פס קול שבועי
כולל וידאו

גון בן ארי ומקהלת זולת – טכס – סקירת אלבום

טכס של גון בן ארי ומקהלת זולת הוא אולי האלבום המיוחד ביותר שייצא לכם לשמוע בזמן הקרוב, אלבום המושפע מטכסים רוחניים אפריקאיים בשילוב קבלה יהודית, מוזיקת היפ-הופ וגישה תל אביבית.

בחודש מרץ האחרון הייתה אמורה להתקיים הופעה חגיגית של להקת האינדי theAngelcy בהיכל התרבות בתל אביב, הלהקה בהובלת רותם בר אור זוכה לפופולאריות רבה בפסטיבלי אינדי ישראלים ובמועדוני רוק בארבי סטייל, אבל עדיין רחוקה מאוד מאוזנו של הישראלי הממוצע. בהופעה בהיכל התרבות המיינסטרימי היה אמור להצטרף גם ההרכב של גון בן ארי – מקהלת זולת שרותם בר אור הוא אחד מחבריה הרבים וכל זאת בשיתוף תזמורת הקאמרטה הישראלית, בהחלט הופעה חגיגית שהייתה יכולה להיות נקודת מפנה חשובה לשני ההרכבים האלו, אבל יצא הדבר ובסוף מרץ כבר לא היה ניתן לקיים הופעות בארץ, תרבות המוזיקה כפי שהכרנו עד כה עברה למצב השהייה.

גון בן ארי ומקהלת זולת. צילום: אריאל עפרון

כמעט שנה עברה, שנה לא פשוטה למוזיקאים והנה לכבודה של השנה החדשה אנחנו מתבשרים שמקהלת זולת של גון בן ארי ניצלה את תקופת ההקפאה כדי להיכנס לאולפן ולאגד את כל חומרי ההופעה לידי אלבום אחד בשם טכס שהוא כנראה האלבום הכי מיוחד שתשמעו בשנה הקרובה. קצת יומרני לרשום את זה אבל זו האמת לאמיתה כי פרויקט מקהלת זולת שונה מוזיקלית מכל מה שנעשה עד כה, מוזיקה השופעת בתחושה מיסטית אשר מצד אחד נשמעת כמו טכס דתי רוחני מרובה משתתפים ומצד שני קיימים בו אלמנטים של היפ-הופ וטרופיקלה ברזיאלית עם מילים בשפה עברית מודרנית ועדכנית ובתיבול עדין של ביטים אלקטרונים.

גון בן ארי ומקהלת זולת – טכס – עטיפת האלבום

הכל מתחיל בפוסט פייסבוק שפירסם הסופר והפרסומאי גון בן ארי במרץ 2019 בו הוא הזמין את כל מי שחשקה נפשו להצטרף למקהלה שתלווה אותו בביצועים לשירים שכתב והצטברו לו עם השנים, חלק מתהליך שעבר גון בן ארי לטיפול בדיכאון וריפוי האני הפנימי שלו, דרך שבה למד קבלה מעשית והתעניין בשמאניזם טכסי כאשר מקהלת זולת הייתה מבחינת בן ארי כלי תראפיסטי ושלב נוסף לחיזוק תודעתי.

תחילתה של מקהלת זולת, פוסט פייסבוק, מרץ 2019

לחזרה הראשונה בסלון של גון בן ארי כבר הגיעו הרבה יותר מכפי שציפה, 34 אנשים, משם זה כבר גדל ל-40 בשיטת חבר מביא חבר ומפה לשם המקהלה התגבשה, ברובם ללא ניסיון מוזיקלי קודם אך בין חבריה ניתן גם למצוא את ענת מושקובסקי (האחיות לוז), אביב פק ורותם בר אור (theAngelcy). לאחר תקופת חזרות החלו גון והמקהלה להופיע תוך כדי שהם זוכים להערכה ופירגון מהתעשייה וביניהם אנשי תדר FM כשהם מופיעים בבית רומנו ובערב הנושא ספיריטואליזים במוזיאון תל אביב בהופעה בלתי נשכחת אל מול מאות אנשים שהתכנסו בחלל הענק בעל התקרה הגבוהה שהעצים את שירת המקהלה וכמו בכנסייה צבע את ההופעה בגוון מיסטי.

ינואר 2021 במקביל להוצאת סיפרו הרביעי של גון בן ארי "Swim" בהוצאת "כתר" יוצא גם אלבום הבכורה של מקהלת זולת, בהפקת מתי גלעד (לולה מארש, עוזי נבון ומכרים) כאשר חלקי המקהלה הוקלטו והופקו בידי אורי ורטהים  16 שירים מקוריים שכתב והלחין גון בן ארי מתוכם הקדימו ויצאו הסינגלים "חדש חדש", "מאניה" והבלדה המוצלחת "מה שקורה עכשיו". מרבית שירי האלבום זכורים לטובה מההופעות של גון ומקהלת זולת וביניהם "איה", "וואלה זולת", והקטע ההימנוני "עלי עלי" בשיתוף רועי איטון.

גון בן ארי. צילום: תומר גילת, ספטמבר 2020
גון בן ארי. צילום: תומר גילת, ספטמבר 2020

וזה הזמן לעבור אל השירים הבולטים באלבום:

האלבום נפתח בשיר תתאר / תטהר הרוח, עם מה שנשמע כמו תפילה טכסית, שילוב של מילים בהשפעה יהודית עם מנגינה שבטית אפריקאית, אבל החלק המעניין בשיר הוא דווקא סופו שבו מתערבבים אלמנטים אלקטרוניים אל שירת המקהלה בתוצאה שנשמעת כמו מסיבת טרופיקלה ברזילאית.

משם אנחנו ממשיכים אל חדש חדש שהוא גם הקטע המוכר יותר של המקהלה, אליו התלווה קליפ שצולם במהלך ההופעה הראשונה של מקהלת זולת בבית רומנו, באלבום השיר עובד מחדש ונוספו לו ערוצי אלקטרוניקה ששיבחו אותו. שיר פופ עם מילים קליטות מצד אחד אך גם לא לגמרי מובנות שמצריכות לעצור רגע כדי לפרשן "מה אם כבר מעכשיו, דפוסים קורסים לקו, חיים עולים על גל, עד שיבוא סתיו, חדש חדש".

השיר "מאניה" השלישי באלבום הוא בכלל יצירה שלמה ומורכבת דחוסה בתוך ארבע דקות, בשיר שנע בין היפ-הופ לאלקטרו ופאנק כאשר גון בן ארי בוחר בנושא בכלל לא פשוט וחשוף המוגש באריזה קליטה, קופצנית וסוחפת עם בס מצוין של מתי גלעד ונמרוד גולדפרב. "מצב אני עוד מסטול על זה חודש כבר עומד המום על גבול הזן כמעט שלא שקלתי שוב להתאבד".

גם "דקל דלק" זכור מהופעות המקהלה, בניגוד למרבית שירי האלבום לשיר זה לא נוספו עיבודים אלקטרוניים מה שהשאיר את התחושה השורשית של הקטע שנשמע כאילו מבוצע בידי שבט אפריקאי קדום שלמד עברית, קטע קצר אמנם אך עוצמתי מאוד.

"מה שקורה עכשיו" הוא בלי ספק השיר המיוחד של האלבום, בלדה לירית מרגשת שבו המקהלה אמנם פחות דומיננטית ואינה שבטית כמו מרבית השירים האחרים באלבום, אך במקום שנשאר מצטרפים אבנר קלמר על הכינור יער ועידית מינצר בחצוצרה, זאת בתוספת למילים המרגשות והאינטליגנטיות של גון בן ארי, אלו מסוג השירים שנלקחים אחר כך לעטר פסקולים של סרטים. "מחר היום יהיה עבר, זה כבר באוויר, מהחלון זה נראה כמו סרט על איך שהיית צעיר, לא ברור איזה מדינה זאת מתוך המכונית, עדר ריחות מארץ אחרת דוהר מהרדיו בשיר".

ישנם רגעים מוזיקליים שמגיעים בהפתעה גמורה, סוחפים במהירות ומשנים את התפיסה, אני זוכר את הפעם הראשונה שהוקסמתי מהדרמטיות העוצמתית של ניק קייב בשיר "Papa won't leave you Henry" וכך גם היה עם פינק פלויד והתזמורת של "Atom heart mother", למעשה רוב נעוריי היו מלאים בהתאהבויות מוזיקליות, כאלו שעם השנים החלו להצטמצם ולהישחק בליווי ההרגשה שהכל כבר חוזר על עצמו… לעיתים יש עוד את רגע נדיר שלוקח אותך אחורה בזמן אל התקופה הנאיבית הזאת שאפשרת לעצמך להתאהב במוזיקה, כך זה היה מבחינתי עם השיר "איה" של גון בן ארי ומקהלת זולת.

"איה" הוא הרגע הקסום בו גיליתי לראשונה את המקהלה בערב התדר בחללי מוזיאון תל אביב, את תחילת ההופעה לא ראיתי אך משכבר הגעתי המקהלה הייתה בעיצומו של שיר טראנס קסום "איה" שמילותיו הקסומות לא פחות מוקרנות על קיר המוזיאון. היה לי קשה אמנם להבין בדיוק למה התכוון המשורר ב"בואי אל גני נפתח פה וויב, ציפור גאונית פלופת גוון" אבל האנרגיה של המקהלה והסגנון המיסטתי-נוסטלגי קנו את אוזני בשנייה.

גון בן ארי ומקהלת זולת במוזיאון תל אביב. צילום: תומר גילת

ולסיום סקירת השירים אציין את השיר "וואלה זולת" החותם את האלבום באווירה באווירה אופטימית בעיבוד שמזכיר שיר המנון נשכח של החיפושיות. וכמו בתחילת דרכה של הלהקה גם שיר זה נעזר בפוסט פייסבוק שבו קרא גון בן ארי למוזיקאים חובבים לשלוח אליו ערוצי מוזיקה שלהם מנגנים את השיר וכך נוצרה לה תזמורת מוזיקלית וירטואלית שנותנת לסוף השיר והאלבום את הטאצ' המיוחד.

אין ספק שגון בן ארי עלה כאן על משהו וגם למישהו ציניקן ומציאותי כמוני קשה להכחיש את הכוח הרוחני והמרפא של המקהלה, תחושה המתעצמת כאשר נוכחים בהופעות ההרכב שיש בהן קסם אמיתי, על אף התחושה שהמקהלה היא ישות קולקטיבית, למעשה ייחודה נעוץ קודם כל באופיו של בן ארי ובדרך בה הוא מנווט את פועלה אם זה בחיבור הסגנונות המוזיקליים השונים שמהם הושפע בחייו ואם זה בזכות מילות השירים בהשפעת זרם התודעה הפוסט מודרני.

יצירתו של גון בן ארי מורכבת ומתוחכמת, אך קצר המקום בפוסט זה לפירוט רב יותר, על כן אמליץ לכם לקרוא ראיון שערכתי עם גון בן ארי לפני כשנה במגזין זה בו הוא מסביר על השפעותיו המוזיקליות, על תחילתה של המקהלה ואיך מצליחים לקבוע דייט לחזרות עם יותר מ-40 איש במקביל.

אפילוג (שאמנם על פי רצף היסטורי לא קרה בסוף אבל הרגיש לי נכון לשבץ את זה כאן)
ספטמבר 2020, תקופת בין הסגרים, סופו של חודש אלול, קצת לפני שהשמש סוגרת על הסופ"ש אנחנו מצטופפים על גג בניין ישן בדרום תל אביב להופעה חד פעמית של גון בן ארי ומקהלת הזולת, בגלל המגבלות התכנון היה לעד 100 איש בהופעה אינטימית כזאת אבל מפה לשם אנשים רצו ממש לבוא ופתאום זה כבר היה רחוק ממאה איש על גג (שלא נדבר על המקהלה עצמה שמנתה כ-30 חברים…) באותה חצי שעה של הופעה אף אחד לא ממש זכר שמחוץ לגג יש מגפה בחוץ וגם לאף אחד לא היה ממש אכפת, אז הצטופפנו, רצינו להיות קרובים ללהקה שמשהו מהאנרגיה הקוסמית של המוזיקה תידבק גם אלינו, זה באמת עבד יפה עד שהמציאות לבושה בכחול עמדה בפתח, שיר אחרון ויאללה אתם מפזרים את ההתקהלות, במהירות בחרו גון והמקהלה את "מה שקורה עכשיו", כשיר הסיום, הייתי שם באותה הופעה ועם מצלמה בשלוף לתפוס את המקהלה בדקות האחרונות לפני שחזרנו אל חשכת המציאות נטולת ההופעות

 

חברי מקהלת זולת: אמיר אשדות, עילי אשדות, אביעד גבעון, אודיה גואטע, אורי רן, אושר בן יהודה, איטל דסקל, ארז רן, איל רן, רועי איטון, בירן שני, גאלה איוונוב, גלית גורודין, דנה לרר, הדס רן, יובל עזרתי, נעה פיזיק, ירין דדוש, יובל פרי, מאיה רגב, גלית גורדין, מיקה שרטוק, מעיין צימנד-שיינר, נוי מוסטיק, אביב פק, יונתן מרכוס, סיוון בורינסקי, עמית בניטה, עמית צפריר, עמרי אלחרר, ענבר קדר, ערן רוזנפלד, רוני דנון, רעות תימור, שחר אקרפלד, עלמא שוורצמן.

גון בן ארי ומקהלת זולת, ספטמבר 2020. צילום: תומר גילת

קרדיטים אלבום: מילים, לחן, גיטרה, שירה, אלקטרוניקה: גון בן ארי | באס: נמרוד גולדפרב, מתי גלעד, ניצן אייזנברג (סנוז) | תופים: גל שילוח | פרקשן: עילי אשדות, איל רן, שלומי סלומה שפירא, ירין דדוש, מי רן מנקס | קולות רקע: שלומי סלומה שפירא, ענבר קדר, רועי איטון, איל רן, עמית בניטה, רותם בר אור, ירין דדוש, ענת מושקובסקי | ריאקשנים ונבואה: דניאל קיציס | גיטרה בסנוז: יובל צ׳רנובילסקי | גיטרה בוואירורו: יונתן מרכוס | הפקה: מתי גלעד (סנוז, עלי עלי, מאניה, חדש חדש, לב נשבר), גון בן ארי (טכס), אורי ורטהים (שאר השירים), ארתור קפלן (הפקה נוספת ב-סנוז) | מיקס: מתי גלעד, אורי ורטהים, אסף שי | מאסטרינג: אסף שי | רבנות: דניאל גל | ניהול מקהלה: ירין דדוש | עיצוב עטיפה: טל בלטוך

תומר גילת

יליד רחובות שעבר לרמת גן , עורך מוזיקלי ו-DJ בעבר אמן, מעצב ומנהל קראיטיב בהווה. צלם מוזיקה, כתב ומנהל מגזינים דיגיטליים.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: