היה זה אחד המופעים היותר איכותיים שחוויתי, וכפי שרובכם יודעים חוויתי לא מעט הופעות של אמנים מקומיים ושל אמנים המגיעים מעבר לים. חבורה גדולה של נגנים מצויינים ווקליסטיות מעולות שהגישו במשך שעתיים תמימות כמות מעולה של שירים, חלקם מקוריים של ההרכב ורובם עיבודים ללהיטים חוצי דורות, סגנונות, עמים ויבשות. סגנונם מוגדר כפוסט רטרו והוא מעין קוקטייל מוזיקלי בו מצויים טעמים ותבלינים שנעים בין אולד פאשן פופ, ג’אז, לטיני, קלאסי, ובמספר שפות – אנגלית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, ערבית ועברית.
תזמורת פינק מרטיני הוא ההרכב של תומאס לאודרדייל, פסנתר, מלחין ומעבד מוזיקלי שאסף סביבו חבורה מוכשרת של מוזיקאים, נגנים ווקליסטיות – צ'יינה פורבס וסטורם לארג', עדנה וואסקז ווקליסטית המלווה עצמה בגיטרה אקוסטית, ג'ימי הרולד ווקליסט אורח, מיכאיל לוסיפוב בחצוצרה, אנטוניס אנדראו בטרומבון, ניקולאס קרוזה בכינור, פיל בייקר בקונטרבס, דן פיינל בגיטרות, שלישיית מתופפים ונגני כלי הקשה – בריאן דייויס, מיגואל ברנל ואנדרו בורגר, נגן כל הקשה נוסף שגם הוא שר ומצויין – טימותי נישימוטו.
היה זה ביקורם השני של המוזיקאים בישראל, לאחר שהרימו כאן את הבמה והקהל לפני שלוש שנים, ממש לפני המגיפה. לחבורה הזו יש מדף אלבומי מוזיקה הכולל תשעה אלבומים
כאמור כל החבורה הזו בצעה אמש בפני כאלפיים רוכשי הכרטיסים שמלאו את האנגר 11 בנמל תל אביב בהפקה משותפת של אגואיסט ומיוזיק ביזנס, ביצועיים ייחודיים, חד פעמיים ומרגשים של שורת להיטים המגיעים מכל קצוות העולם כולל מחווה לפיוט תפילה יהודי.
רגעים של היי לייטס היו למכביר במהלך המופע, אם זה בקטעי השירה עצמם, אם זה בנגינת סולו ואימפרוביזציות (שהיו מדוייקות ומתואמות להפליא, פרי חזרות והופעות רבות) של הנגנים השונים, הופעתן של הווקליסטיות כולל שני הגברים שאף הם שרו – ג'ימי הרולד המרגש בקולו ועדנה ואסקז שהפליאה בכשרונה.
היה זה ממש כמסע מהפנט ומרגש לתוך עולם שחלקו כמעט ונשכח בשפע המוזיקלי שעוטף אותנו בעשורים האחרונים, מסע שמזכיר לנו כי בראש ובראשונה איכות הביצוע וההגשה הן שם המשחק.
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
רגעים מתוך המופע
