פס קול שבועי
כולל וידאו

ויקטוריה חנה שרה חיים נחמן ביאליק

ויקטוריה חנה בשיר נוסף פרי עטו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק - "דב", האזינו, גם האלבום המלא יצא לאור

לכבוד חגיגות 150 שנה להולדת ביאליק שיזמו בית ביאליק ועיריית תל אביב – יפו, מעניקה אמנית הקול הבינלאומית ויקטוריה חנה שישה שירים הנכללים באלבום המוקדש לשירי הילדים של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק. השיר האחרון החותם את האלבום – "דב".

כך ויקטוריה חנה על השיר האחרון והפרויקט בכללותו – "מתרגשת להציג בפניכם את היצירה החדשה ״דוב״ קליפ שישי ואחרון מתוך פרויקט שירי הילדים שנוצר במיוחד לרגל חגיגות 150 שנה להולדת המשורר הלאומי ביוזמתם המבורכת של עיריית תל-אביב-יפו ו בית ביאליק. מאוד אהבתי לדקלם את השיר הזה לילדי כשהיו פעוטות. כשדיקלמתי אותו, ממש יכולתי להרגיש את צעדיו הכבדים של הדוב בפה שלי. תמיד שאלתי את עצמי: למה התכוון ביאליק? מי זה הדוב הזה שככה מתרגשים לכבודו ומפחדים ממנו? עבורי היצירה של ביאליק מתארת את השליט ואת פחד ההמונים ממנו. אני מרגישה שהמין האנושי יצר לעצמו מלכודת שהוא עצמו לכוד בתוכה."

בָּא, בָּא – מִי הַבָּא?
דֻּבָּא, רַבָּא, רַבְרְבָא!
צוֹעֵד צָעֹד וְהִתְרַפּוֹת,
כֶּבֶד בָּשָׂר, כֶּבֶד כַּפּוֹת,
נַפְּצוּ סִירוֹת, שִׁבְרוּ סַפּוֹת,
עִרְכוּ שֻׁלְחָן, פִּרְשׂוּ מַפּוֹת,
קַדְּמוּ פָּנָיו בַּכֵּילַפּוֹת.
בָּא, בָּא –
בָּרוּךְ הַבָּא,
דֻּבָּא, רַבָּא, רַבְרְבָא!

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: