אמש המה היכל התרבות בתל אביב באווירה פלוידיאנית טהורה. אלפיים וחמש מאות מעריצים “מהיישוב” מילאו את האולם עד אפס מקום. אלה אותם אנשים שממשיכים להאזין באדיקות לאלבומי פינק פלויד גם עשרות שנים אחרי שהלהקה התפרקה.
למה אני חותר
חמישים שנה לאלבום האלמותי של פינק פלויד
חמישים שנה חלפו מאז יצא Wish You Were Here לאור. אלבום קונספט שנולד כמחווה כואבת לחבר הלהקה סיד בארט, שהתפלף אך נותר חקוק בליבותיהם של חבריו.
כמעט ארבעים וחמש דקות של געגוע לחבר
כעת החליטו חברי ECHOES, הלהקה הבאר־שבעית שלטעמי היא להקת המחווה הפלוידיאנית הטובה ביקום, לצאת לסבב הופעות חדש. ליבתו מוקדשת לביצוע מלא של האלבום, מאלף ועד תו, בדיוק כמו שצריך.
ההכנות באוויר
דוכני בירה, יין ומרץ’ מפנק
זה מה שהיה אמש בהיכל התרבות בתל אביב. הנוהל כרגיל – דוכני בירה ויין, אווירה חמה של ציפייה, ודוכני מרץ’ עמוסים בדיסקים, תקליטים וחולצות למזכרת. כי מי יכול לעמוד בפני חולצת פינק פלויד אמיתית?
המופע – חוויה פלוידיאנית שלמה
שתי מערכות, הדרן סוחף וקהל באקסטזה
במשך למעלה משעתיים וחצי (כולל הפסקה מתודית לבעלי השלפוחית העמוסה) הגישו חברי ההרכב מופע מרהיב ומוקפד. הפרק הראשון כלל את הלהיטים הגדולים מכל התקופות, למעט “הפרה” ו-“אקוז” עצמם.
הפרק השני הוקדש כולו לאלבום שלשמו התכנסנו – Wish You Were Here – שבוצע במלואו, בדיוק מופלא ונאמנות מוחלטת למקור.
וזו הנקודה הכי חשובה – לציבור המשוגע באמת קיימת חשיבות גבוהה במיוחד לביצועים של אחד לאחד ללא פרשנויות וללא עיבודים חדשניים, להוציא את צלילי האלבום כמות שהם ישר אל הבמה, מדובר בקהל שהיצירות שוכנות אצלו עמוק במוח ובנשמה, הוא שר ומנגן את עצמו לדעת בהופעות הללו כאילו והוא חלק מאותם מופלאים.
תוסיפו על החשיבות העליונה בדייקנות את המעטפת הבימתית – החל מהוי ארט המושלם שהוקרן על גבי מסך הלד העגול הענקי, ממואר למקור עוד מימי הצד האפל, את מלאכת המחשבת של התאורה שאחד משיאיה הוא המסוק של החומה עם הפרוג'קטורים שמחפשים את הפורעים בקרב הקהל (לא באמת…) ומעל הכל את העבודה המושלמת ממש כמו תזמורת סימפונית מלוטשת, עבודה מקצועית של הגיטריסטים שמעבירים את המושכות (במקרה זה את המפרט..) מאחד למשנהו בתצורה אלגנטית וזורמת. אין על הדברים הללו, אין
בסיום הגיע ההדרן – שלושה קטעים עוצמתיים שסחפו את הקהל, שנטש את המושבים המרופדים וירד אל קדמת הבמה. שם, באור הווידאו ארט ובצלילי הגיטרות, הורגשה אנרגיה של מופע רוק אמיתי.
וואלה, היה כיף במקסימום. תודה ללהקת ECHOES על ערב פלוידיאני מהפנט, מלא נשמה, דיוק ואהבה למוזיקה האמיתית.
