יום שני, אוקטובר 26, 2026

למה התפטרה השדרנית מיכל אסולין?

מיכל אסולין סאלם היא שדרנית שהחלה את דרכה בקול ישראל במתכונתו שעברה מהעולם עם פירוקו והקמת תאגיד כאן לטלוויזיה ורדיו. מיכל הגישה תוכניות בסצנת המוזיקה השחורה, "התוכנית "הפרעת קצב " ובשנים האחרונות את התוכנית "אגן הים התיכון" שהפכה לפנינה מובילה בתחום ואף עברה מפינת שידור בימי שישי בבוקר גם לתוכנית על בסיס יום יומי. באופן אישי פגשתי את מיכל לראשונה עוד כשעבדה בקול ישראל והיתה חלק מהשדרנים שעמלו על המצעד העברי השנתי לפני כעשור.

את מיכל היה ניתן לפגוש בכל אירוע ימתיכוני משמעותי וחשוב כשדרנית שידה נוגעת בדיוק בכור ההיתוך הלוהט של הסצנה הזו.

אתמול היא פרסמה בעמודה האישי בפייסבוק פוסט לפיו היא עוזבת את מקום עבודתה בשל יחס לא הולם – "אחרי תקופה לא קצרה של עשייה, יצירה והשקעה מכל הלב, קיבלתי החלטה לעזוב. לא בגלל שהתשוקה שלי פחתה, ולא כי הפסקתי להאמין בדרך – אלא כי הבנתי שלפעמים, גם כשהעבודה עצמה מדויקת, הסביבה האנושית לא מאפשרת לנשמה לפרוח. יחסי אנוש הם לא שוליים. הם הלב הפועם של כל מקום עבודה. וכשזה חסר, לא משנה כמה אתה משתדל – משהו עמוק לא מצליח להתממש. אני בוחרת לצאת לדרך חדשה, עם לב פתוח, ועם אמונה שבמקום שבו יש כבוד הדדי, פרגון, תקשורת טובה ואנושיות – הכל אפשרי."

 

אז מה התרחש מאחורי הקלעים בתחנת הרדיו של התאגיד? זו לשון התגובה הרשמית של התאגיד על החלטתה של מיכל אסולין לעזוב – "בשנים האחרונות קודמה מיכל אסולין מקצועית ואישית פעם אחר פעם, והופיעה על הבמות המרכזיות ביותר של כאן גימל. מיכל הגישה את תוכנית הפריים-טיים 'אגן הים התיכון' בכאן גימל ובכאן 11 בימי שישי (תוכנית דגל בת 5 שעות), ובשנה וחצי האחרונות התרחבה התוכנית בהגשתה גם למשדר יומי בן שעתיים. רק בשבועות האחרונים – לבקשתה – התחילה מיכל גם לערוך את המוזיקה בתוכנית. בנוסף – מיכל מגישה ועורכת תוכנית רדיו אישית, שבה היא מארחת את בכירי האומנים בישראל. לכן הטענות כאילו היחס המקצועי והאישי אליה אינו הולם, מופרכות. אנו מכבדים את מיכל ואת החלטתה ולא נפרט מעבר לכך, רק נבהיר: בתאגיד השידור הישראלי לא נוכל לעבור לסדר היום על אירועים חוזרים ונשנים שמביאים לפגיעה בשידור, במאזינים ובעמיתים לעבודה".

ובכל זאת, מה באמת התרחש שם בתחנה?...

לפני שנה מיכל אסולין הופיעה בפני ועדה בכנסת ישראל כאשר הגנה על התאגיד מפני נסיון לסגור את התחנה, הנה התיעוד. כל מילה פנינה. האם יש קשר בין "לוחמנותה" לבין היחס שקיבלה לטענתה?…

 

 

הכי חדשים

11 אלף איש לא טועים: הבזלת מנגנת

מי אמר שצריך להגיע לתל אביב כדי ליהנות מהשורה הראשונה של המוזיקה הישראלית? פסטיבל "צלילי בזלת" בקצרין...

דורון בוטניק בשביל צדדי אל אלוהים

דורון בוטניק מעולם לא הלך בתלם. הכרתי אותו לפני יותר מעשור בסצנת האינדי של דרום תל אביב,...

נובמבר רוקד: אהבה, כאב וזהות

חודש נובמבר מביא לבמות המחול בישראל שורה של יצירות מסקרנות. אהבה ואובדן, זהות ושייכות, גוף ונפש עומדים...

אלכס ליבק: האיש שלימד אותי להתבונן

מהעיתון אל קירות המוזיאון בשנות השמונים זנחנו, כמו רבים אחרים, את "מעריב" ואת "ידיעות אחרונות". את מקומם תפס...

מי באמת אשם? פיטר גריימס מגיע לאופרה

מה קורה כאשר חברה שלמה מחליטה שאדם מסוים אשם, גם כשהעובדות מספרות סיפור אחר? האם חשד הופך...

בוי ג'ורג' שולף עוד הפתעה: עופר ניסים מצטרף לחגיגה

נראה שבוי ג'ורג' לא מתכוון להסתפק בנוסטלגיה ללהיטי האייטיז. כוכב הפופ הבריטי, שישוב לישראל בתחילת נובמבר לשתי...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא