יום שישי, אוקטובר 30, 2026

שלמה גרוניך – תודה אהבה

תריסר שנים חלפו מאז האלבום המקורי האחרון של שלמה גרוניך – "אחרי הכל". אבל הוא חוזר, חזק, מלא חיים ורגש, עם אלבום חדש, “תודה אהבה”. הכולל עשרה שירים מקוריים, לחנים שהלחין למילים של משוררים אהובים – יהודה עמיחי, מאיר ויזלטיר, לאה גולדברג ומירב רוט, וגם למילים של כותבים שהוא יוצר איתם לראשונה – דן פגיס, מיכאל זץ, אמיר אור ומיה קימל.

“הרבה דברים במדינה הכואבת שלנו כבר לא כמו אז – וגם אני לא. אבל בעבודה על השירים החדשים הרגשתי שאני חוזר אל עצמי: אל הפסנתר, אל תחושת ההלחנה של התקליטים הראשונים שלי,” מספר גרוניך.

החזרה לנגינה חיה, לנגנים ולחיבור האנושי

באלבום הזה, שהוצאתו נתמכה על ידי הקרן לעידוד יצירה אקו"ם, מועצת הפיס לתרבות ואמנות, וקרן קודה, חזרו לנגן איתו כמה מהשמות הגדולים במוזיקה הישראלית – שם טוב לוי, אלי מגן, רון אלמוג וניצן בר, שגם הפיק את האלבום יחד עם גרוניך. נוסף עליהם, אלי דג’יברי, איתו נוצר חיבור חדש ועמוק.

כל ההקלטות בוצעו באולפן, עם נגנים, בגישה אותנטית שמזכירה את התקליטים הראשונים של גרוניך – חזרה למהות של המוזיקה, לקירבה בין האמן לנגנים, לקסם של ההופעה החיה בתוך האולפן.

גרוניך עצמו הוא אשף, הוא מצליח בקלי קלות לאלף את מילות השירים לעולם המוזיקלי שיצר לפני שנים רבות והוא ממשיך באותו משעול מוזיקלי, אמנם אין בשירים החדשים קריצה או יציאה לעולמות מוזיקליים שונים מהמקובל בסגנונו העשיר אך במיוחד בכך יופים של השירים שמקבלים את השפה הגרוניכית האהובה.

דואטים שמדברים אל הלב

באלבום יש שני דואטים מרגשים, הראשון "בוססמבה" עם בתו של גרוניך, ים גרוניך, בשיר על פי מילותיה של מירב רוט – "שוב בלגן כאן, אז עד שהטירוף יעבור, בוא(י) נשיר ת'בוססמבה עד שיעלה האור" והשיר "לפעמים" עם ניצן בר, על ההתאוששות מלב שבור, הדרך מחשיכה לאהבה חדשה.

“זריחת האדם” – כתיבה בשבוע השבעה באוקטובר

חלק מהשירים נכתבו בעקבות השבעה באוקטובר, רגעים של חיפוש אחרי אמונה באדם, אחרי אור בתקופה של חושך. השיר הפותח את האלבום, “זריחת האדם”, נכתב והולחן באותו שבוע ומכיל את השורה – "ראה עוד נראה את הבוקר עולה, את זריחת האדם הקרֵבה."

“לראשונה בחיי אני מחפש ומצליח למצוא, דווקא עכשיו, בגילי ובזמני, אופטימיות ואור, ומאמין יותר מתמיד בכוחן של האהבה, החברוּת והמוזיקה. אני מקווה לזרוע תקווה ולשתול נוחם ואמונה באדם דרך השירים,” מוסיף גרוניך.

סיום עם לנון – מגע בין תרבויות ושפות

השיר האחרון באלבום – "אהובתי Oh my love" למילותיו של ג’ון לנון, אותו שר גרוניך באנגלית ובעברית. נגיעות לחן מ"קצת אחרת", מגעים מהמוזיקה הערבית, ובגרונו של גרוניך – לנון מספר, בפשטות וביופי, על ראיית השמיים והעננים, על בהירות פנימית, על רגע שבו הכל ברור בלב.

וממש בקרוב – אלבום נוסף

וזה לא הכל, בקרוב יצא לאור אלבום נוסף של גרוניך- "כמו כוכבים", כולו מוקדש לשירי לאה גולדברג, עם עשרה שירים חדשים. אחרי 12 שנים, אחרי מחזות חיים וכאב, אחרי השבעה והחיפוש אחר האור – גרוניך כאן, מוכרז מחדש, עם קולו, הפסנתר שלו והמוזיקה שתמיד מצליחה לגעת בלב.

בתאריך 26 באוקטובר יקיים שלמה גרוניך מופע השקה לאלבום עם שירי גולדברג בבית היוצר בנמל תל אביב, כרטיסים זמינים כאן.

 

הכי חדשים

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

ללכת שבי אחריו: רובין וויליאמס מפנה את הבמה ליחזקאל לזרוב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שמלווים אותנו שנים בזכות הרעיונות שהותירו אחריהם. "ללכת שבי...

מקיסריה לבית המדרש: בר צברי, בניה ברבי ועמיר בניון

רק לפני ימים ספורים עמד בר צברי על במת אמפי קיסריה וחגג את מופע הבכורה שלו במקום....

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...