קליפים חדשים

אביתר בנאי – כוכב

בגרסתו מגיש אביתר בנאי את שירו של אסף אמדורסקי - כוכב, השיר יכלל באלבום המשותף עם תמיר מוסקט, צפו

אביתר בנאי לוקח את השיר היפיפה שכתב והלחין אסף אמדורסקי – "כוכב" במסגרת אלבומו המיתולוגי "מנועים שקטים" ומחליט להגיש אותו בסגנונו האישי, אל אביתר חובר כמובן המפיק המוזיקלי תמיר מוסקט אשר משתף פעולה עם אביתר כבר זמן רב, השיר ימצא את מקומו באלבום המשותף החדש ממנו שוחררו בעבר כבר מספר שירים, והתכנית להשיקו במהלך הקיץ יחד עם סבב הופעות, אאמן!!!

אין ספק שביצועו של אביתר, סגנונו המוזיקלי והגשתו יוצרים נופך שונה אך ייחודי לשיר, המילים מקבלות אצל אביתר משמעות חד חד ערכית ומדוייקת, אי אפשר לפספס זאת.

כך אביתר בנאי עם יציאת השיר – "הייתה לי קורונה וזה היה קשה. מחולל חמצן וסטרואידים וכל העניין. כאבים ופחד. הבודהיסטים אומרים שהחיים זו כמו יציאה ללב ים בידיעה שהאונייה שלך תטבע בסוף. אני הרגשתי שאולי הזמן של האונייה שלי לטבוע הגיע.
רוב הזמן פחדתי, אבל היו רגעים שבהם לא. באותם רגעים נבהלתי מזה שאני לא פוחד. חששתי שאם לא אפחד אז אולי אגלוש למעבר. לצד השני. פחדתי לא לפחד. זה היה לי מוזר,האם אני צריך את הפחד כדי לחיות? יכול להיות שהמנוע שלי הוא פחד?
האם המנוסה היא החיים? ונזכרתי בשיר, בתפילה הנפלאה של אסף…'תן את חייך כמו טבעת יהלום..' ואמרתי לעצמי, כשאני יוצא מזה אני מוציא לעולם את השיר הזה. זה נתן לי כוח וחשק להחלים. אספתי את החבורה ניגנו לייב וזה מה שיצא. ואני אוהב את זה מאד.החיים הם אוצר והעונג הכי גדול, ואני מוכן לעבור את מה שצריך כדי לרפא את הלב שלי. כדי לחיות בתדר גבוה. להיות אהבה. ולא פחד. חיים ולא מנוסה. להתגלות בעולם. עכשיו . בלי רגשות אשמה בלי ענווה מדומה. בגאון. בידיעה שאני פלא יחיד. ואני רוצה לחיות ולאהוב בטירוף את הקרובים אלי. להנות מהם, לאכול אותם. כל יום. ולגעת בחום ובטוב שנמצאים פה בגדול. תמיד. ולנשום. ולהודות מעומק הלב. על הכל. גם על הכאב שעורר אותי תמיד לנוע ולגדול ולהתקרב ולהיפתח. אוהב אתכם ומאחל רפואה שלמה, ויאללה בואו לחיות. אביתר"

ואנחנו אוהבים אותך בחזרה, אביתר.

על הקליפ אחראים חוה רוכלין וזיו הרמלין-שד"ר.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: