זמר, שחקן, קומיקאי, ומספר סיפורים של פעם בחיים, סיפור אגדה ארץ ישראלית שעליו כולם מסכימים. יהורם גאון, האיש ששמו הולך לפניו ואשר תמיד חוזר, נתן אתמול את מופע חייו בקיסריה.
כשם המופע "עוד אני פוסע", הוא הוביל אותנו אל אבני הדרך הירושלמיות והארצ-ישראליות, שעיצבו אותו כמולטי-טאלנט הציוני הראשון וכחתן פרס ישראל.
בכל פעם מחדש ובכל מקום, יהורם גאון מוכיח, שהוא עדיין היננו כאן עם קריירה מפוארת של כמעט 7 עשורים! ואם יש מקום מאחורי הים, אז ללא ספק האמפי בקיסריה זה המקום לציין עוד אבן דרך בפסגה.
כל אלו שעשו את ההליכה לקיסריה, במשך מעל לשעתיים קיבלו את יהורם גאון בכל רמ"ח איבריו במסע חייו.
פרק 1 – בית אבי
בוידאו ארט מרשים של בית כנסת עתיק התחיל יהורם גאון את המופע בתפילות מבית אבא עם חיבור יהודי עמוק בשירת "אבינו מלכינו" בשילוב עם "לך אלי תשוקתי". האורקסטרה השלמה שהייתה על הבמה ביחד עם יהורם (כולל נגני כלי מיתר קלאסיים וזמרי רקע), הוסיפו לתחושה שנמצאים בהיכל יהודי קדוש ועתיק.
כפי שציינתי בהתחלה, יהורם גאון לא רק זמר אגדי אלא גם סטורי-טלר נהדר, שמאחורי כל שיר, יש בו סיפור מרתק שמספר איך אותו שיר, הגיע דווקא אליו. ב"אבינו מלכינו" הוא אמר: "שמעתם נכון ממה ששרתי קודם, מזרח ומערב, חזנות ופיוט, כי כזה בדיוק היה הבית שלי ירושלים, עם אבא שאהב חזנות אשכנזית אבל היה גם פייטן בבית הכנסת הספרדי שלנו".
כשמאזינים לסיפור מבית אבא עם העברית הצחה והרהוטה, יהורם גם משלב תוך כדי לא מעט חוש הומור. בדיוק שסיים את המשפט "בבית הכנסת הספרדי שלנו" בדיוק צלצל למישהו הטלפון חופשי, שלא דאג לשים על שקט. יהורם לא עוצר וממשיך "אני נולדתי בבית הכרם בשכונה ירושלמית אפופת עצים ירוקים.. (ואומר למר בחור בנונשלנטיות) יש לך טלפון אדוני. עד שתענה, אני אשתה מים".
יש אנשים שבוחרים מקצוע אבל במקרה שלו, ממש המקצוע בחר בו, כי כבר בתור ילד, באותה שכונה אפופת עצים ירוקים עם פנס חיוור, הוא היה עומד על אבן ושר לילדי השכונה אופרה עם "אוסו לו מיו".
הוא הוסיף: "בכיתה השנייה של בית הספר קיבלתי תפקיד של כהן גדול בשבועות, וממאז בחר בי הגורל לכהן כל החיים בממלכת הזמר העברי. בחירה שממש, אבל ממש הוריי לא היו מאושרים ממנה בדרך כלל".
ולשיר הבא "עם כל אבן מתגוללת", הטקסט הבא שיהורם גאון דקלם מכתב ידו ואיך אפשר להתעלם שהוא חי את השפה העברית בכל רמ"ח איבריו: "קהל נכבד, להיוולד בירושלים זה סיפור של נצח אתה יכול להגר רחוקות אבל היא לא תיטוש אותך לעולם. היא תמשיך… לזרום בעורקיך. זאת עיר עתיקה מזוקן לדורות שמביטה ברחמים גדולים על כל העמים שעברו דרכה ועירבו את אדמתה בדמם…כולם! כולם ניסו להיות לה לריבון, אבל הסוד הגדול הוא שאין על העיר הזאת ריבון. היא הריבון! היא הריבון!"
וכשאני אומר שהוא חי את השפה העברית זה מתבטא כמובן גם בצורת ההגשה שלו, הפכה לשם דבר. למשל, כשהגיע למילות הבית השני "קָחוּנִי עִם הָאֶבֶן הַיְרוּשַׁלְמִית וְשִׂימוּנִי בַּכְּתָלִים וְטוּחוּ עָלַי טִיחַ", הוא הניף את ידו הקמוצה במלוא הכוח כביטוי לתחושת גאווה ירושלמית וישראלית.
הלב הפועם עם ירושלים ממשיך עם רקע קצר "מי שעולה בהר יודע וחש התרוממות רוח של שייכות לסיפור ארוך לאלפי שנים ושהעיר ירושלים היא לב ליבו של הסיפור הנצחי הזה" ומשם, מבצע יהורם את "שמש עולה".
בממלכת הזמר העברי, יהורם גאון זכה לעבוד עם כותבים ומלחינים ששמם שמור בהיכל התהילה כמו עם משה וילנסקי לשיר "יש לי חלום", היה סיפור מעניין שמשה וילנסקי, גדול מלחיני הזמר העברי וחתן פרס ישראל, צלצל אליו וביקש ממנו לבצע שיר אותו יכתוב המשורר יחיאל מוהר והוא ידאג ללחן. למרות ההתרגשות הגדולה של יהורם גאון, שבוע אח"כ, מבשר וילנסקי שיחיאל מוהר נפטר. עברו כמה ימים ווילנסקי שוב מתקשר ליהורם לבשר שמילות השיר החדש הגיעו אליו בדואר ממוהר, שכנראה סיים לכתוב אותו רגע לפני שנפטר ובמעמד שזה כאילו נשלח מהשמיים.
הסיפור הבא לדעתי היה אחד מרגעי השיא של המופע. "אני מחוסן מביקורות. אף ביקורת לא יכולה להיות נוראה יותר מזו שכתב לי אבא שלי, לאחר שראה תוכנית אחת בה השתתפתי בלהקת הנח"ל. זו הייתה תוכנית בה שרתי שורה אחת בשיר ואמרתי שני משפטים במערכון. הביקורת הזו אני קיבלתי במעטפה לבנה חתומה שהוא הניח ליד כר מיטתי"
הביקורת שהקרין על המסך אכן הייתה כתובה בשפה יפה ומדוקדקת אבל הסעיף השלישי, שנכתב בצורה צינית ומליצית, גרם אפילו ליהורם לצחקק: "אתה צרוד ועליך לטפל בגרונך לבל תושלך באחד הימים הקרובים מעל במה זו כנצר נתעב. שים לב להערה זו כי בנפשך הוא. " לא סתם הוא הוסיף "אחרי ביקורת כזו יכולים לכתוב עליי הכל. שום דבר לא מזיז לי. כלום!"
הוא ממשיך לספר שאת הביקורת הזו הוא קרא בדרך ליפו לחזרה עם להקת הנח"לְ ושם בפיקוד חיכה לו הרס"ר שאמר לו לחזור לירושלים כי אביו נפטר. ואז בהתרגשות רבה, מבצע יהורם גאון את "בית אבי" ונראה הדבר שחיים חפר ודובי זלצר כתבו את השיר שהותאם במיוחד להוויי ביתו, כמו במילות "עם שעות יפות של חסד והקיץ במרפסת בית אבי חוזר אל חלומי".
באותו מעמד, לא היה אפשר לא להתרגש למראה בו יהורם גאון לוקח רגע קטן של התפרקות, ומשם ממשיך לספר על היום בו נפלו לו השמיים כשאביו נפטר והוא הגיע ליורם טהרלב לספר על המועקה שליוותה אותו מאז ומשם כתב טהרלב את השיר "אחרי הגשם" שביטא את הגעגועים והצער.
פרק 2 – איש העולם הגדול
משם אנחנו מגיעים לאבן דרך הבאה של יהורם גאון כאיש העולם הגדול בו הוא שר על מקומות מופלאים, נשים יפות ובעיקר…על אהבה.
אחד השירים הכי מזוהים עימו "ארץ נהדרת" הוא בכלל שיר אמריקאי בשם "City Of New Orleans" של זמר הפולק סטיב גודמן שמדבר על נופיה היפים של ארה"ב ובגרסה העברית שכתב אילן גולדהירש, זה היה שיר אהבה וגעגועים לארץ ישראל. כבר ב"שלום לך ארץ נהדרת", הקהל קם על הרגליים ונפנף בדגלי ישראל ברגע של גאווה לאומית. ובסיום השיר עוד מוסיף במילותיו "ועם כל הכנות שאני יכול להגיד לכם זו האמונה שלי, אני מביט בכם, לא רואה אבל מביט בכם וחש יש לנו ארץ נהדרת, יושבת פה מולי" תוך כדי כשהוא מצביע על הקהל.
לרגע הוא לא שוכח לציין כמה הוא זכה בחייו להיות אורח ולעבוד עם גדולי הזמר העברי, שבנוסף לכתוב לעיל היו כמובן גם נעמי שמר, נורית הירש, תלמה אליגון, אפי נצר ועוד רבים וטובים תוך כדי שהוא מבטא במילים "הם הפקידו את יצירותיהם במיתרי קולי ואני לעולם לא אחדל מלהודות להם על הזכות" (תוך כדי שהוא מביט אל השמיים בהודיה גדולה).
"לילה של פריחות" שכתבו יורם טהרלב ומשה וילנסקי, קיבל עיבוד מיוחד עם הרכב כלי המיתר, והביצוע בלייב נשמע כאילו זה נלקח מסרט ישראלי קלאסי. למרות שאנחנו רגילים ללהיטים הגדולים שעשו את יהורם גאון לאיש של כבוד, העיבוד המיוחד גנב פה את ההאזנה.
לצד "אישה חופשיה" שכתבו חיים חפר ויאיר קלינגר, יהורם ביצע את "לילה טוב לאהבה (הלילה הוא הלילה הוא הלילה)" ו"איילת אהבים" (מילים של נעמי שמר) והראה שעוד יכולת קוסמית שלו היא להיות שאנסונר כחול-לבן מהז'ורנל.
פרק 3 – שלישיית גשר הירקון
אבן דרך נוספת הגיעה מתל-אביב בה הוקמה שלישיית "גשר הירקון" ויהורם מספר: "היינו שלושה חברים טובים. אני שיחקתי בהצגה 'כנרת כנרת' בתיאטרון הקאמרי, אריק איינשטיין כיכב ב'אירמה לה דוס' בתיאטרון הבימה, ובני אמדורסקי חרש את הארץ עם הדודאים. אמרתי אריק איינשטיין זכרונו לברכה, בני אמדורסקי זכרונו לברכה ואני שהייתי ב'כנרת כנרת' שתיבדל לחיים ארוכים".
המיסתורין סביב השם "שלישיית גשר הירקון" בו חשבו שיש בו משהו סודי וכל מיני הסברים של אגדות אורבניות, היה לזה הסבר פשוט, כי גשר הירקון היה נקודת מפגש לאומנים, לפני שהם יצאו להופעות שלהם. ומכיוון שגאון, איינשטיין ואמדורסקי היו נפגשים שם בכל פעם רגע לפני ההופעה, נזרק הרעיון שזה יהיה שם ההרכב והשאר היסטוריה.
נעמי שמר הרעיפה עליהם בכשרונה עם שלל להיטים שביניהם היה "סרנדה לך" ו"אהבת פועלי בניין", אותו ביצע גאון, כשברקע היה וידאו ארט נוסטלגי ומרגש של השלישייה המיתולוגית.
פרק 4 – דע מאין באת
לאבן הדרך הבאה, יהורם הזכיר את השירים הגדולים והאנשים הגדולים שהיו סביבו בדרכו אל צמרת הזמר העברי. ב"שמרי לי על המנגינה" הוא הקדיש לזכרו של תובל פטר, חבר ילדות כבר מכיתה א' ואף הם התקבלו ביחד ללהקת הנח"ל, כשפטר בסה"כ ליווה ברקע את גאון והתקבל גם הוא מבלי שהתכוון לכך. לימים הוא היה גם האקורדיוניסט הראשי של התרנגולים ומשם הפך לנגן מבוקש במוזיקה העברית.
במקור, השיר "שמרי לי על המנגינה" לא כולל אקורדיון ברקע אלא במילים עצמם אך בעיבוד במופע זה, השיר קיבל מעמד מיוחד כשהמוזיקאית סלעית להב, שניגנה גם על חליל, גנבה את ההצגה כשניגנה בוירטואוזיות עם האקורדיון.
ולשיר הבא "השר מונטיפיורי", מספר יהורם גאון שלולא השיר שכתבו חיים חפר ודובי זלצר, מעטים אולי היו יודעים על פועלו של סר משה מונטיפיורי על כך שבנה נדבך נוסף בכותל המערבי, בנה את קבר רחל ואף נסע לסוריה כדי לתת שוחד[בשביל לשחרר משם יהודים.
והמשפט הבא שלו אומר הכל "שירים לפעמים הם גם כן דף בספר היסטוריה שניתן ממנו גם ללמוד". כשהוא ביצע את השיר, הקרינו ברקע את הקליפ המיתולוגי בו הוא שר את אותו להיט מתוך הסרט "אני ירושלמי" כשהוא רכב במרכבה עם דיו וסוסים.
ומשם הגענו למקום רחוק אחרי הים. הרגע שבו יהורם גאון למד משחק בארה"ב וכשהציעו לו את התפקיד הראשי בהצגה "קזבלן", הוא עזב את הכל, כדי לשחק במה שלימים הפך לתפקיד חייו, במיוחד כשהוא סגר מעגל שכילד הוא ראה בתיאטרון את "קזבלן" בכיכובו של יוסי ידין ומשם קיבל את ההשראה הגדולה להיות גם שחקן.
זה היה רגע שבו ביצע את "יש מקום", שנחשב לאחד מהשירים היפים ביותר של יהורם גאון ונכנס לפנתיאון הישראלי במיוחד בזכות סרט הקולנוע המיתולוגי.
ועוד מקום רחוק אחרי הים שעיצב את דמותו של יהורם גאון היו שורשיו הספרדיים (שבעקבותיהם הוא גם יצר את הסרט "מטולדו לירושלים").
הוא ביצע בשפת הלדינו את "אדיו קרידה", הקרין קטע קצר בראיון משותף עם אימו שרה גאון ז"ל, ששם ביצעה קטע קצר משיר הלדינו "מלך נמרוד" ומשם יהורם ביצע אותו במלואו וראו את התרוממות רוחו והתרגשותו ברגע שהוא שר עוד שיר מבית הוריו.
רגע נוסף שעיצב את יהורם גאון, היה העבודה עם נעמי שמר, אותה הגדיר כ"מלכה שליוותה את פס הקול של הארץ". הוא הוסיף: "בימים קשים, בימים של יגון, בימים של שמחה, בנצחונות, בהיפוכם של נצחונות, היא תמיד כתבה על דברים הירואים, על דברים גדולים מהחיים… היא אף פעם לא כתבה מאמי…באבי…", כשהקהל צחק הוא אמר "לא צחקתי. יש לי כבוד גדול לבאבי…מאמי…אני חושב שהיא ניסתה לא פעם אבל פשוט לא הצליחה, פשוט לא יצא לה". את השיר "כמו חצב", יהורם הקדיש לנעמי שמר ז"ל, שכתבה במיוחד עבורו.
לקט של הסרטים המיתולוגיים בהם השתתף יהורם גאון כמו "מצור", "קזבלן", "אני ירושלמי" ו-"מבצע יהונתן", הזכירו לנו שהוא לא רק זמר אגדי אלא גם שחקן ענק.
פרק 5 – שירי לוחמים
כשהקרינו את סצינת נאום המוטיבציה ללוחמים בסרט "מבצע יהונתן", הייתה ברקע נעימת "ארץ צבי" שכתבה תלמה אליגון ויהורם גאון ביצע ברגע זה, את השיר במלואו.
באבן דרך זו, הוא מבטא עד כמה הוא מחובר בכל ליבו ונפשו לפטריוטיות הישראלית במלחמות ישראל, בביצוע שירים שנכתבו על או בהשראת נפילת לוחמינו הקדושים שבזכות הקרבתם, אנו זוכים לחיות במדינה קדושה זו יום יום.
ובמיוחד בימים אלו, הוא לא שכח להזכיר לנו את המהות הישראלית למה חשוב היום באמת: "ברגע זה ממש,יש עדיין חטופים שנמקים במנהרות של שטן מבעית והם משוועים לישועה לחזור סוף סוף הביתה. מי יתן ונזכה לראות זאת במו עינינו את שובם הביתה. תודה לכם!".
לאורך כל הקריירה המוזיקלית, יהורם גאון היה ידוע בהגשתו היוצאת דופן בביצוע השירים, כך שכל מילה ומילה מורגשת גם בשפת הגוף שלו. שירי הלוחמים שביצע כמו "בלדה לחובש" ו"הנה תם יום קרב" יהורם גאון הכניס גם המון דרמה כדי שנרגיש ולו לרגע, מה עוברים הלוחמים בשדה הקרב ואף מה האמא מרגישה כשלמרות הכל, היא עדיין מנסה לאחוז בבנה.
את "בלדה לחובש" יהורם הקדיש עבור יקי, מג"ד שנפצע קשה במלחמת "חרבות ברזל", אותו פגש יהורם בשיקום. יקי נכח בקהל והתרגש מהמחווה הגדולה, במיוחד כשיהורם אמר: "אני מאחל לו ולכל המשתקמים וללוחמי צה"ל שיחזרו הביתה בשלום!".
פרק 6 – לא תנצחו אותי!
אחרי אבני הדרך המרגשים והדרמטיים בהם עבר יהורם גאון בקריירה המוזיקלית, את הטוב ביותר הוא שמר לסוף לאבן הדרך בו הוא שר את להיטיו הנצחיים והגדולים ביותר.
זה החל עם "לא תנצחו אותי", משם לעוד רומנסה שאנסונרית עם "אלף נשיקות" של צביקה פיק ז"ל ולבסוף עם הלהיט הגדול שלו "הנני כאן", שעם שיר מורכב ויפהפה כזה, מראה עד כמה הטנור הישראלי הוא זמר של פעם בדור שבאמת לא יכולים לנצח אותו, אפילו גם בתוכניות ריאליטי או בשירים של "מאמי…באבי…".
פרק 7 – הנני כאן להדרן
בכל מופע יש את הקטע של לרדת מהבמה, ולעלות לתשואות הקהל. את זה יהורם גאון חסך לנו ועבר ישר לאבן הדרך של "הנני כאן להדרן" בו ביצע במחרוזת עוד מלהיטיו הגדולים ביותר אחד אחרי השני: "איפה הן הבחורות", "כל הכבוד", "עוד לא אהבתי די", "רוזה" וכמובן כמובן כמובן "לא נפסיק לשיר".
את המופע ביקש לחתום בשיר שנחשב לאחד המזוהים עם העם היהודי "הליכה לקיסריה (אלי אלי שלא ייגמר לעולם)" ביחד עם כל הנגנים שעמדו לצידו בשורה ושאין מקום יותר מתאים לבצע אותו מאשר האמפי בקיסריה. משם האבן דרך הבאה של יהורם גאון זה הבקסטייג' והביתה ואצלנו זה הלאה…אל הפקקים.
פרק 8 – אפילוג
הגענו לאבן דרך הסופית בו אני מסיים את הכתבה, שבו אפילו רעדו לי הידיים ממעמד הנרגש שהיה בקיסריה. במהלך המופע "עוד אני פוסע" יהורם גאון במלוא מובן המילה העברית לקח אותנו למסע בו נחשפנו לאבני דרך שעיצבו אותו להיות המולטי-טאלנט הציוני הראשון ולחוויה מוזיקלית המשלבת סיפורים מרתקים, המון רגש ולא מעט רגעים של צחוק והומור.
לאלו שפספסו יש לכם הזדמנות אחרונה בהחלט, להיות במופע גדול מסוג הזה ב-18.9 בבריכת הסולטן בירושלים, בו יהורם גאון הולך לתת עוד מופע ענק בעיר הולדתו, שהיא חלק בלתי נפרד מצלמו ומדמותו.
באמת שאנחנו כיהודים וכישראלים כאחד, זכינו והתברכנו באומן של פעם בחיים כמו יהורם גאון שיודע לשיר, לרגש, להיות דרמטי ואף להצחיק עד דמעות, שנותן השראה בכל מה שקשור לעולם הבמה ובמה זה להיות יהודי וישראלי. במילים אחרות, הוא גאון הדור.
טעימה מההדרן
