ירון פישמן, בן 55, יליד קיבוץ חצרים ומי שנמנה על אנשי "חבורת אטומיק", להקת פולק ישראלית שפעלה בין השנים 2002 ועד 2019 עת יצא אלבומם האחרון – "אלבום ישן". כאמור הלך היום לעולמו בעקבות סיבוכים של דלקת בלבלב שהחלו לפני מספר חודשים.
את ירון ולמעשה את כל חבורת אטומיק הכרתי ותיעדתי בזמנו עוד בטרם החלטתי לפתוח את הבלוג של יובל אראל, אחת ההופעות הראשונות אותן תיעדתי הייתה בשנת 2009 במועדון סאבליים שאף הוא כבר לא קיים. מאז הספקתי לתעד את להקתו של ירון במספר הזדמנויות עד שמטבע הדברים הדרכים הלכו אט אט ופנו לכיוונים שונים.
כך ספד לו חברו המוזיקאי דני אברג'יל – "היום בבוקר עזב את העולם הזה חברי הטוב ירון פישמן. אני מרגיש המום, עצוב וקצת כועס. אני מבטיח לכם שהעולם הזה חד משמעית פחות טוב בלי האיש היקר והמיוחד הזה ואני רוצה לספר לכם קצת על ירון ומבקש שתקראו, כי אין הרבה אנשים כמו ירון ומן הראוי שתדעו מי היה ואולי תקבלו קצת השראה להיות טובים יותר, אני יודע שאני קיבלתי ממנו המון. ירון היה איש מוכשר, חכם וחריף, חייו הבוגרים התנהלו בשני מישורים עיקריים, האחד היה מוזיקה – ירון היה מוזיקאי מוכשר ואוהב מוזיקה נלהב, והשני היה תעשיית ההייטק – ירון הצטיין בכל מה שנגע בו בתחום. אבל, ויש כאן אבל ענק, לירון היה עוד כישרון אחד מדהים, כל אדם שירון פגש, הפך להיות חבר שלו, לאיש היו מעגלי חברות אינסופיים מכל מישור ותחום שאתם יכולים לחשוב עליו, וירון תמיד חשב על חבריו, הם גרו במוחו וירון לקח אותם איתו לכל מקום שאליו הזדמן לו להגיע. אם יצר בעצמו או שנפלה בחלקו הזדמנות להקים פרוייקט עבודה יוקרתי, ירון ריצף את כל תפקידי הפרוייקט בחבריו, הוא חילק הזדמנויות ופתח דלתות ושינה חיים של אנשים. בכל פעם שירון הקליט אלבום הוא הקפיד לנגן עם חבריו ותמיד שכר חברים להקליט, למקסס ולמסטר. לכל הרפתקאה, חוויה, פרוייקט רווחי, הזדמנות לפרנסה, ירון הביא את אינספור חבריו, פירגן נתן ועזר בשיא הצניעות ומעולם לא ביקש דבר וחצי דבר, אני יודע כי אני הייתי ועודני אחד החברים הללו, ירון שינה את חיי יותר מפעם אחת ואני בהשראתו העברתי זאת הלאה והכרתי לו עוד חברים שגם את חייהם הוא שינה. בעולם שבו אנשים מתקשים לפרגן, לתת, לאהוב ולעזור, ירון יישם את כל הערכים הללו כחלק מובנה ממנגנון חייו, ללא מאמץ וכאילו שזה מובן מאליו שכך נוהגים בחברים. ירון גם היה איש נורא מצחיק, הוא היה ספרן של סיפורים משעשעים ובדיחות וידען גדול בהמון תחומים ובמשך עשרים וארבע שנות היכרותי עם האיש לא חוויתי דקה משעממת במחיצתו. אני לא זוכר מתי חשתי כאב כה חד ועצב כה עמוק על לכתו של אדם קרוב, אני חש כאילו משהו משמעותי הסתיים בעולם עם לכתו של ירון. נוח על משכבך בשלווה חבר יקר. אם אתם מכירים חברים נוספים של ירון, תייגו אותם, ותייגו אותי בשלהם כדי שנוכל ביחד לספר לעולם על האיש המיוחד הזה."
לזכרו אניח כאן את אלבומי להקתו "חבורת אטומיק"
