פס קול שבועי
כולל וידאו

נטע ברזילי – The Best Of Netta's Office, Vol. 1

אלבומה הראשון של נטע ברזילי בתצורת אי.פי כולל ביצועי מחווה ייחודיים ללהיטים מיתולוגיים, האזינו

נטע ברזילי, מי שהציבה את ישראל בראש תחרות האירוויזיון ולמעשה מי שאחראית לחלוטין לקיומו של האירוע אשתקד בתל אביב משיקה היום אלבום ראשון, גרסת EP העונה לשם – "The Best Of Netta's Office – Vol. 1" הכולל 6 שירים מוכרים שקיבלו כעת את הטאצ' המאוד מיוחד ויוניקי של נטע.

השיר הראשון הלקוח המחזמר המוזיקלי הקולנועי הוותיק והמוכר "מרי פופינס" הלא הוא השיר עם המילה המאוד ארוכה – "Supercalifragilisticexpialidocious" מקבל כאן לדברי נטע מגע נדיב של אאוטוטיון עם "הרבה סוכריות קופצות"…

האלבום שהופך אט אט או בעצם די מהיר למעין חווית פופ יפני עכשווי ממשיך עם גרסה מקורית ללהיט “Coco Jamboo" במקור של Mr. President ולאחר ביצוע ייחודי ללהיט של שנות התשעים “Barbie Girl” במקור של ההרכב Aqua. הדמיון המוזיקלי הפרוע של נטע ממשיך הלאה בשירים נוספים ונחתם בביצוע מפתיע ביותר לשירו של בוב דילן – “The Times They Are a-Changin”.

פרסומת

כך נטע על האוסף המטורף הזה – "הסדרה האינטרנטית שאפשרה לי להיות בקשר ישיר עם הקהל שלי, לקחת מהם השראה ולהכניס אותם יותר עמוק לעולם המוזיקלי הפרטי והפרוע שלי. כל פרק היה הזדמנות להתנסות ולהנות עם אלתורים וקאברים לשירי טראש-ניינטיז, רק אני והמכשירים שלי במשרד שלי ואתם. בזכות הסדרה, יכולתי להוציא החוצה דברים שלא יכולים לבוא לידי ביטוי בשירים או בקליפים המצוחצחים שאני מוציאה. חלק מהקאברים שעשיתי בסדרה נהיו ויראליים וזכו להמון תגובות ובקשות מכל העולם שיהיו זמינים להאזנה בסטרימינג. בהתחלה חשבתי שזה מוגזם, אבל הבקשות לא הפסיקו להגיע, וככה נולד האוסף – The Best Of NETTA’s Office. כל העיבודים מורכבים אך ורק מהקול שלי – התופים, הבס, ההרמוניות, כלי ההקשה והאפקטים. השירים
הם אמנם של אמנים אחרים, אבל תוך כדי העבודה הם ממש הפכו לשירים שלי, וכל הפרוייקט הפך מעוד תוכן לרשת לפרוייקט אישי קטן ומרגש."

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: