חדשות הסצנהחדשות מקומיות
כולל וידאו

המופע של אמסלם…

ח"כ דודי אמסלם גנב את ההצגה לזמרים קובי פרץ וחנן יובל במועדון גריי מודיעין, היינו שם

המחטף של חבר הכנסת דודי אמסלם, שלושה שבועות אחרי שהזמר והיוצר חנן יובל סירב להזמנה לבוא ולהופיע במהלך יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל במשכן הכנסת והשיב להזמנה בזו הלשון – "לכנסת הזאת, של אלמוג כהן, של דודי אמסלם, של החברה גוטליב, של גלית דיסטל, של אריה דרעי שנהנה מההומור של אלמוג כהן, של יו"ר הכנסת, שבמקום לגעור בטינופות הוא אוסר על הצילום שלהם, שלא ידעו בחוץ, ועוד ועוד – שאמשיך? ואין אפילו צדיק אחד שיקום ויזעק, רוני יקירי – זאת לא הכנסת שלי. לשיר שם בפני גסי הרוח האלה זה לעשות שקר גדול לעצמי. אוכל לא חסר ולא יחסר בבית משפחת יובל. על היושרה עבדתי כל החיים. הייתי חייב לכתוב לך. בהצלחה ושבת שלום", הוא נענה להזמנתו של הזמר קובי פרץ אשר שמו עלה בפיו של אמסלם כזמר שיופיע במקומו של יובל והצטרף אליו להופעה שהתקיימה אמש במועדון גריי בעיר מודיעין.

ברור לכם כי המופע הוכרז מיידית כסולד אאוט ואכן אמש כאשר הגענו למועדון הוא היה מלא עד אפס מקום.

קובי פרץ פותח את המופע במחרוזות להיטי חפלה. צילום יובל אראל
קובי פרץ פותח את המופע במחרוזות להיטי חפלה. צילום יובל אראל

כמה רגעים לאחר השעה עשר עלה הזמר קובי פרץ לבמה כשהוא מלווה בהרכב נגנים והחל להרים את המועדון באוויר עם מיטב להיטיו ומחרוזות חפלאיות מוכרות, מועדון גריי הפך ברגע למועדון ימתיכוני קלאסי. גם הזמרת אתי ביטון הצטרפה לקובי פרץ על הבמה והשמחה הייתה רבה.

קובי פרץ ואתי ביטון, רגע לפני המפגש המשולש במופע. צילום יובל אראל
קובי פרץ ואתי ביטון, רגע לפני המפגש המשולש במופע. צילום יובל אראל

כשהוא מסיים את החגיגה עם ההמנון סה לה וי (זה החיים) עוצר קובי את הכל ומזמין את חנן יובל לעלות לבמה ולהצטרף אליו, הוא ביקש מהקהל לתת כבוד ואכן הקהל הגיב במחיאות כפיים.

קובי פרץ ח
קובי פרץ ח"כ אמסלם וחנן יובל בגריי מודיעין. צילום יובל אראל

אולם מי שגנב את ההצגה משני הזמרים שביקשו לייצג את שני קצוות העם במחוות פיוס מוזיקלית היה חבר הכנסת דודי אמסלם אשר עלה לבמה והצטרף אל השניים בשירת השיר – "שהשמש תעבור עלי" וחיבק את שניהם. קובי וחנן המשיכו בדואט נוסף בשיר "כמה אהבה" ולאחר מכן הותיר קובי פרץ את הבמה לחנן יובל שאחז בגיטרה הקלאסית שלו ושר לקהל את השיר – "אם השיר הזה נשמע לכם מוכר". גם כשהוא על הבמה ללא הגיבוי של קובי הקהל המשיך להריע לו ולתת כבוד.

רגע אחרי שיובל ירד מהבמה המוזיקה התגברה וצלילי החפלה המרקידה חזרו בבת אחת. אנחנו כבר היינו בדרכנו בחזרה לגוש דן…

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: