יום שישי, אוקטובר 30, 2026

מוני מושונוב ומקהלת העפרוני – תיבת הפחד

השחקן מוני מושונוב משחרר הבוקר שיר בביצוע משותף עם בנות מקהלת העפרוני על פי מילותיה של המשוררת שלומית כהן אסיף ובהלחנתו של נדב ויקינסקי (מנהל מחלקת לביצוע רב תחומי באקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים). השיר מוקדש לילדי היישובים בעוטף עזה.

הסיפור מאחורי השיר מתחיל ימים ספורים אחרי ה – 7 באוקטובר. ויקינסקי נתקל בפוסט של כהן-אסיף שבו פרסמה את הטקסט של ״תיבת הפחד״, אחד משיריה החדשים, שטרם הופיע בספריה. הטקסט נגע בו עמוקות והדהד את תחושות הפחד והחרדה שאפפו את כולנו בתקופה זו.

בשבוע שלאחר השבת השחורה, נדב עמד בתור בחנות יחד עם עוד אבות מודאגים וחיפש דרכים לנעול את הממ״ד. המחשבה על משפחות נעולות בממ״דים, חרדות לגורלן, יצרה בו תחושה שואתית כמעט. אך לצד זה, הטקסט של השיר נסך בו תחושת עוצמה ואופטימיות והמון תקווה להתגבר על הפחד.

הוא בחר לפנות למוני מושונוב, שקולו האותנטי והרגיש התחבר לרוח השיר, ולמקהלת העפרוני, שמביאה איתה ניחוח של ישראליות שורשית וקולו של דור צעיר. התוצאה – ביצוע שמחבר בין עבר להווה, בין דורות, ובין הכאב של התקופה לעוצמה של התרבות הישראלית. מושונוב, בקולו הנוגע ללב, מייצג את המבוגר המנחם, לצד הילד הפנימי שבו – תום, רוך ואמפתיה שמתמזגים לכדי שירה מרגשת.

כך נדב ויקינסקי הבוקר עם שחרור השיר לרשתות – "התרגשות גדולה ועם דפיקות לב מוגברות, אני מוציא היום את השיר "תיבת הפחד" בביצוע מוני מושונוב ומקהלת העפרוני, שיר שהלחנתי ימים ספורים אחרי ה 7 באוקטובר ומוקדש לכל הילדים – לילדים שסביבנו ולילדים שבתוכנו, אלו שמפוחדים וכואבים כל כך עכשיו, וזקוקים לנחמה ותקווה. "ילד נעל את הפחד בתיבה סודית, רץ לזרוק את המפתח אל תוך שלולית". נתקלתי במילים הרגישות האלה של המשוררת שלומית כהן אסיף, אחרי השבת השחורה, בעודי עומד עם עוד אבות מבולבלים בתור לקנות קרש כדי לנעול את הממ"ד במקרה של…. ובעודי מנגן בבתי חולים ובבתי מלון בפני מפונים, משתאה לנוכח תעצומות הנפש של הרוקדים במעגלים ושרים "והעיקר לא לפחד כלל". המילים של שלומית הידהדו את כל מה שהרגשתי באותם ימים. הלחנתי אותם בנשימה אחת מתוך חיבור עמוק. פניתי למוני מושונוב ולמקהלת העפרוני, ולשמחתי הם יצאו למסע משותף איתי ועם השיר. הקול של מוני היה תמיד בשבילי התגלמות האמפתיה, החום והילד התמידי. התמזל מזלי לשתף איתו פעולה בפרוייקט הזה. מועצת הפיס לתרבות ואמנות תמכה במסגרת "אמנות בצל המלחמה". מיטל נר ביימה את הקליפ במסירות אין קץ. אינספור מוכשרים שכל אחד מהם הוא אוצר, נתנו יד בנגינה, בהקלטה ובצילום. קרדיטים בתגובה הראשונה. בתקווה לימים טובים, לשובם של החטופים ולצמיחה גדולה שתבוא מתוך הפחד והשבר "

הקליפ לשיר יוצא הבוקר ומזמין את כולנו לחוויה אמנותית שמחזקת את תחושת החוסן והתקווה דווקא מתוך הרגעים הקשים ביותר.

הכי חדשים

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...