מטבח
למושג "המטבח האקוסטי", או "מטבח אקוסטי" ללא הא הידיעה יש משמעות מיוחדת בתולדותיה של להקת "נקמת הטרקטור". ראשית מדובר באלבום הכולל חומרים שהוקלטו בהופעה חיה, הראשון ובעצם היחידי כך של הלהקה, הוא יצא בשנת 1996 ובימים אלו הוא "חוגג" 30 שנה. הטייטל של האלבום הגיע בעצם מהופעה שהתקיימה במועדון קטן ביפו שהיה די זעיר עבור הסאונד החשמלי הכבד של הלהקה, עובדה שהובילה את חברי ההרכב לבצע את המופע ללא כלי נגינה חשמליים ולהפוך אותו למופע אקוסטי.
הצלחתו של המופע הובילה את הלהקה להתכנס באולפן ולחזור על הביצועים באותה מתכונת אקוסטית, ולמעשה השירים הם אסופת החומר הנבחר שלהם עד אותה עת מתוך שלושה אלבומי אולפן ואלבום משותף ליצירת מחול של הכוריאוגרף אוהד נהרין.
מעת לעת, במה שקרוי, כטוב ליבם, חוזרים חברי נקמת הטרקטור לבצע את הגרסה האקוסטית ולציין את יציאתו של אותו אלבום היסטורי.
מרכז ענב
אמש התקיימה הופעה שכזו במרכז ענב לתרבות בתל אביב. זו הייתה עבורי פגישה מרגשת באשר באופן אישי לא נכחתי בהופעה של ההרכב המלא כמה שנים רבות, אמנם פגשתי את אבי בללי כסולן במופעים שונים אך לא את כל ההרכב ובוודאי לא את הנוכחי כאשר חשתי מיד בהעדרו של הקלידן הוותיק רועי ירקוני שעבר כל כולו לעשיה ויצירה בתחום המוזיקלי של התיאטרון והקולנוע. את מקומו על קלידי הפסנתר, המלודיקה, האקורדיון, גיטרת הבס ועוד כמה כלי הקשה, תפס המוזיקאי אופיר ונדר החבר בהרכב משנת 2024, אופיר הוא מרצה במכללת BPM למוזיקאים ומפיק מוזיקאי בעצמו לצד היותו מדריך צלילה. נוכחותו של ונדר על הבמה ובמהלך המופע הנכיחה פרפורמר צנוע אך מולטי אינסטרומנטליסט משובח.
המעבר של חברי הלהקה לשימוש בכלים אקוסטיים כגיטרות קלאסיות ונפח, יחד עם פסנתר הכנף והויולה של גליה חי שהתעלתה בכמה ביצועים שהוכיחו כי נגן משובח יכול לקחת את הכלי הקלאסי הזה לשלל סגנונות ועולמות מוזיקליים שונים זה מזה, צבעו את שירי הלהקה בצבע שונה מהמקובל בהופעות הרגילות, עם יותר עומק והפקה שונה.
חצי צול
אחד הרגעים המסקרנים במופע היה כאשר אבי בללי הניח לרגע את הגיטרה, סיפר על היכרותו עם כלי הנגינה הקדום של הילידים באוסטרליה – הדידג'ירדו והצלילים הייחודים שניתן להפיק באמצעותו כשהוא שולף את הפיתרון המקומי שלו – צינור פלסטי של חצי צול באורך הנכון, אותו קנה לדבריו בחנות של חומרי בניין ברמת גן ובו הפליא נשיפה ממש כמו בכלי המקורי, זאת לצד הפריטה על הגיטרה והנגינה במפוחית פה. אכן קיבלנו אבי בללי שלא הכרנו.
גם אופיר ליבוביץ, הגיטריסט הוותיק של ההרכב אחז הפעם בגיטרה אקוסטית שהפכה בידיו לכלי קצה ואקורדים משובח כשהוא מוביל את המוזיקאים קדימה על הריף של הגיטרה.
וכמובן שאביב ברק על התופים וכלי ההקשה, ביניהם מקל תיפוף שהיה בעצם חבל שריכך את הצלילים ונתן להם הדהוד מיוחד, אף הוא קיבלת את מה שקרוי רגעי החסד בסולו מטורף שהרים את האולם של מרכז ענב שהיה מלא מפה לפה לספרות אחרות.
יצירות מקור לצד המחוות האהובות
במשך שעה וחצי הגישו חברי להקת נקמת הטרקטור שורה משובחת של ביצועים ואינטרפטציות לשירים המוכרים והאהובים שכללו כמובן גם את ה"להיטים" ה"כבדים" שלהם כגרסתם לשיר האהבה משנות השישים "עפיפונים" במקור של סימון דופרי והצליל הגדול, "משחק של דמעות", שיר על כאב הפרידה שכתב והלחין אבי בללי וכמובן אקט הסיום של המופע עם המחווה הכי גדולה של להקת נקמת הטרקטור למורשת היהודית עם גרסתם לפיוט של תפילת הסליחות בעשרת ימי התשובה לקראת יום כיפור "אדון הסליחות" אליו נכנסו מתוך מש-אפ שהובילה גליה חי לשיר Memories במקור של להקת Earth & Fire ההולנדית והוא מופעי באלבום "ארונות מטבח" של נקמת הטרקטור, אשר הוביל את צלילי הויולה למחוזות אנרגטיים אקסזטיים מעל ומעבר, הפעם גליה לקחה גם את תפקיד הסולנית.
חבל רק שהרביעייה הישראלית העכשווית עם גליה חי לא בצעה כמה קטעים מתוך יצירות האלבום.
לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה
קבלו הצצה לכמה רגעים של מטבח אקוסטי בשיאו
