רורברגר בא בתערוכה, טריפולי באה בהופעה

בסך הכל 25 דקות מגוש דן ואתה נוחת באשדוד. היישר במוזיאון, להתקנא, חניה רחבת ידיים, ללא תשלום. כמה מדרגות ואתה ברחבה בנוסח גולדה בתל אביב. ילדים מקומיים משחקים בסקייטבורד ואני פוסע לאיטי לעבר הלובר, סליחה, מוזיאון אשדוד לאמנות המצוי בעותק מוקטן יותר של מבנה הפירמידה השקופה של האגף המודרני בלובר, פריז. הצגת תו ירוק בכניסה ואני נזכר שאנחנו כאן במזרח התיכון.

התערוכה – דיסטורשן

שיטוט קצרצר במסדרונות המוזיאון המאכלס מהערב שלוש תערוכות של שלושה אמנים שונים ואני קולט את מיכאל רורברגר בתנוחה המוכרת שלו ממועדון בארבי או לבונטין 7, אוחז את הסמאטרפון בשתי ידיו ומתעד את דמותו של כתב מוזיקה אחר – קובי אור, על רקע הקיר בו מצויות התמונות שמיכאל צילם אי שם בתחילת שנות השמונים, חתיכות היסטוריה ניבטות מהקיר – שוקי וייס הצעיר, פורטיס וסחרוף מנגנים בסלון הדירה השכורה, חברי להקת כרומוזום בפוזה לתקליט, פיטר מרפי בקולנוע דן (אני זכיתי לראותו באומן 17 לפני שנים ספורות…) ועוד דמויות מעולם התרבות העצמאית, הרוק המחתרתי של אותן שנים שבישרו הרבה והותירו אותנו בגעגועים. הכל מתוך פילם שנשמר על ידי הצלם דאז, מיכאל רורברגר.

מיתולוגיה

בכלל רורברגר הוא דמות מיתולוגית חיה ונושמת, עד לפני תקופה קצרה עוד היה אפשר לפגוש אותו על בסיס קבוע במועדונים בתל אביב, בארבי, לבונטין, אוזןבר ואחרים, מתייצב בכל הופעה והשקה הנחשבים בסצנת המוזיקה העצמאית, המחתרתית, האלטרנטיבית. כאשר הכרתיו כקולגה בכתיבה ותיעוד הוא החזיק מדור במקומון המיתולוגי בעצמו – "עכבר העיר", שמו – "בא בלילה" היווה פינה ללמוד איך לכתוב ואיך להבין את המופעים עבורי. בזמנים עתיקים יותר מיכאל רורברגר היה בכלל עורך של מגזין המוזיקה הראשון בארץ שבעט באמת – "ווליום", כמה מגיליונותיו עברו אצלי בימים של פעם כשהשיער היה עדיין שחור והעור יותר מתוח. בשנים האחרונות הוא מנהל בלוג מוזיקה "הבלוג שמתנהג אחרת".

אז מה התערוכה שלו כוללת? מדובר במספר סדרות של תצלומים, חלקם החשוב ביותר הוא תיעוד של דמויות מתחום עולם המוזיקה המקומי ואורחים מעבר לים שהיוו את הסצנה האלטרנטיבית משנות השמונים והלאה, חלקם הם ציורים של מיכאל שנראה שנעשו תחת השפעה של תקשורת עם גורמים שלא מכאן… חלק נוסף היה  תצלומים שאסף מהמדרכה במשך שנים, חלק אחר היה צילומי "פוטו רצח" מאותן מכונות צילום שאתה נכנס לתוכן, מחייך ולוחץ על הכפתור. ממש רטרוספקטיבה של ארבעים שנה או יותר.

מיכאל לא סתם השיק תערוכה, הוא פיתה את קהל חבריו ומכריו להגיע עד אשדוד באשר אוצרת התערוכה יעל כץ בן שלום ומנהל האמנותי של המוזיאון האשדודי, דאגו לתאם מופע מלא של טריו הצמרת העכשווי – טריפולי, הכולל את שלומי ברכה, ערן צור ודני מקוב.

המופע – טריפולי

בשעה תשע וחצי, רובו של קהל המבקרים בתערוכות מתכנס בפטיו של המוזיאון על ברז בירות, שקיות מנצ'יז ובוטנים וממתין למופע, אחרי כמה מילות נימוסין של האוצרת יעל כץ בן שלום, עולים שלושת המוזיקאים לבמה וההצגה הגדולה מתחילה – רוק כבד ותזזיתי עם מספר שירים חדשים שנכתבו בידי השלושה במטרה להשתעשע מוזיקלית לצד גרסאות רוק כבד מקומי לקלאסיקות שהם הביאו מהבית, כרמלה גרוס ווגנר של ערן לצד שיר על דני גרוס של שלומי, אפילו אחד משירי להקת משינה זכה כאן לעיבוד מרטיט איברים פנימיים, דיסטורשן הוא שם המשחק במופע, ממש כמות ששם התערוכה של מיכאל רורברגר הנו – דיסטורשן. טריפולי יחגגו את השקת אלבום הבכורה שלהם ביום רביעי הקרוב במועדון בארבי, כאן מוכרים כרטיסים למופע.

קולות ודיסטורשן