פלד, ממוביליי סצנת ההיפ-הופ בישראל, הוא ראפר שלא דופק חשבון. פרפורמר אנרגטי וסוחף שכל הופעה שלו מטורפת. עכשיו אחרי עשור של קריירת סולו, חמישה אלבומים, ועשרות להיטים שכבשו את המדינה, הוא משיק באמפי תל אביב את החלק השני של "כאב ודמעות", אלבומו השישי. כעת הומאז' למטאל/ רוק הנוסטלגי והאהוב ומארח את שב"ק ס' ושרדהד (הרכב מטאל).
ערב חמישי חמים ובדרכנו לגני יהושע, לאמפי תל אביב, מתחם קיץ מושלם ומרווח להופעות. יש שולחן מרצ'נדייז מפואר וחולצה בלעדית מעוצבת ל"כאב ודמעות2" עטיפת האלבום.
מתמקמים ברחבה הקרובה לבמה באמפי הענקי שאט אט מתמלא. ביריית הפתיחה מראה פסיכי (וייחודי) של מאות בני נוער מעוטרים בחולצות של פלד שמזנק עם "בעולם הבא" (" שיום יבוא ייקח אותם השד/ שהשונאים ילכו לעזאזל/ שיחפשו להם קורבן אחר/ בסוף היום צוחק מי שצוחק") והנה כמה אירוני למילים אלו בלייב, מתקבלת תוך כדי התרעה על זיהוי שיגורים לעבר ישראל בחסות החות'ים. הפסקה קצרצרה. נשארים במקום, קופצים ומשתוללים ונכנסים לעוד יותר אנרגיות עם "טופאק" ויאללה היידה היידה היידה כולם.
צבא המעריצים הנאמן של פלד המעוטרים בחולצות שלו מפגינים מפגן כח מרשים של צעירים שצורחים מילה במילה. קופצים ומשתוללים ויש גם מעגלי "פוגו". אין ספק בכלל שהנוער בועט ושולט. נכנסים לצ'יל יחסי, להרגיש צעירים לנצח בקרוז עם כל הגאנג כי "אין עשן בלי אש אני שם ת'חמש חמסה לפנים והבנגאלדש" וגם "לאף אחד לא גיליתי שבליבי כואב". אז הגיע "בלבלה" ו"קוקוס" וסחף את הנוער.
הם בטירוף על חושים, מחזה מרהיב ואני נוסטלגית בחזרה לניינטיז מרגיש כמוהם. ריספקט.
והנה מתפרצים בשירה וריקודים: מוקי, מירו, חמי, נימי נים, פילוני, פלומפי, דוידי וג׳יימס (שב"ק ס') במהלך "אין יותר טוב מזה" ומשלבים את "תרימו ת'ידיים" שלהם: "אז הנה אני בא אני ד"ר מסיבה/ דוסים שרואים אותי חוזרים בשאלה". ומתפוצצים כולם יחדיו עם "תתקעו בחצוצרה" כי עולות המעלות ויש ימבה בחורות. איזה כיף כאן. נהנים בטירוף וכמה שהשילוב של פלד עם שב"ק מפואר. הם מפנקים אותנו גם עם "המדינה בלהבות" וכמה שזה מתאים הערב, ערב ל"ג בעומר. ואיך אפשר בלי "נופל וקם" ו"המוזיקה תיקח אותי למעלה ולעומק/ הדרך ארוכה ללכת בה זה לחיות".
פלד ממשיך עם מה אני נראה לך אני שיננית שאתה פותח עליי פה (מה אני נראה לך הגאוני). ונואם בקצרה: "השוואות זה דבר מחורבן, אל תעשו השוואות, אל תסתכלו בסטורי, ההוא טוב לו. לכולנו קשה, לכולנו חרא, איזה סיפורים יש פה אללה איסטור ובניו. אני לא יותר חכם ממכם ואני אשמח לשמוע אתכם ואת הסיפורים שלכם ועל זה השיר הבא" ומבצע את "לשקר את הנצח". מבקש מהקהל להדליק מצתים ופנסי הסלולאריים משלהבים עם "אלפים".
פלד עוצר לרגע להציג את הנגנים האיכותיים כאן על הבמה: בס – עדי בנצור, די ג'יי – אור הקטן, חשמלית – הדר "גאגי" לוי, אחשלי נאצ'ה – קולות וחיזוקים, תופים – דודו ואזנה. ולראשונה בלייב "כיכר הדמעות" מתוך כאב ודמעות 2, "יום שישי נוסע לחולון דרך הכיכר של הדמעות איפה שמתים החלומות איפה שמשלמים על טעויות אני מחפש לאן לפנות תקוע בכיכר של הדמעות".
שרדהד (להקת מטאל ישראלית) שוברים את הבמה, הדיסטורשן בעננים ואמפי תל אביב עולה בלהבות. מבצעים עם פלד את "זומבי" ו"בוקר טוב בני זונות". הקהל הצעיר כאן סופר איכותי ובועט. אולטראס הדוק שהולך איתו לאורך כל הדרך בנאמנות מוחלטת. נכנסים לשרשרת הסיום עם "עזבת ת'בית" כמתבקש וכמובן "באסים בבגאז'".
שיא השיאים עם כל החברים שעלו לבמה ויחדיו בהחלט מפרקים את הפארק בסיום עם "על העננים": "תמיד אומר מה אני חושב, תמיד הולך רק עם הלב, עושה רק מה אני אוהב. לא מתעייף אני מתעלף, בלילות מרחף כמו עטלף את הזמן שורף כמו חבית נפט". על טהרת המטאל/ הרוק והחדשנות של פלד ללא פילטרים, אנו יוצאים נסחפים ,היו אלה שעתיים של ראפ/ היפ הופ ישראלי וסאונד דוקר של ביטים. ריספקט פלד נסיך הז'אנר.
קבלו כמה מהרגעים המרגשים במופע
