אני לא יודע מה הייתה תגובתו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק לו היה צופה בווידאו קליפ המתעד את חנה ויקטוריה מבצעת את הגרסה שלה לשיר "פיך עם פי" שהוא כתב אי שם בשנות העשרים של המאה שעברה (יש האומרים 1924), במקור השיר נקרא "מבין עפאים" ולאחר מכן הוכתר בשם "ציף ציף" כמות מילות הפתיחה אשר שונו בהמשך ל-"ציץ, ציץ, צוויץ" מלשון הציפור מצייצת ולא מצפצפת, בסופו של עניין נקרא השיר – "ציפורים ודובדבן" והוא הולחן לראשונה בידי יצחק אדל ומאוחר יותר בידי נחום נרדי. מה שבטוח שלו ביאליק היה חי כיום היה מאוד נהנה מהפרשנות הווקאלית של חנה ויקטוריה ולבטח גם מהצבעוניות הניבטת מהקליפ ובמיוחד מאודם שפתותיה כאודם התותים שהיא נוגסת.
לרגל הפרויקט לציון 150 שנה להולדתו של חיים נחמן המופק על ידי מוסד בית ביאליק ועיריית תל אביב יפו, החליטה ויקטוריה חנה לבצע שישה משיריו, הארבעה ראשונים מתעסקים בציפורים – "שובך", "ציפורים ודובדבן", "שירת הציפורים ביער" ו "קן לציפור". שני הסרטונים הנוספים "גולם איש" ו "דוב". הלחן הנוכחי נכתב בידי חנה ויקטוריה ועל העיבוד המוזיקלי אחראי אבשלום אריאל.
כך חנה ויקטוריה על העבודה החדשה עם שירי המשורר הלאומי – ״לביאליק היה רקע של תלמיד חכם במלוא מובן המילה, הוא מצטט פסוקים בשירתו ומפרק את השפה, עבורי זאת זכות עצומה להכניס אותו לפה שלי ואני מקווה שגם הילדים יקשיבו וישירו אחרי. את השיר "ציפורים עם דובדבן" הלחנתי ושרתי לילדים שלי כפעוטות. הפה הוא כלי העבודה שלי כאמנית קול, הטקסט מתעסק בפה, צלילי המילים נתנו לי הרבה השראה. בסרטון נאכלת המילה כמו פרי. והמשפט״ פיך עם פי״ הופך לחומר ולמילה אחת- ״פיכעמפי״ כמו מיזוג של שני פיות."
