יום שלישי, ספטמבר 8, 2026

געגועים לחיבוקים חמים וריקודים שמחים

חפירה קצרה – השנה לא הזדמן לי להגיע לאירועי פסטיבל סיגדיאדה בתל אביב, את הפיצוי לכך לקחתי לעצמי אמש באחת ההופעות הכי שמחות והכי גרוביות שזכיתי לחוות. הנה כל הסיפור לפניכם.ן

אמש חתמה תזמורת מזרח מערב בניצוחו של תום כהן את עונת ההופעות הנוכחית, הפעם הוקדש הקונצרט לשניים מטובי הזמרים בני העדה האתיופית, כוכבים בינלאומיים – אסתר רדא וגילי יאלו, זמרים ושחקנים המוכרים ברחבי העולם.

הקונצרט שנערך בטייטל "טזטה – Tezeta" המילה בשפה האמהארית שמשמעותה געגועים, אכן הוקדש לשורשים של אסתר וגילי אשר במהלך הקריירה המוזיקלית כמו גם המשחק שלהם חזרו בעצמם לשורשים הללו והביאו את הצלילים, המנגינות והמקצבים היישר אל תוך הסצנה המוזיקלית המקומית שקיבלה אותם באהבה רבה.

המנצח תום כהן היטיב לשבץ במהלך הקונצרט גם את הרגעים והביצועים של מספר כוכבים נסתרים מתוך התזמורת שלו, המופע נפתח בקטע אינסטרומנטלי בשם – Storm בהובלתו של נגן חליל הנאי של התזמורת יצחק ונטורה, מי שמהווה חלק מהטריו שבלב התזמורת קרי – קנון, חליל ועוד. אכן פתיח המציג את הווירטואוזיות של הנגן המאוד צנוע בהווייתו לפני שאנחנו מתכנסים אל שלב הגרוב המטריף של גילי ואסתר.

יצחק ונטורה, נגן חליל הנאי. צילום יובל אראל
יצחק ונטורה, נגן חליל הנאי. צילום יובל אראל

כמה מילים על גילי ואסתר, ההיכרות שלי עימם ארוכת שנים, עוד מהימים שגילי היה חבר בלהקת הרגאי "זבולון דאב סיסטם" ואסתר רק פרצה לתודעה המקומית כשהם פוצצו את מועדון בארבי. מדובר בשני זמרים מצויינים אם לא מעולים ומשובחים (חנפן אני…) שלקחו את השורשים המשפחתיים והקהילתיים למקומות מטורפים בפסטיבלים חובקי עולם.

אז אחרי הקטע האינסטרומנטלי מצטרפים גילי ואסתר לנגנים על הבמה ופותחים בקטע הנקרא – אדבאייווש, גרוב מרקיד ומדליק שסוחף מחיאות כפיים מכל הקהל. אסתר מותירה את גילי לבדו על הבמה ואנחנו מקבלים כעת מופע שלם של גילי יאלו עם שורת הלהיטים באמהרית שהוא כתב ומבצע כבר שנים ארוכות יחד עם שיר חדש שלוקח אותו לשורשים המקומיים קרי בשפה העברית, קיבלנו ביצוע ראשוני בפומבי וזה היה מעולה.

כדי לחתום את המופע הסולו שלו אסתר מצטרפת לגילי לשיר נוסף באמהרית.

גילי יאלו, געגועים. צילום יובל אראל
גילי יאלו, געגועים. צילום יובל אראל
גילי יאלו, געגועים. צילום יובל אראל
גילי יאלו, געגועים. צילום יובל אראל

וכעת, מה שקרוי בחציון המופע, מזמין המנצח את הקלידנית של התזמורת שרון מנצור להניח בפני הקהל את היצירה הבלעדית שלה המלווה בנגני התזמורת במיוחד סקשן הקצב, שרון לוקחת את הרגע עם המקלדת האלקטרונית לסשן גרוב ימתיכוני בואכה האוריינט הקלאסי עם מאוולים אינסטרומנטליים לצד ביטים מרקידים, הרגליים שלי כבר דופקות על רצפת הפרקט המכסה את מקום מושבה של התזמורת בשגרת קונצרטי האופרה, אופס שכחתי לספר לכם שעם תחילת המופע קלטתי שכמה מושבים בשורה השנייה ממש מול הבמה פנויים והקמתי עליהם התנחלות מטעמי אידאולוגיה הגורסת שטוב מאוד להיות כמה שיותר קרוב.

שרון מנצור, קלידים וגרוב. צילום יובל אראל
שרון מנצור, קלידים וגרוב. צילום יובל אראל

שרון מסיימת את הקטע שלה, שהיה אדיר וכעת זהו זמן מופע הסולו של אסתר, המגישה לקהל את מה שקרוי מרכולתה, אסופת שירים שנעים בין הריתם אנ בלוז שהיא התמחתה בו לבין השורשים מאתיופיה שצרובים בנשמתה וכמובן את להיטיה הכי גדולים, בראש ובראשונה את השיר Life happens שהוא ל מעשה אחד מלהיטי האר נ בי הכי גדולים ששמעתי אי פעם ואני מאזין לסוגה הזו עוד מעומקן של שנות השבעים במאה שעברה…

אסתר רדא, געגועים. צילום יובל אראל
אסתר רדא, געגועים. צילום יובל אראל
אסתר רדא, געגועים. צילום יובל אראל
אסתר רדא, געגועים. צילום יובל אראל

גם הרגעים הכי טובים מגיעים לסיומם כאשר אסתר וגילי מתאחדים שוב על הבמה עם פניה לקהל לקום על רגליו ולהתקדם לבמה, ברור שהייתי שם, חמישה ס"מ מהבמה בתוך הגוף שלי הרוקד מעצמו ומכאיב לכפות ידייו עם מחיאות הכפיים תוך כדי ובסופו של כל שיר.

השניים חתמו את המופע בהילולה עם שני שירים באמהרית – טנשה ו- אשקרו, מותירים לי טעם של עוד, איזה כיף זה היה ומי שלא נכח פשוט הפסיד.

גילי, אסתר ותום, געגועים. צילום יובל אראל
גילי, אסתר ותום, געגועים. צילום יובל אראל
תום כהן, המנצח. צילום יובל אראל
תום כהן, המנצח. צילום יובל אראל

בסיומו של הערב עוד סיבר תום כהן את אוזני נו בתוכניות לעונה הבאה של קונצרטי תזמורת מזרח מער וממה ששמעתי ממנו אני סבור שכדאי מאוד מאוד לעקוב. רק אציין שהתזמורת תיפתח את אירועי פסטיבל ישראל הקרוב עם מופע דיווח ימתיכוניות מטורקיה, יוון וישראל. תעקבו
לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה מהמופע

קטע מסיום הקונצרט, וידאו ועריכה באדיבות אבי נישניבר

הכי חדשים

שנה אחרי המופע הקודם: אזיליה בנקס חוזרת לאמפי תל אביב

שנה בלבד חלפה מאז אזיליה בנקס הרעידה את אמפי תל אביב. כעת היא כבר מסמנת את המפגש...

אופק אדנק פותח את הבית ואת הפצעים

אחרי סדרת להיטים שכבשה את המדינה, אופק אדנק ממשיך קדימה. הבוקר הוא משחרר את ״נתתי לך בית״,...

אלדד ציטרין תופס, משחרר ובונה הכול מחדש

ישנם מוזיקאים שמקליטים שיר באולפן, ואז משחזרים אותו על הבמה. אלדד ציטרין מעדיף להפוך את הסדר. הוא...

25 מיליון שקלים: מרכז תרבות אניס ביפו מתחדש

מרכז תרבות אניס משמש במשך שנים עוגן תרבותי לתושבי יפו. מגיעים אליו כדי לצפות בסרט, בהצגה או...

עלמה גוב היא האמנית פורצת הדרך של א.מ.י לשנת 2026

יש אמנים שמלווים אותנו במשך עונה אחת, ויש כאלה שהופכים לחלק מסיפור חיינו. בדצמבר הקרוב יוקיר איגוד...

קיפוד הזהב 2026: אלו הצגות הפרינג׳ שעלו לגמר

תיאטרון הפרינג׳ פועל הרחק מהמנגנונים הגדולים ומהתקציבים הנדיבים. דווקא מתוך המגבלות הללו צומחות לא פעם היצירות המסקרנות,...

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פטיפון משיקה מועדון חברים חדש למוזיקאים

מאז שהתקליט התמוסס בין רגליו של הדיסק, עולם המוזיקה עבר כמה גלגולים. בהמשך כמעט נעלם גם הדיסק...

פרנק־אן־פורטר עזב את הטירה – טים קארי הלך לעולמו

השחקן והזמר הבריטי טים קארי הלך לעולמו בגיל 80. מנהלתו אישרה כי מת בשלווה בביתו בלוס אנג׳לס....

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא