עד שראיתי אמש את המחזה "פאריד אל אטרש" בתיאטרון יפו הייתי בטוח שהזמר והשחקן יפה העיניים הוא יליד מצרים. הרי בעצם גדלנו עליו ועל שירתו עת כיכב בעשרות סרטים ערביים אשר הופקו במצרים שרובם הוקרנו בזמנו בימי שישי בערוץ הראשון בישראל, הקרנות שריתקו רבבות אל מול הטלוויזיה. שיריו הרבים שהפכו ללהיטים זכו לביצועים ברבות מהחפלות המזרחיות וחלק לא מבוטל מלחני שיריו "זכו" לעיבוד ותרגום בעברית
אולם מסיפור חייו שנגלל לפני ולפני עשרות צופים באולם המצוי במבנה בן מאות השנים ביפו העתיקה נודע לי כי פאריד הוא בעצם נסיך דרוזי מהררי סוריה אשר גלה עם משפחתו לשבור שבר בדלתא המצרית, שם בזכות כשרונו כזמר, מלחין ושחקן הוא הפך לאחד הזמרים והכותבים החשובים במוזיקה הערבית של תחילת המאה שעברה. כאמור חלק גדול משיריו אומץ על ידי זמרים וזמרות ישראליים נחשבים, אפילו אחד משיריו הפך למערכון הכי מצליח של הגשש החיוור – יַא עַוַאזֶל פַלְפֶלוּ.
המחזה אשר נכתב על ידי הבמאי ומנהל תיאטרון יפו יגאל עזרתי, הוא חלק מהטרילוגיה הערבית של תיאטרון יפו, לצד המחזה על אום כולת'ום המגולמת על ידי גלית גיאת, והמחזה על עבד אל חלים חאפז – חלימיאת, אף הוא בכיכובו של זיו יחזקאל המתגלה כאן כשחקן מצוין שקטעי השירה שלו מסתמכים לא אחת על תיעודי הווידאו הרבים של פאריד בהעמדה על הבמה, חושף בתצורת רביו מוזיקלי בפני הצופים את סיפור חייו של הזמר פאריד אל-אטרש שהחל כנגן בקברט של מדאם בדיעה בסיאני בקהיר בתחילת המאה שעברה, מציג את הקשר ההדוק שהיה לו עם אחותו הצעירה אמאל ששינתה את שמה לאסמהאן והפכה בעצמה לזמרת מבטיחה אשר חייה נגדעו וגופתה נמצאה במכונית שדורדרה לנילוס, ממשיך בהצגת רגעי הפריצה שלו במקביל הן כזמר והן כשחקן קולנוע, דרך פרשיות האהבים שניהל עם הרקדנית סמיה גמאל, המלכה המצרית נרימן צאדק והזמרת הישראלית מאיה קאזאביאנקה ועד לתקוותו שהזמרת אום כולת'ום תבצע את השירים שכתב והלחין.
לצידו של זיו יחזקאל בתפקיד פאריד מצויים על הבמה ראודה סלימאן בתפקיד בדיעה בסיאני וכן כמובילת סיפור העלילה וכמה קריצות אקטואליות אל מול הקהל, ראודה תיבלה את העלילה באווירת "הסרט הערבי של יום שישי" לאלו שזכו לצפות בזמנו, ראודה משחקת גם שתי דמויות נוספות- את אמו של פאריד ואת הזמרת המצרייה אום כולת'ום, השחקן זיוואר בהלול המגלם אף הוא שתי דמויות – הפסנתרן במועדון הקברט של בדיעה וכנסיך הדרוזי חסן מסוריה המתחתן עם אסמהאן, השחקן ג'ורג' אסקנדר מגלם את אחיו של פאריד – פואד ואילו השחקנים הדר דדון מגלמת הן את אחותו אסמאהן והן את סמיה גמאל רקדנית הבטן. ובהמשך למשחקה של ראודה ראוי לציין כי המחזה בוים כך שינגיש אווירה עממית המתקשרת עם הקהל, לא רק בקריצות על הדרך אלא אף בהזמנת צופים שנבחרו באקראי להצטרף לחגיגת הריקודים במועדון הלילה המצרי.
במהלך ההצגה נחשפים הצופים גם לקטעי וי ארט ווידאו נדירים מתוך סרטים ותיעודים שונים מהמאה שעברה הן של אסמאהן והן של פאריד כרקע לשירתו של זיו יחזקאל המלווה אף בטקסט בשפה העברית (באותיות עבריות) לצד תרגום בעברית, כך שגם שיכנוז כמוני יכול להבין על מה שר במקור פאריד, כן הוא שר המון על אהבות, אכזבות, לבבות שבורים ורומנטיקה
הרשו לי עוד כמה מילים על השחקן והזמר זיו יחזקאל – את זיו ראיתי לראשונה מעל הבמה במסגרת פסטיבל גלוקאלי שארגן אופיר טובול במועדון בארבי לפני שנים רבות, שם הוא ניגן בכינור ושר לצידה של נסרין קדרי, אז זמרת יוצאת ריאליטי של אייל גולן את השיר של אום כולת'ום, איך לא – אינתא עומרי, כבר אז הבנתי שמדובר בזמר יהודי מאמין (חובש כיפה) שהוא יותר טוב מכל זמר ערבי בישראל. בהמשך הדרך זכיתי לראותו שר לצידה של נסרין באירועים נוספים תוך שהוא נכנס חזק אל הצד האמוני עד כדי הפרדה בין נשים לגברים על הבמה.
וההמלצה שלי – אל תלכו להצגה, תרוצו, היא עולה שוב בתיאטרון יפו בתאריך 16 במרץ, אל תתמהמהו, הכרטיסים נחטפים, כאן לינק לרכישה.
לקריאה נוספת בהסתמך על אינפורמציה שהודפסה על גבי עלון המחזה שחולק לצופים – כתבתו של איל שגיא ביזאווי בעיתון הארץ – "40 שנה למותו של גדול זמרי ערב: מדוע פריד אל־אטרש לא קיבל את הכבוד המגיע לו?"
הנה שתי דקות של טעימה על קצה המזלג מתוך המחזה (צילום סלולארי)
