גיא מינטוס הוא פסנתרן ומלחין מחונן המשייט לרוב בעולמות הג'אז, אך לא רק, בשלל החיבורים שהוא מגיע אליהם אתם יכולים למצוא אותו כפסנתרן סולן בתזמורות מערביות קלאסיות. גיא שגדל בבית בו הוא ינק את המזרח והמערב כאחד הספיק לתור את העולם הרחב במסעותיו בעקבות המופעים, החל מהתזמורות בישראל, באירופה, הופיע בהודו, ברזיל, בולגריה, שוויץ, צרפת, גרמניה וארצות הברית ולבטח החסרתי מדינה או שתיים…
בפעם האחרונה שראיתי את גיא מינטוס מעל במה היה זה בערב ג'אז שהכנסותיו הוקדשו למען נפגעי המלחמה באוקראינה שהתקיים בטרמינל 4 במעמד השגריר האוקראיני. גיא גנב את ההצגה בביצוע גרסה אישית להמנון האוקראיני בנוסח סוגות הג'אז.
אמש ערך גיא מינטוס מופע שהלחים יחדיו מבחר יצירות וקטעים מתוך אריות ואופרות מערביות מוכרות עם הפרשנות שלו ושל חברי הטריו המלווה – נגן הקונטרבס ארן הרדי והמתופף יונתן רוזן, כשהם מארחים מעל בימת בית האופרה הישראלית ארבע מסולניות הבית – טל גנור, גוני כנעני, דניאלה סקורקה וענת צ'רני.
היו אלו שעתיים תמימות של פיוז'ן מוזיקלי שהצליח לחבר באופן מעולה בין אירופה המערבית הקלאסית עם המחוות לגדולי כותבי האופרות לבין המקצבים שנולדו במעבה הג'ונגל האפריקאי לפני מאות בשנים ונחתו במועדוני הג'אז של החוף המזרחי בארצות הברית. מביזה ועד גרשווין. קוקטייל מטורף ומדליק של קטעים מתוך היצירות של מוצרט, פוצ'יני, ביזה, פרסל, רוסיני, דוניצטי, אופנבך ומלחינים נוספים בעיבודי ג'אז תוססים – פמינה (חליל הקסם), כרובינו (נישואי פיגרו), רוזינה (הספר מסביליה), מוזטה (לה בוהם) ועוד. גדולתו של מינטוס בכך שהצליח להפוך ולעבד מלודיות שנוצרו עבור כלי מיתר ו\או סקצית כלי נשיפה קלאסית לטריו ג'אז קופצני ושובר שורות, היה זה תענוג אמיתי לראות איך מינטוס מלהטט את הצלילים הקלאסיים אל תוך הגרוב מבלי לפגום כהוא זה בזיכרון המוזיקלי של אותן יצירות כפי שהוא חרוט בזיכרונם של המאזינים
בפני אולם מלא מפה לפה הצליח מינטוס לסחוף את הקהל במחיאות כפיים סוערות לא אחת, במיוחד נרשמה התרשמות אדירה בסטנדינג אוביישן לקראת הסוף עם מחיאות כפיים ממושכות כשכל הבית על רגליו.
אולם מעבר לכל החנופה שלי לגיא יש לו גם סיפור, זה מתחיל בעת שהתגייס לצה"ל כמוזיקאי מצטיין המגיע מעולם הג'אז יחד עם נגנים רבים הבאים מהעולם הקלאסי, למרות זאת הוא הצליח להיפתח גם לנישה הזו, מה שהביא אותו כדבריו להיחשף לצדדים רחבים יותר של עולמות המוזיקה היה זה ביקור כחייל בבית האופרה וההתוודעות לעובדה כי חייל יכול להציג את תעודת החוגר ולהיכנס בחינם לכל מופע, עובדה שגיא ניצל עד תום וכאמור נחשף לעולמות מוזיקליים מגוונים.
את החיבור לבית האופרה הוא חיבר שוב כאשר לדבריו במהלך ימי המגיפה פנה אליו צח גרניט מנהל האופרה והזמין אותו ליצור שיתוף פעולה מוזיקלי עם הסולניות של הבית. מכיוון שעדיין לא ניתן היה להופיע בפני קהל הפרויקט הסתיים בשלב ההוא ביצירת מספר וידאו קליפים מעל בימת האופרה.
כעת כאמור, שנה וחצי לאחר תחילת הפרויקט סוף סוף הוא עלה לבמה בפני קהל, אמנם לדברי גיא זהו ערב חד פעמי ובפעם הבא, בספטמבר הקרוב, זה יראה וישמע שונה ואחר לחלוטין אולם את אחד הכובעים יש להסיר בפני הבימאית שירית לי וייס שהצליחה להפיח רוח של דרמה ומשחק במופע עם ארבעת הסולניות שאף גילמו תפקידי משחק למחצה במהלך ביצוע היצירות, דרמה רבתי הייתה על הבמה והוסיפה ערך מוסף לביצועים.
גולת הכותרת ללא ספק היה הקטע שלפני האחרון – "La donna è mobile" מתוך האופרה "ריגולטו" מאת המלחין ג'וזפה ורדי בו נטלו חלק כל ארבעת הסולניות ואילו גיא מינטוס עצמו קינח את היצירה בנגינה בו זמנית על שני פסנתרי כנף שהוצמדו תוך כדי הנגינה משני צדדיו.
היה זה אחד מערבי המוזיקה הללו שסוחפים אותך כצופה ומאזין.
לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה מהמופע
