אור ראשון

״אור ראשון״ הנו פרויקט התנדבותי אותו ממנפים מספר רב של אנשי וידאו וסאונד מהמובילים בישראל. בעקבות האמונה והתקווה כי המוזיקה יכולה להוות את סדק האור הראשון שיחלץ את עמישראל מתוך העלטה של אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה. כל ההכנסות מהפרויקט קודש לארגון לתת ומערך סיוע החירום שלו עבור נפגעי המלחמה. פרטים נוספים, דרכי תרומה ניתן למצוא באתר ארגון לתת. עד כה יצאו במסגרת הפרויקט המוזיקלי ארבעה שירים המלווים בווידאו קליפים –  נטע ברזילי עם השיר "נערי שובה אלי", שי צברי ומאיה בלזיצמן עם השיר "בקרוב", אקו ותזמורת "צ'יל פיל" עם השיר "אין ממה לפחד", אלון ומקס אולארצ'יק עם השיר – "נערה במשקפיים". מדובר בשירים שכולם מכירים המקבלים מגע ועיבוד מחודש התואם לרוח הימים הללו. כאן תורמים בעין יפה איש אישה כפי יכולתם ונדיבות ליבם.

שי צברי ומאיה בלזיצמן – "בקרוב"

מאז פרוץ המלחמה, כמו אמנים רבים, שי צברי ומאיה בלזיצמן מופיעים ללא הפסק. בכישרונם הייחודי וממיס הלב הם מצטרפים ולו לרגע לקהילות המפונות, בעודן מנסות להחלים, להיאבק על החזרת חטופיהן, וגם להתאבל על נרצחיהן – והן נשארות איתן בלב בדרכם להופעה הבאה. כמה ימים לפני צילום הפרויקט, מפגש בדרכים בין שי ומאיה הוליד את הרעיון לביצוע השיר ״בקרוב״ – שיר שביצע שי בתחילת דרכו בפרויקט של עידן רייכל. השיר מהדהד את ההבטחה שהלב בימים אלו נושא יחד עם המפונים, החטופים והחיילים כאחד – בקרוב אני אחזור.

כך שי  "את לישי מירן פגשתי על הדשא בקיבוץ כרמים היפהפה. היא הגיעה לשם עם עוד משפחות מנחל עוז והאנשים הטובים של כרמים פרשו עליהם את חסותם ועוזרים להם באופן יומיומי. ההופעות בימים האלה מוזרות מאוד ושונות מכל מה שהכרתי – לכל אחת יש את הסיפור והאנרגיה שלה וכמו שאפשר לדמיין רובן לא הופכות לחפלות שמחות. עוזי הגיע איתי עם הגיטרה והתחלנו לשיר, כשהגענו ל""אנא, אנא, אנא"" קלטתי אותה בוכה בפינה של הדשא חבוקה בידיים של אחת החברות – חשבתי להפסיק אבל החלטתי להמשיך – ושרנו עוד ועוד נענים לבקשות של החברים גם לקאברים שונים ומשונים. בסוף ההופעה ניגשתי אליה ושאלתי אותה בעדינות למה בכתה? והיא סיפרה לי על עומרי שלה שנחטף לעזה בשבת השחורה ההיא וכמו שלא מפסיק לקרות בתקופה האחרונה השורות ""אנא, אנא, אנא אהובה נא חזרי אליי"" קיבלו משמעות חדשה. כשהציעו לי להשתתף בפרוייקט "אור ראשון" קפץ לי לראש "בקרוב" שלפני כמעט עשור הקלטתי עם רייכל – "בקרוב, בקרוב אני אחזור / אל השקט, אל האור / אל הרוח אל המים…", ביקשתי ממאיה בלזיצמן הנפלאה לשיר אותו איתי כי הקול והצ'לו שלה מעניקים לי כל כך הרבה נחמה בימים האלה והצטרף אלינו יובל ברוסילובסקי המקסים בנגינה. הביצוע הזה מוקדש ללישי ולעומרי ולכל החטופים שלנו שהלוואי ובקרוב תפילותינו ייענו ונחבק אותם קרוב קרוב אל ליבותינו."

נטע ברזילי – "נערי שובה אליי"

נטע ברזילי מגישה גרסת אקפלה מרעידת לב לשירה האלמותי של מרגלית צנעני, אותו כתב והלחין דני שושן, נטע מצליחה להכיל בתוכה את האיזון הבלתי אפשרי של כאב וצער לצד כוח ותקווה, שכולנו חשים בימים אלו.

כך נטע עם הסיפור החשוב שמאחורי ביצוע זה – "אומרים שזה נגע בכולם. תובל, המתופף הג׳ינג׳י שנמצא בצד ימין שלי, מנגן בלהקה שלי ויצא איתי להופעות מסביב לעולם לא פעם. והיה בשבילי אח גדול תומך כשהרגשתי לבד בדרכים. בבוקר השביעי באוקטובר, אחיו הקטן של תובל, יותם חיים, נחטף מביתו שבכפר עזה. העולם כפי שהכיר אותו התפרק. יותם הוא ילד של אור ומוסיקה. גם הוא מתופף בלהקת מטאל. בבוקר החטיפה שיותם ראה שהמחבלים בדלת, יותם לקח מקלות וניגן על השולחן בממד. כדי להירגע. אז קראתי לדגל לזהר אחי, שרון פטרובר וטל כהן, מתופפים מובילים בארץ בסדיר – והפעם רוקעים להשבתם של יותם ושל עוד 239 חטופים."

אקו ותזמורת הצ'יל פיל – "אין ממה לפחד"

מלווה בהרכב המיתרים של תזמורת "צ׳יל-פיל", אקו מבצעת גרסא מיוחדת לשיר הפתיחה של אלבומה האחרון. כמו כל שיר מאז ה-7 באוקטובר – המילים נטענות במשמעות חדשה, כאילו נכתבו עבור המציאות החדשה שלנו שעדיין מרגישה שמתקיימת בעולם מקביל הפוך לכל מה שהכרנו. ומתוך הפחד, מהדהדות המילים, הופכות לתפילה ומשם הופכות לפעולה – אין ממה לפחד.

כך אקו לביצוע החדש – "מאז ומתמיד אני מאמינה שכשאני עוצמת את העיניים אני נכנסת לחדר שבו אפשר להיפגש ולתקשר עם כל מי רוצים בעולם , חדר ללא זמן ומקום ועם כרטיס כניסה לכולם. מאמינה בזה בכל ליבי.  מאז ה7.10, רגע לפני שאני פותחת את העיניים כל בוקר – כשאני ערה והעיניים עצומות וחשוכות – אני פוגשת אותם, את הנשמות החטופות בעזה, אני מחבקת אותם , מלטפת אותם, בראשי אני שרה להם, ממלמלת ״אין ממה לפחד״, מדברת אליהם מילים של עצמה. אני מאמינה שיש לנו יכולת לשדר להם אהבה שתתן להם כח. אני מאמינה שהם מרגישים את זה, את הקריאות שלנו ברחובות שייחזרו, את הדאגה ואהבה שלנו אליהם. אני מאמינה שזה עוזר. גם אם במעט. כי הדרך היחידה להילחם בחושך היא להגביר את האור.  בתקווה גדולה שהשיר הזה יגביר את האור בלבבות שלכם ושל האהובים שלכם איפה שיהיו״

אלון ומקס אולארצ'יק – "נערה במשקפיים"

לכאורה השיר שבחרו אלון ובנו מקס אולארצ'יק לבצע יחדיו ומחדש במסגרת פרויקט "אור ראון" מגיע מעידן אחר, הוא איננו קשור לרוח העניינים, השיר שמילותיו נכתבו בידי יהונתן גפן וזכה לראשונה לביצועו של גידי גוב על פי לחן שאולארצ'יק כתב מקבל כעת טוויסט מיוחד ונוגע בלב. כאשר אלון ומקס התיישבו באולפן והחלו לנגן שרתה באורח מיידי על הנוכחים באולפן מעין רוח נעימה המציפה מעין חיוך פנימי – זו התקווה וזהו הסוד של המוזיקה הממיסה גבולות.

כך שלפנינו אב ובנו מנגנים יחדיו בתוך אולפן ולרגע אחד המלחמה שבחוץ נשכחת.