המתופף ואמן כלי ההקשה דורון רפאלי, מי שעומד מאחורי פרויקט "טררם", התופים של להקת "אטרף" והרכב הג'אז המיתולוגי "מינואט" מוביל בימים אלו פרויקט מוזיקלי חדש בטייטל הכי פשוט וישיר – "הפרויקט של דורון רפאלי" בו נוטלים חלק המוזיקאים הפסנתרן ואיש הקלידים יאיר סתוי, נגן הבס יהונתן כהן והזמרת כרמל גוזלן בוגרת בית הספר רימון שנחתה בארץ בעקבות שהיית לימודים בבית הספר הגבוה ברקלי ולנסיה בספרד.
ההרכב של דורון עוסק בביצוע שירים ישראלים מוכרים מתוך הקאנון הלאומי המקבלים בזכות המוזיקאים המשתתפים טאצ' של עולמות הג'אז עם הרבה גרוב מהפנט שלוקח את המקור לרבדים ופינות שונות לחלוטין. דורון שמאחוריו כבר שלושה אלבומי סולו גם שוקד על חומרי יצירה מקוריים כשהוא מכוון לאלבום בכורה של ההרכב.
אז מה היה לנו אמש?
הפיאנו בר של תעשה Tassa היה מלא בקהל ואורחים כאשר הנגנים עלו לבמה ופתחו עם גרסה מיוחדת לשירו של שלום חנוך "אדם בתוך עצמו" כאשר רק הפתיח האקוסטי של דורון עם כלי ההקשה הוביל את הקהל המשתאה לעבר אקורד הנושא של השיר, הביצוע היה בעצם הסימון לקהל להאזין ולהבין להיכן נושבות רוחות הערב, עיבודים מיוחדים יוצאי דופן ובלתי שגרתיים לשירים שם הכי שגורים בפינו. דורון בעצם יחד עם יאיר סתוי לוקחים את החומרים ה"בנאליים" והמאוד "ארצישראליים" לעולמות המתווכים בין הג'אז, לסול, לרוק, פולק ועוד אי אלו סגנונות מוזיקליים במטרה להשביח את המקור ולתת לו פרשנות שונה מהמקובל, זה הצליח להם במפורש, דורון והנגנים נתנו ל"סטנדרטים" למרות שהם לא מעולמות הג'אז, פרשנות רעננה ושונה וכמובן איכותית.
על כל אלו ריחפה נוכחותה של כרמל אשר קולה הגיש את המילים והמלודיה מעל מעטפת המנגינות והנגינה. שמענו פרשנויות לשירים מוכרים כ – "שביר" של קלפטר, "מה זאת אהבה" של מתי כספי וריקי גל, ולצידם ביצועים לחומרים מקוריים של דורון וההרכב.
שיאו של המופע היה כאשר דורון הזמין את המוזיקאי דניאל וייס לעלות לבמה, על דניאל, בוגר המכללה האקדמית למוזיקה בברקלי בארצות הברית כבר כתבתי לא מעט ובכלל כלל אמצעי התקשורת עסקו בדמותו וסיפורו בעקבות השבת השחורה חזור ועסוק, אעשה זאת כעת בקצרה – דניאל יליד קיבוץ בארי, באותה שבת שחורה נרצח אביו שמואל בביתו בקיבוץ, אמו יהודית נחטפה בידי המחבלים ונרצחה בעת שהייתה בשבי בעזה. דניאל קיבל את הבשורה על אמו כאשר שהה יחד עם משלחת בני משפחות החטופים בניו יורק במסגרת מסע מאמצים להוביל לשחרורם בידי המעצמות. למרות בשורות האיוב האיומות מכל דניאל לא שקע במרה שחורה אלא הזדקף ולקח את עצמו לעבר עולם המוזיקה אותו חי כל חייו והמשיך להוביל את הבשורה המוזיקלית לצד סיפור האימה.
הספקתי לפגוש בו כאשר הגיע לאחד מערבי "ערב עוטף" בסטודיו סומה המצוי קרבת מקום ואף לפגוש בו שוב באותה מסגרת גם השבוע, גם דיווחנו במסגרת האתר על החזרה לבארי עם מוזיקאים נוספים שאסף דורון רפאלי, חיבור שהוביל לאירוח הערב כאן.
דניאל פתח את חלקו בהופעה עם תקציר על האסון שפקד אותו וביצע את השיר שכתבה לפני שנים רבות נעמי שמר והפך בימים אלו לאחד ההמנונים של התקופה – "אני גיטרה", ביצוע שלא השאיר עין אחת יבשה בקרב הקהל במועדון. דניאל המשיך עם ביצוע לשיר "ממש כמו אז" שהוא כתב הלחין והפיק ונכלל באלבום הבכורה שלו אשר יצא ממש לפני מספר חודשים בטייטל "עצבני מעודן" הכולל תשעה שירים שדניאל כתב הלחין ומבצע בהפקה והוצאה עצמית ועצמאית. בהמשך ביצע דניאל את השיר שכתב אריק איינשטיין והלחין מיקי גבריאלוב – "עוף גוזל", אותו הקדיש לאמו שלדבריו תמיד עמדה מאחורי ודחפה אותו קדימה ליצירה ואמנות.
את המשכו של הערב הובילה כרמל עם ביצוע מצויין לשירו של שמעון בוסקילה שהפך כבר מזמן המנון אהבה לאמהות "יא מאמא – מנהר לי משיתי", ביצוע שהמשיך לסחוט את בלוטות הרגש בקרב הקהל שמילא את המועדון. ההרכב ביצע גם גרסה חדשה לשיר "גורל אחד" שכתבה צפנת ירון טמיר בזמנו לעפרה חזה המנוחה, בגרסה הנוכחית מתווסף בית נוסף בקטע ראפ שמבצע דורון, השיר יצא באופן רשמי ביום ראשון אז תמתינו בסבלנות…
דניאל לא עזב את הבמה אלא חזר והצטרף להרכב לשירת "שבחי ירושלים" של אביהו מדינה בביצוע שתמיד סוחף את המאזינים,
את חלקו האחרון של הערב הקדיש דורון רפאלי לקטע בשפה האורפלית "רינדיקה" מתוך אלבומו "בית אבא" שהוקדש לשורשים המשפחתיים שלו וההדרן היה מעין תפילה ובקשה עם השיר "ימים של שקט" שכתבה ירדן בר כוכבא. סיום מצויין לערב של כאב והרבה תקווה ומבט קדימה. תודה.
כמה רגעים שנקלטו במצלמה מהמופע
