אמש התקיימה הצגת הפרמיירה החגיגית של המחזה "שישה שיעורי ריקוד בשישה שבועות" אשר נכתב במקור בשנת 2001 על ידי המחזאי האמריקאי ריצ'רד אלפיירי וכעת הוא מגיע לבימת התיאטרון הלאומי הבימה בתרגומו של ארז דריגס ובבימויו של משה קפטן.
על הבמה אנחנו פוגשים בשחקנית סנדרה שדה המגלמת את דמותו של לילי האריסון, אלמנתו של כומר בפטיסטי. לילי חיה בגפה בעיירה בפלורידה וכדי להפיג את השעמום היא מזמינה מורה לריקוד, מייקל מינטי, אותו מגלם השחקן יחזקאל לזרוב. מדובר בדמותו של הומוסקסואל נוקשה מהעיר ניו יורק.
העלילה מתחילה להתפתח על מצע סיפורי לפיו נרקמת בין שתי הדמויות ידידות למרות שוני באופיין והמשקעים שכל אחד ואחת מהם מביאים לעלילה. במשך קרוב לשעתיים הקהל מקבל חוויה מצויינת של שני שחקנים איכותיים, סנדרה שדה שגילה הוא 75 לפי תעודת הזהות מתנהגת על הבמה כמו נערה צעירה שכוחה במותניה ואתה שוכח לרגע שהיא כבר בגיל של סבתות… יחזקאל לזרוב הוא קפיץ אנרגטי שנע בתזזית מדהימה על הבמה בעודו יורה משפטים מנצחים אחד אחרי השני, עבודה מצויינת של המתרגם שהטמיע מטבעות לשון מצויינות בדו קרב המילולי בין השניים, מאבק שהופך אט אט לקרבה סמי אינטימית.
כל השכבות מתקלפות, משניהם כמובן, מסכות ושקרים מתפוררים והאמת יוצאת ומקבלת חיבוק עז מהצופים. מחזה חכם, רגיש ועמוק למרות היותו מעין ריאליטי בואו לרקוד איתי שכזה. אהבתי כל רגע.
לצד שני השחקנים הללו נוטלים חלק בהצגה הרקדנים ענבר לובלסקי ורוי גורביץ אשר מגישים ביצועים מהודקים ומבריקים לכל ריקוד וריקוד – סווינג, טנגו, וואלס, פוקסטרוט, צ'ה צ'ה צ'ה, שייק וסלואו כבונוס בעלילה. בכל ריקוד הם מפתיעים בתלבושות מדליקות חדשות אותן עיצב אביעד אריק הרמן שגם התאים לסנדרה ויחזקאל בגדים מתאימים בסצנות השונות.
הזווית המוזיקלית – כי הרי אי אפשר לרקוד בלי מוזיקה וכאן באים לטובת הסיפור שש יצירות בעריכתה של הבמאית מירי לזר.
ריקוד הסווינג
ריקוד הטנגו
ריקוד הוואלס הוינאי
ריקוד הפוקסטרוט
ריקוד הצ'ה צ'ה צ'ה
ריקוד השייק
ריקוד הבונוס – סלואו
המלצה – רקדו כל הדרך אל התיאטרון, שווה כל רגע, כאן כרטיסים ותאריכים
