כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

קליפים חדשים

טלוי – להתראות שמי התכלת

המוזיקאי טל לוי החליט לאמץ את השיר Goodbye Blue Sky של פינק פלויד כדי להמחיש את התחושות שאופפות אותו מאז השבת השחורה, האזינו, צפו

במקור נכתב השיר Goodbye Blue Sky על ידי חברי להקת פינק פלויד כחלק מהסיפור שבאלבומם "The Wall" משנת 1979, השיר הנו בעצם זיכרון מילדותו של פינק, גיבור העלילה באלבום במהלך ההפצצות של מטוסי גרמניה הנאצית בזמן מלחמת העולם השנייה על ערי בריטניה. כילד הוא לא הבין מדוע עליו להישאר בבית כשהשמש זורחת, כשאינו מודע באמת לסכנה הנשקפת מההפצצות.

חלקו השני של השיר מבקש לגעת באותן צלקות נפשיות של פחד וחרדה שנבעו מהתחושות במלחמה גם במהלך המעבר בחזרה לחיים הרגילים שאחריה כאשר הוא נאלץ להיפרד ממחוז ילדותו ובית הוריו, משמעותו של הסלוגן "להתראות, שמיים כחולים" היא כי אפילו הדברים הקטנים שצריכים להביא נחמה הם כעת רק טריגרים לזיכרונות כואבים.

את השיר המלא כאב הזה לקח טל לוי או טלוי בשבילכם, מוזיקאי ואיש וידאו וביצע אותו אחד על אחד בנגינה בגיטרת הבס שלו כשהוא עוטף את השיר בווידאו קליפ במהלכו מתרוממת לה חומה המקבלת את השראתה מהחומה שבאלבום, חומת הלב או הנשמה, אך בגרסתו של טלוי היא בנויה מלבנים לבנים המונחים בדמותם של כל החטופים שכעת ככל הנראה אינם זוכים לראות את השמיים הכחולים.

כך טלוי עם יציאת הגרסה שלו לשיר – "השיר הזה מהדהד לי בראש מאותו יום שבת המקולל בו משפחות שלמות, זקנים, זקנות, נשים, גברים, נערות, נערים, ותינוקות נרצחים ע"י טרוריסטים בביתם. חלקם נשבים ומובלים לרצועה אחרי שעות בממ"ד אחרי שראו את ביתם נשרף ואת קרוביהם נרצחים. מוקדש לכל כיתות הכוננות והגיבורים שנלחמו, הניצולים ומשפחות השכולות שסובלים את המראות, הנרצחים זיכרונם לברכה, והחטופים שחזרתם צריכה להיות בעדיפות עליונה"

ולחשוב שמי שיצר את השיר הזה במקור ברוב גאונותו המוזיקלית הוא נגן הבס של פינק פלויד דאז, רוג'ר ווטרס, מי שכיום נמנה על שונאיה הכי מפורסמים של מדינת ישראל והעם היהודי…

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d