עצמו עיניים והקשיבו, הנה שיר חדש של ההדליינר הבא של פסטיבל כלשהוא מעבר לים, נכון? כך זה נשמע, קותימן, הלו הוא אופיר קותיאל, מפצח את הנוסחה של להיט האינדי הגלובלי ומגייס את אלרן דקל לשיר את המילים. והן – שיר אהבה ידידותי לסביבה, לא שמאלצי מידי ולא זועק מידי, בדיוק במרכז, מידל אוף דה רואד אך עם השנתון הנכון.
כעת פקחו את העיניים והתבוננו בקליפ שביים עומר בן דוד, העלילה נפתחת עם קולות של ויכוח מתוך הבית ממנו יוצא אלרן עם שקית בידו ומתחיל לפסוע במדרחוב השכונתי במושב צופית אי שם בשרון המרכזי, כשהוא אוחז בידו שקית אשפה קטנה ושר טקסט של אהבה, רגע מסויים הוא יוצא מהשכונה ומשליך את השקית לפח הניצב ממול וחזור שוב הביתה בעוד שתי עלמות אלמוניות חגות מסביבו הלוך ושוב. אז מה יש לנו? סיפור פרברי על בחור שאהובתו עושה לו חיים לא קלים והוא מספר לה, למרות שהיא לא באמת שומעת כי יצא לרחוב, על כך שהוא אוהב אותה בכל מאודו, את כל זה עוטף עיבוד מוזיקלי מצויין שנע בין פופ אמצע הדרך לבין מוזיקת נשמה של שנות השבעים, אחד המחוזות המוזיקליים הבטוחים והאהובים במיוחד על קותימאן. התוצאה להיט קץ רענן באווירה גלובלית, כל כך לשיר מתחת לעצי השדרה בשעות אחה"צ…
כך אלרן עם יציאת השיר לעולם – "תמיד אני אומר שהכי מרגש זה כשיושבים ביחד באולפן וכותבים שיר חדש, אבל חייב להודות שגם זה מרגש מאוד. בזכות צוות כל כך מוכשר, מסור, מקצועי וכיפי, אותה יצירה, מאותו יום באולפן, נעמדת על רגליה ומביטה בי חזרה ומרגשת אותי מאותו המקום וממקומות חדשים. תודה לכולם וכולן, אחד אחת ואחת אחד. ותודה על התגובות 
."
