לכאורה סיפור קומי טרגי ודי אבסורדי שנכתב לפני יותר משישים שנה על ידי המחזאי הצרפתי אז'ין אונסקו כחלק מטרילוגיה אודות מעלליו של אחד בראנז'ה, במקרה הנוכחי הוא גם מלך שחי כבר למעלה מארבע מאות שנים והעלילה נסובה סביב ימיו האחרונים והנסיון להביאו לידי הבנה שזהו, כלו כל הקצין וצריך להתארגן לסוף שמהותו מנוחה סופית מתחת לרגבי העפר.
אולם העלילה סובבת סביב אי יכולתו להכיל את תמונת המצב, את העובדה שהממלכה קורסת, הסובבים אותו כבר לא ממש נשמעים לו וגם גופו הוא לא בדיוק מכונה משומנת היטב.
לצידו חיות שתי נשותיו, זו הוותיקה המלכה מרגריט המגולמת היטב בידי השחקנית קרן מור וזו הצעירונת הרעננה והחלקה המלכה מארי אותה מגלמת השחקנית נטע גרטי. המלך עצמו בראנז'ה הראשון, מגולם על ידי השחקן רמי ברוך ולצידם דמויות נוספות, איה גרניט שבא בתפקיד המשרתת הכנועה , מתן און ימי בתפקיד השומר ומיכה סלקטר בדמות רופא המלך שהוא גם, לדבריו פרוקטולוג רחמנה ליצלן…
העלילה נפתחת עם קריסת הארמון לצד קריסת המשילות והחיים בכלל. המחזה, למרות שנכתב לפני מעל לשישים שנה משיק בתוכנו ורעיונותיו לימינו אנו ובעצם מהווה מעין ביקורת לעלילה האבסורדית שמתרחשת לנגד עינינו בשנה האחרונה במדינה הקרויה ישראל.
רמזים לא מעטים מביאים את האקטואליה לידי נוכחות במהלך המחזה, מה שמוביל לתוספת פרצי צחוק או מחיאות כפיים במהלך ההצגה, היא כשלעצמה משוחקת היטב ואף למעלה מזה על ידי הקאסט המתעלה על עצמו ובמיוחד רמי ברוך שעושה כאן עבודה מושלמת.
את הגרסה הנוכחית, באשר המחזה בתרגום לעברית כבר עלה בארץ בשנת 1963 בתיאטרון הבימה בבימויו של אטיין דבל ובשנת 2013 הוא עלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי בבימויה של רנה ירושלמי, בשנת 2021 במסגרת סמינר הקיבוצים בבימוי של מתן דרעי בדש ואף הגיע בשנה האחרונה לבימתו של תיאטרון תמונע, תרגמו לנוסח עברי עירו רובינשטיין יחד עם תום חודורוב, על הבימוי רובינשטיין עצמו.
בימת המחזה עשוי באופן מינימליסטי ומרומז, מקרינה את האווירה הנדרשת לאפלולית קץ הזמן והחורבן בארמון, על כך אחראי מעצב התפאורה ערן עצמון. על התאורה אחראי במבי או בשמו המלא אבי יונה בואנו שהצליח לדייק את משחקי האור והצל כדי לקבוע את מעטפת האווירה ברגעים הנכונים, הוא גם תרם כמה פנסי לוקס שאמורים ליפול על הרצפה בקול רעש אדיר במהלך המחזה כדי להחרידנו ממקום מושבנו. גם לתלבושות חלק לא מבוטל ביצירת התמונה הסופית במחזה ועל כך מגיע תודות לאורנה סמורגונסקי.
ואז נשאלת השאלה – ומה לתפקיד המוזיקה במחזה? כאן נכנס לתמונה המוזיקאי רועי ירקוני (מקים ההרכב פאניק אנסמבל וחבר בלהקת נקמת הטרקטור) הדי פעיל בתחום יצירת פסי קול לתיאטרון, למחול ולסרטים. את ירקוני מעבר להופעות הרוק פגשתי על הבמה במחזה נוסף של הקאמרי – "בנו של מושיקו הגדול", מדובר בנגיעות מוזיקליות המדגישות את האווירה והסיטואציות על הבמה. את החיבור של הצלילים להתרחשויות הבימתיות תוכלו לטעום בטריילד הרשמי שאני מצרף כאן.
ובקטנה, לשמחתי סיקרתי את פרזנטציית עונת התיאטרון החדשה של התיאטרון הקאמרי לפני מספר חודשים, המלך היה בין המחזות שהוצגו שם, הנה קטע שתיעדתי כשהכל עוד היה בשלבי חזרות ולימוד.
