קליפים חדשים

אביב מארק – הספירה לאחור

אביב מארק, המוזיקאי שטבע את הסלוגן המוזיקלי "חרא מדינה וחרא ממשלה" משיק כעת שיר חדש - הספירה לאחור, האזינו

כמעט חצי שנה מאז שיחרר המוזיקאי אביב מארק את השיר "לילה של רוק טיפתי" במסגרתו שיתף אביב פעולה עם חברי להקת המפשעות, הוא משיק כעת שיר נוסף בשם "הספירה לאחור" בדרך לאלבום הצפוי לצאת במהלך השנה. גם בשיר זה חוזר אביב מארק ומשתף פעולה עם מוזיקאים שהם גם חבריו הטובים – יובל מנדלסון אשר הלחין את השיר ומנגן בגיטרה ואור אדרי המנגנת בבס, מוסיפה שירות רקע ואף הפיקה מוזיקלית, אליהם מצטרף דניאל זייבלט אשר היה המתופף של אביב עם להקת הפילהרמונית.

בשיר החדש שוטח אביב מארק בפני המאזינים את התובנות שלו בעקבות מחלת הריאות הקשה ממנה הוא סובל בשנים האחרונות ובהמתנה להשתלת ריאות, הטקסט קשוח, מצמרר וכנה ביותר, המירוץ קדימה של הספירה לאחור, כמה שזה נשמע  רע תמיד יש תקווה ואמונה,

כך אביב מארק מביא את כל הסיפור עם השקת השיר החדש  – "שלום לכל החברות והחברים – אני מאוד מתרגש היום! היום אני מוציא (באמצעות "נענע דיסק") סינגל שני מתוך אלבום שלי שיצא בהמשך השנה. הסינגל: "הספירה לאחור" – ברשותכם, הסבר רקע (מתנצל מראש על האורך). זהו שיר שנכתב בתקופת הבין-אשפוזים האחרונים שלי. אחרי הסינגל הראשון (עם המפשעות המעולים – "לילה של רוק טיפתי"), יובל מנדלסון, חברי הטוב משכבר הימים הגיע לבקר אותי בביתי. הראתי ליובל כמה וכמה משירי החדשים. ישבו ובדקנו כמה שירים, יובל בחר בשניים שהוא התחבר אליהם במיוחד – "הספירה לאחור" היה אחד מהם. מפה לשם, יובל כתב לחן לשיר. אהבתי את הלחן מאד. עשינו כמה חזרות פרטיזניות אצלי בבית, ומשם צרפנו אלינו את חברתי הטובה משכבר הימים: אור אדרי. הקלטנו באולפן הביתי של אור את כל הערוצים הבסיסיים (חוץ מתופים), ובהמשך אור יצקה את הכל לתבנית מוצקה ויפה. דניאל זייבלט, חברי הטוב משכבר הימים היה החולייה שבאה להשלים את העניין עם עניין התופים. את התופים הקלטנו באולפני "קיצ'ה" עם אורי (מומו) ברק – כן, חברי הוותיק והטוב משכבר הימים שבהמשך גם מיקסס ומיסטר את "הספירה לאחור".

שאלו אותי כמה חברים מדוע השיר נקרא "הספירה לאחור", אני אסביר: יש את הביטוי הזה שאומר שמאז שהאדם נולד, כל יום שעובר בחייו הוא בעצם ספירה לאחור לקראת מותו. עקב מחלת הריאות הקשה שתקפה אותי ושאני סובל ממנה ביתר שאת מלפני שנתיים בערך, לאחר האשפוזים הבאמת קשים (הארד קור) שחוויתי, התקופה בבית לאחר האשפוז, המחשבות וההמתנה לתורם של שתי ריאות שישיבו לי את איכות חיי הקודמת… ואז, בין שאר הדברים שכתבתי – יצא לי אוטומטית אחרי "הספירה לאחור", להוסיף ישר את ה"שועטת קדימה", וסביב המשפט הזה כתבתי את השיר. "הספירה לאחור שועטת קדימה" – בגלל שעבורי הספירה לאחור אשכרה שועטת קדימה בהשוואה לרוב בני האדם. המחלה שלי – סי.או.פי.די, מחריפה והולכת מדי יום, בצעדים קטנטנים… ולכן יש בי את תחושת הדחיפות להספיק ולהקליט כמה שיותר שירים חדשים. וזה קורה בעזרת חברים וחברות נפלאים וקסומים – וזה המזל הכי גדול שלי. בהמשך הדרך יש עוד סינגלים (שלכל אחד מהם גם יהיה קליפ), בדרך לאלבום. כמה מילים בנוגע לעטיפה ולקליפ. את תמונת העטיפה צילמתי בזמן האחרון, במסגרת מנוחת ישיבה (ברח' זבולון) בטיול קצר עם קימי. לא היה לי שום מושג על הקשר שיהיה בין עטיפת הסינגל לקליפ. אני רוצה להודות לרותי רילוב שנדלקה על השיר והפיקה את הקליפ לשיר. אני רוצה להודות לזיו ממון הבמאית על עבודה נפלאה שהשאירה אותי נטול הערות (זה נדיר), למיקי ויינרמן הנפלא על הצילום, לרענן פוגל המדהים שערך ולליאור ממן על כל העזרה. את הקליפ צילמו בביתי לפני 6 ימים! הייתי בטוח שקימי תתחבא מתחת למיטה כשהצוות הנפלא הגיע עם כל הציוד בשבע בבוקר. אבל קים לא משה ממני לאורך כל היום צילום. זה ממש לא היה בתכנון שקימי תהיה ככה. אני רוצה להודות ליובל על הלחן המקסים, לאור על ההפקה המוזיקלית, לדניאל על הנחישות! אני רוצה להודות לאורי (מומו) ברק, חברי הטוב משכבר הימים על המיקס והמסטרינג. תודה גדולה לניצן זעירא, ענב רביץ ביקובסקי ויניב אלון, ולכל משפחת "נענע דיסק" על הפירגון והגיבוי."

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: