קליפים חדשים

התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד ופטריק סבג מארחים את בניה ברבי – שינויי מזג האוויר

שירו של שלמה ארצי מקבל טוויסט עם חיבורים מרתקים של תזמורת, מעבד וזמר - "שינויי מזג האוויר", הטו אוזן

התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד משלבת כוחות עם פטריק סבג, יוצר ומפיק מוסיקלי בטרילוגיית שירים – גרסאות כיסוי מפתיעות המתכתבת עם פעילותה של התזמורת בתוך הפסקול המוזיקלי הישראלי.  כל שיר הוא חלק מפעילותה הענפה של התזמורת והחיבור המיוחד שלה לעיר אשדוד ולתרבות הישראלית. בניסיון מאתגר לספר את סיפורו של כל שיר ולתת פרשנות חדשה לקלאסיקות ישראליות בשפת המוסיקה האנדלוסית והעכשווית כאחד.

לשם כך חזר פטריק סבג לסגור מעגל עם עיר הולדתו, אותה עזב בגיל 21, אך היא לא עזבה אותו מעולם. השיר הראשון שיצא מהפרויקט הוא ״אינתי עומרי״ בו אירחו את רביד פלוטניק . השיר זכה להערכה והשמעות.

כעת החיבור משחרר שיר נוסף בטרילוגיה כאשר בקדמת הבמה ניצב הזמר בניה ברבי המבצע את שירו של שלמה ארצי – "שינויי מזג האוויר". גם ארצי בעצמו מצוי בתוך השיר המתחדש.

על הפרויקט הייחודי מספר פטריק סבג – ״ שינויי מזג האוויר הוא ללא ספק אחד השירים החשובים ביותר בפסקול החיים שלי ושל הרבה אחרים. אני זוכר שעות של האזנה בחדר שלי בבית הורי באשדוד, מקשיב למילים המפותלות מלאות הקסם והמסתורין בטייפ קסטות החדש שקנו לי. רצף של תודעה, שכל שורה בשיר זורקת אותך לעולם שלם של פרשנויות, שמאפיינות את הכתיבה של שלמה ארצי בשנות השבעים וגם היום. השיר הזה תמיד התחבר לי למקום ילדותי אשדוד. אולי בגלל הים והגלים, אולי בגלל האנשים והשמות בחול. כשקיבלתי לידי את הפרויקט עם התזמורת האנדלוסית היה ברור לי שהאתגר האישי ביותר מבחינתי יהיה ליצור גרסה לשינויי מזג האוויר באשדודית, בסאונד אנדלוסי ספרדי. לחבר את הנקודות לנוף חדש שמורכב מתחנות חיי. למזלי יצא לי לעבוד עם ארצי ולהכיר מקרוב את דרך היצירה וללמוד מהמאסטר. ברגע שהיה לי כיוון לעיבוד, האתגר הבא היה למצוא זמר שיוכל לקחת את הקונספט הזה על כתפיו בצורה אותנטית ונקיה ובניה ברבי קפץ לי מיד במחשבה. ישבנו באולפן, בניה ואני, וחשבנו איך לגשת לתפקיד השירה ומצאנו את עצמינו מקשיבים בריפיט לשיר ומפענחים ביחד שורה שורה, בדיוק כמו בחדר הילדות שלי. ברגע שבניה הרגיש מוכן הוא נכנס להקליט את השיר בטייק אחד ומיוחד. זה היה רגע קסם כזה שקורה לפעמים באולפן, כשכל הכוכבים מסתדרים והקסם המסתורי של המוסיקה משתלט על החדר.״

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: