יש שירים שנועדו לבדר. יש שירים שנועדו לרגש. ויש שירים שמבקשים לפתוח שיחה. פרויקט "כל מה שעוזר" שייך לסוג השלישי. מאחורי המיזם עומדים אסי עזר, אבי אוחיון ומתן דרור, שבחרו להשתמש בכוחה של המוזיקה כדי להאיר את אחת התופעות הנפוצות והמדוברות ביותר בשנים האחרונות – חרדה. במקום קמפיין הסברתי או מסרים ישירים, הם בחרו בארבעה שירים מקוריים, ארבעה אמנים אהובים וארבע נקודות מבט שונות על התמודדות רגשית, בדידות, אהבה, תמיכה ותקווה. הפרויקט, שנוצר בשיתוף משרד הבריאות, מבקש להנגיש את השיח על בריאות הנפש, לעודד אנשים לדבר על התחושות שמלוות אותם ולהזכיר כי חרדה אינה חולשה אלא חלק מהחוויה האנושית של רבים מאיתנו.
מה שקשה להגיד
השיר בביצוע איתי לוי פותח את הפרויקט בנקודת הכאב החשופה ביותר. גיבור השיר מוקף בהצלחה, קהל ואהבה. לכאורה יש לו כל מה שאדם יכול לבקש. בפועל הוא מתאר מלחמה פנימית שאינה מרפה. הוא מתרחק מעצמו, אינו מוצא מנוחה ומרגיש שהסביבה אינה רואה את מה שמתחולל בתוכו. המשפט "ויש לי הכל, כל מה שחלמתי, אז למה אמא אין לי מנוחה" מרכז לתוכו את לב השיר ועוסק בפער שבין מה שרואים מבחוץ לבין מה שמרגישים מבפנים. זהו שיר על הקושי להודות שקשה, על הפחד לשתף ועל הרגע שבו המילים סוף סוף מוצאות דרך לצאת.
אהובי
רוני דלומי מציגה את הזווית של מי שנמצא ליד האדם המתמודד. היא אינה מנסה לפתור את הכאב ואינה מחפשת תשובות גדולות. מול אדם שמסתגר, שותק ומחפש את עצמו, היא מציעה חיבוק, סבלנות ונוכחות. דרך תמונות יומיומיות של בית, חוף ים, ערב משותף ואהבה שקטה, השיר מזכיר עד כמה משמעותית יכולה להיות התמיכה של אדם קרוב. "אהובי" אינו עוסק רק בחרדה עצמה אלא גם במי שנמצא לצידה, ממתין בסבלנות ומזכיר לאדם שמולו שהוא אינו לבד.
לא הצלחתי לרקוד
רן דנקר מעניק לפרויקט את הרגע החשוף והמטלטל ביותר. הוא מתאר אדם שמתפקד כלפי חוץ אך מתפרק מבפנים. הוא קם בבוקר אל תוך ערפל, מגיע לעבודה, ממשיך בשגרה ומנסה לשכנע את עצמו שהכל בסדר. גם כשהוא מוקף באנשים ובמוזיקה, הוא אינו מצליח להשתחרר. כולם רוקדים סביבו והוא נשאר לכוד בתוך המחשבות. הריקוד הופך כאן לסמל של חופש, שחרור ושמחת חיים. הדובר רוצה להצטרף, להרגיש ולעוף עם כולם, אך משהו בפנים אינו מאפשר לו. הדיאלוג החותם את השיר מוסיף רובד אישי במיוחד ועוסק בפחד להיחשף, בסודות ילדות ובצורך להרגיש בטוח מספיק כדי לומר את מה שכואב.
לילה טוב
נסרין קדרי סוגרת את הפרויקט מנקודת מבט אחרת. אחרי שלושה שירים שמביטים אל תוך החרדה, היא בוחרת להביט אל מעבר לה. "לילה טוב" הוא שיר אהבה לאם, שיר של הכרת תודה וחיבוק למי שנשאה על כתפיה שנים של דאגות, מאבקים והקרבה. במקום להתמקד בפצע, השיר מחפש נחמה. במקום להתעכב על הפחד, הוא מציע חמלה. נסרין מבקשת מאמה לעצור לרגע, לנוח ולהניח את משא השנים מאחור. זוהי יצירה שמחליפה את חוסר השקט ברוך ואת החרדה בתקווה, ולכן היא גם סוגרת את הפרויקט בנימה אופטימית ומפויסת.
הפנים שמאחורי הסיפורים
הקליפים המלווים את השירים מרחיבים את הסיפורים אל מעבר למילים ולמנגינות. בין המשתתפים בולטים יעל שלביה ואסף יונש, המופיעים כדמויות המלוות את גיבורי העלילה וממחישים את הפער שבין החזות החיצונית לבין העולם הרגשי הפנימי. לצידם משתתפת גם מלכה עזר, אמו של אסי עזר, לצד בני משפחה וחברים נוספים מעולמו האישי. הנוכחות שלהם מעניקה לפרויקט ממד אנושי ואינטימי ומחזקת את התחושה שמדובר בסיפורים אמיתיים המוכרים כמעט לכל אחד מאיתנו.
פרויקט של שליחות
מעבר לשירים, לקליפים ולשמות הגדולים, נדמה כי מה שמייחד את "כל מה שעוזר" הוא תחושת השליחות שמלווה אותו. האמנים, היוצרים, השחקנים ואנשי ההפקה נרתמו למהלך שנועד לקדם מודעות לבריאות הנפש ולעודד שיח פתוח על חרדה. בתקופה שבה רבים מתמודדים עם חוסר ודאות, עומס רגשי ופחדים יומיומיים, מדובר ביוזמה שמבקשת להשתמש בכוחה של התרבות כדי להגיע למקומות שאליהם מסרים רשמיים מתקשים לחדור. הבחירה באמנים המזוהים עם קהלים שונים מאפשרת לפרויקט להגיע לציבורים רחבים ולהפוך נושא שנתפס לעיתים כמביך או מושתק לשיחה לגיטימית ופתוחה.
מוזיקה שפותחת דלת
הכוח הגדול של "כל מה שעוזר" אינו רק באיכות השירים או בזהות המבצעים. הוא נמצא ביכולת להפוך תחושות שקשה להסביר למילים שאפשר לשיר. ארבעת השירים אינם מציעים פתרונות קסם ואינם מבטיחים שהחרדה תיעלם. הם עושים דבר חשוב לא פחות. הם מעניקים מקום לרגש, מכירים בקושי ומזכירים שלא צריך להתמודד איתו לבד. ארבעה אמנים, ארבעה סיפורים ואינספור אנשים שיוכלו למצוא את עצמם בין השורות. בסופו של דבר זהו אינו רק פרויקט מוזיקלי. זהו ניסיון כן ואמיץ להשתמש בכוחה של המוזיקה כדי לפתוח דלת לשיחה חשובה, ובימים כאלה לפעמים שיר אחד הוא באמת כל מה שעוזר.
מילה של אסי
עם יציאת הפרויקט לרשתות אמר אסי עזר – "אחרי כמעט שנתיים של עבודה, אני גאה להוציא לאוויר העולם את הפרויקט הכי אישי שלי עד היום. יחד עם אבי אוחיון, ובהפקתו של מתן דרור, כתבנו ארבעה שירים בנושא שנוגע בכל כך הרבה אנשים, במיוחד עכשיו ובמיוחד פה, בישראל- התמודדות עם חרדה. כמי שמתמודד כבר שנים בעצמו עם כל הכיף הזה, למדתי שחרדה יכולה לטלטל אותך יופי יופי, אבל גם- אם מנהלים אותה נכון- לדחוף אותך קדימה ולהוציא מעצמך יותר. אז הנה אני משתף, בכנות, בלב פתוח ובלי פילטרים- את מה שלפעמים משתולל אצלי בפנים, דרך שירים. הראשון- מה שקשה להגיד. דקה אחרי שסיפרתי לאיתי על הפרוייקט הוא כבר היה באולפן והקליט את השיר. מה אני אגיד לכם, זכיתי. הקול היפה שלו הכניס חיים ונשמה במילים ובמה שבניהן. אין גבול לכמה אני אוהב אותך ואת הלב שלך, אח יקר, תודה. תודה גדולה גם למשרד הבריאות ולפ״מ. מה שהופך את הפרויקט הזה למרגש במיוחד עבורי הוא שיתוף הפעולה בנינו. לצד כל שיר, יש עכשיו מקום שבו אפשר למצוא תשובות אמיתיות, פתרונות ותמיכה אמיתית להתמודדות עם אתגרי הנפש. וכמובן תודה אין סופית לשותפים שלי ביצירת השירים – אבי אוחיון ומתן דרור. זה היה אמור להיות רק שיר אחד, אבל הייתי חייב לבוא ולפגוש אתכם שוב ושוב, אז יצאו לנו ארבעה… השיר הראשון, “מה שקשה להגיד” כבר בחוץ. בחמישי יצטרפו אליו עוד שלושה. ואני מקווה שהשירים האלה יעזרו לכם, או למישהו שאתם מכירים, להרגיש קצת פחות לבד ואולי גם להושיט יד"
