חדשות הסצנהחדשות מקומיות

קרן פלס בגילוי לב על התאוששות

אחרי שקרסה מעומס בסיום הופעה באמפי שוני ואושפזה, הזמרת והיוצרת קרן פלס פונה אל אלפי מעריציה בגילוי לב.

כזכור לפני כשבוע בתום הופעתה של קרן פלס באמפי שוני, היא חשה ברע והתאשפזה בבי"ח בילינסון.

באותה עת היא חשפה זאת בפני מעריציה בזו הלשון"לפני שלושה ימים ירדתי מהבמה בשוני היישר למיטה המתכווננת. זה היה ההדרן של תקופה מטורפת, בה הגוף שלי התאפק לפני שהוא התפרק, כדי שאוכל לשיר לכם. אני מרגישה כמו חדשה ומודה לצוות שטיפל בי במקצועיות ואכפתיות, ולחברות שלי שהן הבריאות עצמה. הלילה אני בפנסיון מלא עם נוף למגה, בתקווה שמחר כבר אקלל את הפקקים. בריאות ואהבה לכולם. שוקלת לאמץ, את הלוק לגמר הכוכב".

קרן פלס, אינסטגרם סטורי
קרן פלס, אינסטגרם סטורי

כעת כמה ימים לאחר מכן היא יוצאת בגילוי חשוף נוסף אל מעריציה בזו הלשון"בלילות האחרונים אני מדליקה את הנייד, מדורה בלי אש, ויושבת (או שוכבת עד שאחלים) להקשיב לסיפור אחד עם אנשים שונים. כל אחד יושב מול המסך שלו, במקום שלו וכמעט כולנו מרגישים רוב הזמן לא במקום.

פעם מסך דולק היה מכבה אותי. פחדתי לפגוש בו את דמותי ולהרגיש זרה. גם ככה הקשר שלנו עם עצמנו מורכב, גם בלי שיכנסו פנימה צלם, צוות ביוטי, עורך, שולחן שופטים או מאות אלפי עיניים שופטות אחרות, לכן תמיד כשהעברתי ביקורת על אחרים, הייתי הראשונה לחטוף מעצמי אדום.

עכשיו אני מבקשת להניף דגל כחול ולהודות לגוף שלי שריסק אותי ככה. זאת תקופה של החלמה והשלמה.

אני רוצה להישיר מבט אל האש שיצאה ממני ולהבין שהיא שייכת כרגע גם למדורות אחרות. ללמוד להרפות בלי ליפול, לאהוב את כולם, כולל אותי, להיות צופה מהצד בסרט שגם אני יצרתי ובכל זאת לשכוח את העלילה. לנקות את הראש מדברים שידעתי – כל סופר צריך לפעמים שמישהו יקריא לו סיפור לפני השינה.

יום תשיעי על הגב, אבל מי סופר.

ההרגשה משתפרת ואני חושבת שאולי גם  קצת אני…"

ואנחנו נצטרף לאיחולי התאוששות מהירה וקלה וחזרה לבמות המופעים, כל זמן שהן עדיין פועלות בימים מטורפים אלו.

אם הכל יהיה בסדר קרן פלס תופיע בתאריך 25 באוגוסט במועדון גריי ביהוד, מופע אקוסטי. כאן כרטיסים.

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: