליים, ובמיוחד כמה אפקטים די מבהילים ששילב רועי ירקוני, מי שהיה אמון על הפן המוזיקלי במחזה, מגיע גם השיר “מה לך ילדה” שנכתב והולחן על ידי משה נגר והמוכר בביצועו של זוהר ארגוב. השיר מהווה למעשה את מנת המוזיקה של המחזה: רגע של עצירה והשתקפות, שמוסיף עומק רגשי לסצנות ומחבר את הצופה לממד נוסטלגי ולזיכרון התרבותי המזרחי של ישראל. שילוב האפקטים המודרניים של ירקוני עם הביצוע המוכר והעומק הרגשי של ארגוב מעניק לקטע כוח דרמטי ומסתורי, שמעצים את האווירה הכללית של המחזה ומקשר בין עולם המתח והבלשיות לבין עולם הרגש והנוסטלגיה.
קטע מוזיקלי נוסף שצורף לאווירה הוא Kisisel Isa בביצוע Al Qasar/
הבימוי והקצב
הבמאי והדרמטורג עירד רובינשטיין מחזיק ביד בטוחה את החוטים כולם. הקצב נשמר, המתח נבנה בהדרגה וההפתעות מגיעות במינון מדויק. הריטריט הוא מותחן תיאטרוני חכם, כזה שמכבד את המסורת הבלשית ובו בזמן נועץ בה מבט עכשווי, ביקורתי ולעיתים גם משועשע.
ושוב, מכיוון שאני מצוי במעין אמברגו חשיפה, אני יכול רק לציין כי המחזה ימשיך לרוץ מעל בימת התיאטרון הקאמרי במהלך חודש פברואר, כאן יש כרטיסים
